כשהנח"לאים שהקימו את היאחזות הנח"ל הראשונה, נחל עוז, הגיעו לשטח הקמת ההיאחזות, שהו באיזור אותה שעה עשרות מסתננים פלסטינים שחדרו מהרצועה. בשל חשש מהיתקלות עימם צעדו החיילים לנקודה כאשר נשקם טעון ודרוך.
כך מגלה מחקר חדש שערך נדב פרנקל מדריך בבית ספר שדה כפר עציון, במלאת 70 שנה להקמת היאחזות הנח"ל הראשונה. בדיוק לפני 70 שנה, בכ"א בתמוז תשי"א, 25 ביולי 1951, עלתה היאחזות הנח"ל הראשונה נח"לאים א', לימים קיבוץ נחל עוז, על הקרקע מול העיר עזה, בשדות ששימשו את קיבוץ בארות יצחק עד מלחמת העצמאות. לציון 70 שנה להיאחזות הראשונה קיים בית הספר שדה כפר עציון מספר אירועים ובהם סיור וערב שהוקדש כולו לנושא.
פרנקל מגלה כי לימים העריך דני מט ז"ל, המפקד הראשון של ההיאחזות ולימים אלוף בצה"ל, שבתקופת פיקודו הרגו חיילי ההיאחזות כחמישים מסתננים ורועים שחצו את הגבול.
פרנקל גם חשף במהלך הערב כי "בניגוד למה שמקובל לחשוב, כאילו את ההתיישבות בהיאחזויות הנח"ל, שהיו גורם מפתח בשמירה על גבולות ישראל, לא הקימו אנשי הקיבוצים וההתיישבות העובדת, אלא עולים חדשים בעיקר מצפון אפריקה ואסיה".
במהלך המסע אחר ההאחזויות הנח"ל הגיע פרנקל לראיין את מנחם וכסלר שהיה מפקד מחלקה בהיאחזות לפני 70 שנה. וכסלר העיד כי "הגבול בין ישראל למצרים שההיאחזות נמצאת לידו לא מסומן בכלל. זה היה תלם אדמה חרוש".
וכסלר סיפר גם כי היה קיים "פער תרבותי מהותי בין החיילים הצברים ללוחמים העולים החדשים, שלעיתים לא ידעו את השפה, והיה צריך להחיל עליהם רמת משמעת חמורה מאוד".
עמיחי נעם סמנכ"ל בית הספר שדה כפר עציון ציין כי הערב הוקדש גם לזכרו של אל"מ שרון אסמן שהיה מח"ט עציון ועמד בקשר קרוב עם אנשי בית הספר ולפני שבועיים נפטר בעת ששימש כמח"ט הנח"ל.
מאמר על הקמת ההיאחזות הראשונה נחלאים א' יתפרסם בגיליון אוגוסט של כתב העת 'עתמול' בהוצאת יד בן צבי.