"אחד התלמידים בפיגוע הדריסה, התחיל לצלם את המחבל לפי בקשת קצין משטרה שהיה במקום. המחבל שראה את זה התחיל לרדוף אחרי הילד, שהתחבא מאחורי קיר וכך ניצל. זו היתה עבורו חוויה של התמודדות עם מחבל".
כך מספר ל'מצב הרוח' יוני ברלין, מנהל כפר הנוער אמית כפר בתיה, שחמישה מתלמידיו נפצעו ביום שני בשבוע שעבר, בפיגוע הדריסה והדקירה ברעננה. בפיגוע נרצחה עדנה בלושטיין בת ה-79 ו-18 אנשים נוספים נפצעו, בהם חמישה במצב קשה. בין הפצועים היו חמישה מתלמידי כפר בתיה, בכיתות ט'-י"א – כולם עולים חדשים. אחד פצוע קשה וארבעה קל. אחד הפצועים הוא עולה חדש מצרפת, שלושה מארה״ב – ביניהם הפצוע קשה - ואחד מקנדה.
למה יש לכם כל כך הרבה עולים חדשים? זה משהו ייחודי?
"יש 900 ילדים בבית הספר – מתוכם כ-250 תלמידים שעלו במרוצת השנים. כל שנה מגיעים לרעננה עולים חדשים מכל קצווי תבל: אנגלוסקסים, צרפתים, כל הארצות דוברות האנגלית: דרום אפריקה, אנגליה, אוסטרליה, ארצות הברית. יש לנו כמה מאות דוברי שפות זרות ברמות כאלה ואחרות".
ואיך הקליטה שלהם?
"יש לנו מערכת מאוד חזקה של טיפול בעולים. התלמידים שנפצעו, כולם עלו בשלוש-ארבע השנים האחרונות, למעט אחד שעלה בגיל מאוד צעיר".
זה מעניין שהם כנראה עלו בתקופת הקורונה.
"נכון. העלייה לא נפסקה אצלנו בתקופת הקורונה. כל שנה אני קולט עולים חדשים. יש כאלה, בעיקר מדרום אפריקה או מדרום אמריקה, שמגיעים באמצע השנה".
מה פיגוע כזה עושה לישראליות שלהם?
"זה הלם עבורם, אבל מדובר באנשים מאוד אידיאליסטיים, שמרגישים קשר מאוד חזק למדינה. הם עלו מתוך אידיאל. זה הלם. אבל אני לא ראיתי אצל אף אחד מהם איזה מחשבות שניות או משהו כזה. לא הכול אומרים לי כמובן, אבל נראה עליהם שהם מאוד חזקים".
גם קהילת ההורים הכללית של בית הספר - הנהגת ההורים - מאוד תומכת: הקימו קבוצת תמיכה בכולם, לתמוך בהם בארוחות בבתי החולים, לענות על צרכיהם. יש לנו הנהגת הורים מאוד מאוד חזקה ומאוד קהילתית - אז תומכים בהם כמה שאפשר".
איך התלמידים התייחסו לאירוע שקרה?
"באירוע היו עשרות רבות של תלמידים, לא כולם עולים חדשים. קיבצנו את הקבוצה של אלה שממש היו שם בתחנה. אחד מהם, בעברית שבורה, היה לו חשוב לתאר בפני כל הקבוצה שהוא ראה את הרכב מגיע, ושהוא ניסה להימלט, ואז עזר לאישה כשהיא נפצעה. היה חשוב להם לדבר. לרובם הדיבור והליווי עשו טוב. ויש כאלה שאנחנו כל הזמן מלווים אותם, כי זה טראומטי עבורם: ילד בכיתה ט' עומד בתחנה, ופתאום רואה רכב שועט אליך. ורוב הילדים שהיו שם, היו בכיתה ט'.
"הם תיארו את הפחד. כל אחד סיפר מה הוא שמע. בהתחלה היה חשש שמדובר בתאונת דרכים, והם לא הבינו שמדובר בפיגוע. הרבה מהם דיברו בדאגה, לאחר שראו חברים שלהם נפגעים, והם דאגו להם. היו כאלה שנשארו שם לנסות לטפל בפצועים. היו כמה חבר'ה גדולים מי"א-י"ב שנשארו שם גם אחרי, ואנחנו המורים נשארנו איתם, כדי לדבר.
"למחרת, אחרי תפילת שחרית, קיימנו שיחות חיזוק גם ברמה הרוחנית. גם שר החינוך בא לדבר ולעודד ולחזק עם ראש העירייה ומנכ"ל הרשת. ביום שלמחרת הלכתי עם התלמידים מהכפר לתחנה, כסוג של נטיעת ביטחון".