זה היה אחד הפיגועים הקשים שידעה מדינת ישראל בשנות ה-70 ואחד המורכבים לפענוח:
בכ"ה בתמוז תשל"ה (4 ביולי 1975), בוקר יום שישי, החריד פיצוץ עז את מרכז העיר ירושלים. מקרר, שהושאר על מדרכה בכיכר ציון, התפוצץ בשעה 10:00 ופגע ב-75 אנשים, מתוכם 15 הרוגים וכ-60 פצועים.
כשעה קודם לכן, הגיע לאזור טנדר פולקסוואגן בצבע כחול, ובו שני מחבלים. הם החנו את הטנדר במגרש הרוסים ללא הפרעה, פרקו ממנו מקרר אמקור ישן והעמיסו אותו על עגלת הובלה. בזמן שהנהג נותר בטנדר, המחבל השני גרר את העגלה עם המקרר לכיוון רחוב הלני המלכה וכיכר ציון. בדרך לשם, התקשה להעלות את העגלה על המדרכה ועובר אורח יהודי התנדב לעזור לו.
בשעה 09:20, המחבל פרק את המקרר על מדרכה ברחוב יפו - ליד בית מספר 42 בין חנות 'שלגייה' לצעצועים לבין חנות 'ורשבסקי' לחומרי בניין - והסתלק מהמקום.
עובד בחנות 'ורשבסקי' סיפר מאוחר יותר בראיונות שהעניק לכלי התקשורת, שעוברים ושבים הפנו את תשומת לבו למקרר הישן וכי הוא יצא כמה פעמים לבדוק אותו, פתח וסגר את הדלתות - אולם לא ראה דבר ולא חשד בכלום.
בשעה 09:58, טלפנה בעלת מלון 'רון' הסמוך למוקד המשטרה ודיווחה על המקרר המוזר. דקה לאחר מכן, בעוד ניידת המשטרה עושה את דרכה למקום, אירע הפיצוץ המחריד.
"רסיסי זכוכיות נפלו עליי כמו גשם"
אחד מעדי הראייה סיפר לעיתון 'דבר': "הייתי במעבר החציה כאשר אירעה ההתפוצצות. ראיתי על המדרכה מולי מקרר שהתרומם פתאום, וכל האנשים שהיו לידי נזרקו לאוויר. אני נפלתי על הכביש ורסיסי זכוכיות נפלו עליי כמו גשם".
מאוחר יותר הסתבר כי חומר הנפץ, שהורכב משתי פצצות מרגמה, הוטמן בתוך דפנות המקרר.
לאחר חקירה קשה ומורכבת, שארכה למעלה משנה, הצליח השב"כ לזהות את מחוללי הפיגוע: אחמד אברהים ג'בארה, המכונה 'אבו סוכר', ובאסם טבילה.
על פי פרסום רשמי של השב"כ, "מקרר התופת" הורכב במפעל העגלות של באסם טבילה בשכם. ג'בארה ערך סיורים מקדימים בירושלים, כדי לאתר מקום מתאים לפיגוע, ואילו טבילה היה המוציא אל הפועל.
ביחד עם פעיל נוסף ששימש כנהג, טבילה הסיע את המקרר לירושלים, הוריד אותו באמצעות עגלה והשאיר אותו בכיכר ציון. ג'בארה עצמו עזב בבוקר הפיגוע לירדן ומשם לסוריה, כדי לדווח למפקדת פת"ח על ביצוע הפיגוע.
ג'בארה חזר לשטחי יהודה ושומרון בספטמבר 1976 ונעצר מיד. הוא הועמד לדין בבית המשפט הצבאי ברמאללה ונגזר עליו מאסר עולם ועוד 30 שנה במצטבר.
הוא שוחרר מהכלא ביוני 2003, לאחר שריצה 27 שנים בלבד, כמחווה של ראש הממשלה אריאל שרון לרשות הפלסטינית, לקראת 'ועידת עקבה' - ועידה חד-יומית שנועדה לקדם את תהליך השלום בין ישראל והפלסטינים, על פי מתווה 'מפת הדרכים' בהשתתפות ראש ממשלת ישראל אריאל שרון, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, עבדאללה השני, מלך ירדן ונשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש.
עם שחרורו, מונה ג'בארה על ידי יאסר ערפאת ליועץ לענייני אסירים וצורף ל"מועצה מהפכנית", אחד ממוסדות ההנהגה של הפת"ח. בשנת 2013, הוא מת ברמאללה מהתקף לב בגיל 78.
טבילה הצליח להימלט מישראל כיומיים לפני שהחוקרים עלו עליו, והיה מאמן חבלה של הפת"ח בדמשק במשך מספר שנים. לאחר מכן הוא עבר לירדן והיה בכיר בפת"ח שם. עם החתימה על 'הסכמי אוסלו', פנתה הרשות לישראל וביקשה להתיר לטבילה לשוב ליהודה ושומרון. התשובה הייתה שלילית.
"מַהֵר אֱהוֹב כִּי בָא מוֹעֵד. וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם"
על הרוגי הפיגוע נמנו יהודים וערבים. בין ההרוגים היהודים היו מאיר ורוזה צימרמן ובתם אהובה, שהגיעה לביקור מאילת ורבקה ומיכאל בן-יצחק מירושלים, שהותירו שני ילדים קטנים. בשנת 1978 החל מוזיאון ישראל להעניק את "פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק" על שמם.
אחד מפצועי הפיגוע היה חנן אביטל, לוחם משוחרר. "הפיצוץ היה עוצמתי, אני זוכר צעקות אימים ובלגן גדול. הרגל שלי נפרדה לחלוטין מהגוף. אספו אותי איתה והובהלתי - הפצוע הראשון, לבית החולים עם כמויות של מורפיום", הוא שחזר בראיון שהעניק ל-YNET בשנת 2019.
במהלך חודשי האשפוז הארוכים, במהלכן עבר 13 ניתוחים והושתלו לו פלטינות בגוף, התיידד אביטל עם "הרב המרקד" רבי שלמה קרליבך - מגדולי הזמרים החסידיים של המאה ה-20 - שהיה מגיע לבקר ולשמח אותו.
"אלה היו עוצמות שאי אפשר לתאר אותן. כל בית החולים שערי צדק היה בעננים", סיפר בעבר אביטל, ולימים שיתף כי בימים בהם שכב במצב קריטי, הלחין רבי שלמה קרליבך, מנגינה למילים מהפיוט "ידיד נפש": "מַהֵר אֱהוֹב כִּי בָא מוֹעֵד. וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם" - כשהמילה "חנני" הוקדשה לחנן הפצוע.
לאחר החלמתו החליט אביטל להשקיע את כל כספי הפיצויים שלו בפסטיבל זמר חסידי לילדים בבנייני האומה. שנים אחר כך, הקים את מקהלת הילדים 'פרחי ירושלים', שהפכה למותג שמזוהה בעיקר עם יהדות ושמחה.
לזכרם של נרצחי הפיגוע נקרא בית כנסת בשכונת נווה יעקב בירושלים בשם "בית ציון ואוהל איתן". מדי שנה, בכ"ה בתמוז, נערכת בו אזכרה לחללי הפיגוע עם בני משפחותיהם של הנרצחים.
יהי זכרם ברוך!