הזדמנות ייחודית: עולם רבנוּיות הערים בדרך למהפכה ציונית דתית

אם אתם תושבי אחת מהערים הגדולות או הפחות גדולות, קיים סיכוי סביר ביותר שתתקשו להיזכר בשמו של זה הנוכחי. אל חשש, הבעיה היא לא אצלכם.

במדינת ישראל נכון להיום ישנן לא מעט  רשויות בהן אין רב ראשי אשר מונה כדת וכדין למשרה מלאה, המעניקה לו את מלוא הסמכויות הנדרשות לביצוע המשימה המורכבת: ירושלים, תל אביב, חיפה, רמת גן, חולון, ראשון לציון, כפר סבא, אשקלון, בני ברק, גבעת שמואל ועוד ועוד ועוד. ממטולה בצפון ועד מצפה רמון בדרום דרך הוד השרון ובית שמש - לאף אחת מהרשויות הללו אין רב שינהל את ענייני הדת השונים. מכשרות ועד עירוב, מרישום נישואים ועד שבת.

נדוניה מכובדת נפלה לפתחו של שר הדתות מתן כהנא. מעמדו מאפשר לו, לְקַבֵּעַ  מציאות לשנים ארוכות. העובדה שרבני ערים יכולים לכהן על פי חוק עד גיל 70 גם אם מונו בגיל צעיר, אומרת למעשה כי הצלחה במינויים בקדנציה הנוכחית היא קביעת מציאות לעשרות שנים קדימה. 

מכפיל הכוח של ש"ס

תזכורת: משרדי הדתות נשלטו לאורך שנים ארוכות בידי ש"ס. שליטתה בנוסף במשרד הפנים באמצעות  יו"ר המפלגה אריה דרעי, היוותה מכפיל כוח משמעותי. גם אם נציגי המפלגות השונות משפיעים לכאורה על בחירת הרב הבא, הרי בפועל אין לאף אחד מהם רצון  להסתבך עם שר הפנים, החולש על תקציביהן. 

בסביבות השר כהנא: "אנחנו רואים ערך בקידום רבנים מהציונות הדתית, שמבינים את משמעות הלאומית של מדינת ישראל, שאומרים הלל ביום העצמאות"

עכשיו חל מהפך: במשרד הפנים יושבת השרה איילת שקד, ממפלגתו של כהנא, כך שלשר הדתות מהמחנה הסרוג נקרתה  הזדמנות פז ליהנות מפירות הפיספוס הש"ס'ניקי ולקדם רבנים מהמהמגזר הסרוג, בעלי אידאולוגיה וערכים שונים מן המוכר  עד כה, ולחולל  שינוי מהותי בנוף הרבנות הארצישראלי. 

אמונה ביד ה' שהקימה את המדינה

הרב חיים דרוקמן, יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא ובכיר רבני הציונות הדתית, ממשיך ועוסק גם ממרום גילו בנושאים הללו ואחרים שעל סדר היום הציבורי הדתי לאומי במרץ רב. הרב דרוקמן מדגיש את החשיבות הגדולה בכך, שלפני הכל הרב יהיה ראוי לתפקיד, לצד ההשקפה הציונית דתית כקומה חשובה נוספת.

הרב דרוקמן: "חשוב מאוד שבוגרי הישיבות הציוניות יקחו על עצמם את תפקידי ההנהגה הרוחנית של עם ישראל"

הרב דרוקמן: "חשוב שיהיו רבנים ציונים דתיים שידעו כיצד להנהיג את הציבור. צריך למנות את הטוב ביותר,  רב שמתאים לתפקיד חשוב זה. שיהיה עם יראת שמים להנהיג את הציבור. יש ערך  לכך שהרבנים שלנו באים מתוך אמונה ביד ה' ובהשגחה אלוקית שבהקמת מדינת ישראל, שבשחרור ירושלים. כל זה כאמור מתוך הנחה שהרב מתאים לתפקיד עוד לפני שאנו עוסקים בזהותו הדתית לאומית".

הרב דרוקמן משמיע קריאה אל בוגרי הישיבות והכוללים הציוניים לקחת על עצמם את האתגר ולפעול על מנת להיות בחזית ההובלה הרבנית הציבורית במדינה. "חשוב מאוד שבוגרי כלל הישיבות יביאו את כל מה שקיבלו ולמדו בישיבות בהן היו וייקחו על עצמם את תפקידי ההנהגה הרוחנית של עם ישראל".

תלמידי חכמים בציבור הדת"ל

סגן השר לשעבר, אלי בן דהן, שכיהן בפועל כשר הדתות תחת נפתלי בנט, מבהיר: "יש תלמידי חכמים גדולים מאוד בציבור הדתי לאומי שמתאימים להיות רבני ערים. אנחנו חיים  בדור שברוך השם הציבור הדתי לאומי מכיל בתוכו הרבה בוגרי ישיבות וכוללים. גם בעולם הדיינות רואים שיש הרבה מועמדים מהציונות הדתית, כך שאין בעיה של מחסור במועמדים".

הרב בן דהן מדגיש כי הציבור הדתי לאומי לא צריך לחשוש להגיש מועמדות גם לערים גדולות ומרכזיות. "גם לעיר כמו תל אביב יש מועמדים טובים ולא צריך להירתע מכך. הציבור הדתי לאומי והרבנים שלו לא צריכים להרגיש רגשי נחיתות ואנחנו יכולים לעמוד בשורה אחת מול כולם".

מדוע זה חשוב כל כך? 

בן דהן: "הצורך  הגדול הוא לקרב את הציבור הרחב היותר לתורה ומצוות, ובכלל מקרבים אותו לאמונה ב-ה' ולקיים אורח חיים יותר יהודי. הציבור הישראלי ברובו הגדול הוא ציבור ציוני שאוהב את המדינה והצבא ומתחבר למציאות של שיבת  עם ישראל לארצו.  אם ממנים רב מהציבור החרדי שביום העצמאות נוסע לעיר אחרת, כפי שקורה בכל מיני מקומות, כדי לחמוק מהשתתפות במסיבת יום העצמאות ואמירת הלל - זאת בעיה".

ובכל זאת, במה עדיף רב מן הציבור הסרוג?

"זה סממן של תפיסה. איזה ערכים אתה מנחיל לציבור של העיר הזאת. רבנים שגדלו בציונות הדתית יותר קרובים אל העם, ויכולים להנחיל להם ערכים לחיים העכשוויים במדינת ישראל, מה שרבנים חרדיים בדרך כלל לא יעשו. היכולת של רב ציוני דתי להתחבר לציבור המסורתי הרבה יותר גדולה מאשר רב חרדי שמרגיש מנותק ולא חלק מכלל הציבורים בעיר באופן מלא".

הרב אסף הר נוי הוא רב קהילת 'אדרת אליהו', ראש בית מדרש מבקשי פניך בגילה ירושלים ובעל תעודת כושר לרבנות עיר. "אם הרב שמגיע לתפקיד הוא אדם שעשה צבא ובקיא בעולמה של הפסיקה ההלכתית לצד ידע רחב ומגוון, שמחובר לנוער", הוא אומר, "זה נותן נופך נוסף על פני רבנים אחרים שלא חוו את הדברים בדרך הזאת. במבצע עמוד ענן הייתי מפקד ויצאתי לכמה שעות לעשות בחינה לכושר רב עיר, כאשר אני עדיין על מדים.  הנבחנים האחרים לא היו יכולים להבין את המציאות הזאת, כי לא חוו אותה.

הרב הר נוי: "בבחינות לכושר רב עיר הייתי בין הסרוגים הבודדים בקרב הנבחנים, והיחיד על מדים"

"במהלך השנים עברתי בצמתים ובמקומות רבים ומגוונים בציבוריות הישראלית. בצבא, באקדמיה, בעולם המשפט, בעולם החינוך ועוד. ישבתי ללמוד עם אברכים חרדים הבאים לפלפל בהלכה ועם חתנים וכלות יקרים שלא פתחו ספר. המפגש עם מנעד כה רחב של אנשים לימד אותי שבסוף כולנו רוצים שייכות לעולם הרוח והקודש. כולנו מחפשים משהו שירים לנו את המבט, ייתן משמעות וערכים, אבל למדתי גם שיש פער שאותו חייבים להשלים. יש פער בתיווך, בגשר, ב'צינור', שמחבר בין האוכלוסייה לבין התורה והרוח אותה הוא מבקש".

לא די בכך שרב העיר יהיה תלמיד חכם שיודע לפסוק?

"רב עיר צריך להיות לא רק סמכות תורנית מנותקת, שמחלקת הוראות מהמשרד, אלא אישיות שחשים את השפעתה בכל פינות העיר. הוא צריך להיות מעבר לסמכות ההלכתית גם דמות נגישה, מישהו שבני נוער יוכלו להרגיש בנוח לפנות אליו בשאלות ולא רק חברי מועצה או גבאי בתי כנסת. כמו רב העירייה של פעם. גם אם מדובר בעיר גדולה. הרב חייב להיות בשטח ולא רק לפתוח את הדלת לכל מי שיבוא. הימצאות הרב בשטח תייצר חיבה ופתח לשיח והשפעה גדולה יותר. זה לא קיים כיום בהרבה ערים". 

מה הערך המוסף של רב עיר סרוג?

"רב העיר הוא הדמות התורנית המרכזית בעיר, המרוממת את הרוח והמבט של כלל אוכלוסיית העיר על כל גווניה, מאחדת את כלל הקהילות שבעיר ממקום של השראה ואהבה", מוסיף הרב הר נוי, "אם אתה בוער בפנים ואתה מבין שאתה שליח זה מדבק גם לאחרים. מנהיגות היא עבודה קשה ולא פריבילגיה. היא צריכה להיות מחוברת ולא מנותקת. היכולת לפעול ולחולל שינוי בכל דבר מתחילה במפגש הבין אישי. בסופו של דבר, אנו מתפללים לבורא עולם שישים אותנו במקום הנכון והמתאים לנו ביותר למלא את שליחותינו".

האדם המתאים במקום המתאים

הרבנית ד"ר לאה ויזל, ראש המדרשה באוניברסיטת בר אילן, מדגישה את החשיבות בהיותם של המועמדים ראויים לתפקידים הללו. "לנו כאנשים ציונים דתיים זאת צריכה להיות מטרה עליונה לקדם רבנים ציונים דתיים לרשויות השונות אבל הם יוכלו לעשות טוב בתפקידם, רק אם יהיה זה האדם המתאים במקום המתאים. הזהות הציונית הדתית חשובה מאוד, אך חייבת לבוא ללא עיגול פינות, וללא דילים, אלא לצד מכלול הכישורים".

"יש לנו המון מועמדים ראויים ואין לנו במה להתבייש", היא מדגישה. "עלינו לייצר גאוות יחידה ולוודא שיש לזה כיסוי במעשים בשטח. לפעול  עם הפנים לכלל הציבור הישראלי, להביא את החיבור לעם ישראל ולהיות המקף הידוע בין ציונות לדתיות, בין תורה לעבודה. עם השקפת עולם שמבינה שמדינת ישראל זה דבר חשוב שצריך לשמור עליו ולא רק משהו פרקטי שאפשר להפיק ממנו תועלת. השקפת עולם שיש בה גם חיבור. מישהו שנמצא בתוך עמו ומכיר את החברה על גווניה. אכפת לו בעצם שתהיה השפעה מאירת פנים לכל עבר ולא רק לדאוג לצרכים מאוד נקודתיים".

"חשוב להדגיש את נושא הרצינות, שתהיה פה רמה גבוהה", אומרת הרבנית ויזל, "למשל  להפעיל את מערך הכשרות כמו שצריך. שתהיה לו עמדה בשאלת  שמיטה לחומרא או לא לחומרא. האם החקלאות בישראל, הינה  ערך או לא? האם בשביל שאסתדר השנה, אעשה עיגולי פינות או לא? הרב צריך להיות משמעותי ביום העצמאות וביום הזיכרון וביום ירושלים.  הייתי רוצה שרב יאמין במה שהוא עושה, שמאמין בהשגחה שהוא נותן. שמה שהוא אומר לציבור הוא אומר גם לבני ביתו. יש לזה השלכות רבות על הקהילה".

"צריך לרצות יותר"

מדוע עד היום לא היה מינוי משמעותי יותר של רבנים ציונים דתיים לתפקידים הללו?

הרב בן דהן: "התהליך הזה לוקח זמן. מה לעשות שלא היו שרי דתות ציונים רבים, וממילא לא מינו רבנים בהתאם. לפני מתן כהנא הייתי היחיד, ורק שנה וחצי, ומיניתי חמישה רבני ערים ועוד 70 רבנים במושבים, הישג אדיר לתקופה כה קצרה. אחרי זה שוב הייתה הפסקה של כמה שנים טובות, ורק לאחרונה כהנא מהציונות הדתית חזר להיות שר הדתות".

איך משנים את המצב?

"צריך פשוט להאמין שאנחנו יכולים להגיע למקומות הללו. צריך למצוא את הדרך להתחבר לציבור בעיר ולראשי הציבור, למנהיגים של העיר עצמה. זה יאפשר את החבירה בצורה יותר טובה. מנהיגי הציבור הדתי לאומי וראשי ישיבות צריכים לדחוף את הבוגרים ללכת לרבנות שההשפעה שלה היא עצומה. מי שעושה את עבודתו כראוי היכולת שלו להשפיע על עם ישראל היא גדולה מאוד".

הרבנית ד"ר לאה ויזל: "הרבנים הציונים דתיים פועלים עם הפנים לכלל הציבור ומהווים את המקף הידוע בין ציונות לדתיות, בין תורה לעבודה"

הרבנית ויזל: "אני לא מכירה את ההיסטוריה אבל מניחה שהיו מחלוקות ולא הצליחו להגיע להבנות. זאת שאלה פוליטית. לצערי אנחנו וחלק מהנציגים שלנו לא שמנו בראש סדר העדיפות נושאים של דת ומדינה. אני מקווה שיהיה תיקון. אם יש לנו עכשיו מנהיגים שיש להם יכולת להשפיע בעניין הזה, זאת הזדמנות שאסור לפספס אותה".

לומדים לעשות פוליטיקה

ומה דעתו של השר כהנא, האדם שבסופו של דבר הדברים מתנקזים אל לשכתו במשרד הדתות? בסביבתו  אומרים כי תפיסת העולם של השר היא, שרב צריך להיות כזה שמתאים להיות הרב של אותו מקום. "אנחנו לא נכפה על רכסים או קרית ספר רב מן הציונות הדתית", מבהירים מקורביו, "מפני שרב  צריך להיות מתאים לאוכלוסייה ולתושבים ויודע לעשות עבודתו כרב.

"במקומות שבהם אין הכרעה ברורה או ערים שיש בהם משמעות לאומית, אז אנחנו בהחלט רואים ערך לקדם רבנים מהציונות הדתית, רבנים שמבינים את משמעות הלאומית של מדינת ישראל, שאומרים הלל ביום העצמאות. זאת תפיסת עולם עקרונית שמשפיעה על התנהלותו של הרב באספקטים אחרים של עבודתו ברשות בה הוא מכהן". 

במה עדיף רב ציוני?

"הרב צריך להתייחס לנוער ולדבר איתו על ערכים משותפים. החרדים הם אחינו, אבל הם לא שירתו ולא משרתים בצבא, כך שאין להם נקודת יחס כלפי ציבור ציוני דתי או חילוני. יש הבדל בין מישהו שמדבר על שירותו הצבאי, למי שלא". 

"במשך שנים הציונוה"ד  לא ייחסה מספיק חשיבות לנושא, והתחום הופקר לידי  ש"ס, ששלטו בו  חזק  ללא עוררין. לכן לא היה סיכוי לרבנים ציונים דתיים להתקדם במשרות רבנויות. יש לנו רבנים שהם מועמדים ראויים בכל הרמות, כולל המוניציפלית.  אנחנו לומדים לעשות פוליטיקה. ש"ס עשתה כך שנים, מול  הציבור שלנו שהיה קצת תמים ועדין. זה טוב מול הספר, אבל פחות יעיל במציאות". 

"גם צעירים וגם ותיקים צריכים להתמנות", מבהירים גורמים בסביבת שר הדתות "ישנו  הדור של המנהיגים הרועים וישנו הדור שצריך ללמוד מהם. כבר עכשיו ראוי הדור הצעיר  לתפוס את המשוכות  ולהוביל ערים ורשויות בישראל".