בהודעת חמאס על לוחמי יחידת נץ ('צקר') – יחידות טרקטורוני האוויר של החמאס, הוזכרו ארבעה המחבלים שהשתתפו בפריצה לנתיב העשרה באמצעות מצנחי רחיפה: מפקד היחידה צאלח דהמאן; המחבל עימאד אבו רכבה – שניהם חוסלו בקרבות במחנה הפליטים ג'באליה; אחמד פוזי אלוואדיה, שחוסל בתקיפה אווירית ב-3 בספטמבר 2024 לאחר שהצליח לסגת חזרה לרצועה. אלוואדיה הוא המחבל ששתה קולה בתוך בית משפחת תעסה, לנגד עיניהם של ילדיו של גיל תעסה ז"ל ששרדו את הטבח, לאחר שאביהם קפץ על רימון כדי להציל את חייהם.
הרביעי הוא מיסרה סאלחה, שנהרג במהלך הפריצה עצמה לשטח ישראל.
תחקיר הלחימה במושב נתיב העשרה, שהוצג לפני שבועיים לתושבים, חשף מחדלים קשים בהתנהלות כוחות צה"ל ביישוב באותו יום. בבוקר שמחת תורה, לקראת 7:00, בנתיב העשרה, ניצבו 3 מחבלים מול 25 חברי כיתת כוננות חמושים, 4 לוחמי גולני וחפ"קי מג"ד וסמ"פ. המג"ד חתר למגע, אך לא הורה לרבש"צ לצאת ולהילחם. הכוח הקטן בפיקודו לא רדף אחרי שני המחבלים שהתקילו אותו - ושחזרו לעזה. לוחמי גולני חיכו למיקום בוואטסאפ במקום לחתור למגע, ובצה"ל הודו: הקרב נגמר באזרחים שנרצחו, בלי אף חלל צה"ל ועם מחבלים שברחו.
בקרב הזה הייתה לצה"ל עליונות מלאה – תיאורטית - על המחבלים שפלשו למושב מהאוויר. היה מפקד בכיר ביישוב בשעה מוקדמת, כוח לוחמים קבוע של גולני מהרגע הראשון וכיתת כוננות גדולה, מאומנת ובעיקר חמושה עם רובים בבתים. ועדיין, שלושה מחבלים בלבד הצליחו לרצוח 17 אזרחים מהמושב, ושניים מהם ברחו בחיים לעזה. בשיא ההחמצה, בשעה 6:55, היו במושב שלושה מחבלים מול 37 לוחמים, בהם מפקד גדוד.