אלפי בוגרי ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות ושירות סדיר ברבנות הצבאית, הופתעו לקבל בימים אלה פוסט אישי בווטסאפ: "שלום פלוני. הרישום לקורס רבנים צבאיים במילואים תשפ"א יסתיים בקרוב. אנו מגייסים בוגרי צבא שהינם בוגרי ישיבות למגוון תפקידים מאתגרים ומשמעותיים (מילואים וקבע). רוצה לשמוע עוד? השאר פרטים ונחזור אליך".
על הזימון חתום סא"ל (מיל') הרב שמעון אלמליח, איש הרבנות הצבאית במילואים שעוסק זה שנים בין התר בגיוס כוח אדם לתפקידי רבנות צבאית.
הזימון ההמוני גרם להרמת גבות בקרב חלק ממקבליו. גולן ענתבי, מפסגת זאב, שלמד 6 שנים בישיבה הגבוהה 'שבי חברון' וכיום סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים, שלא היה מעולם איש הרבנות הצבאית, ושירת בסדיר כלוחם בגולני, הופתע מאוד מן הפניה אליו, ואמר ל'מצב הרוח': "אני וכמה חברים שלי הופתענו מאוד. כמוני קיבל זימון חבר שלמד 3 שנים בישיבת 'בית אורות' ואחר שלמד בישיבה אחרת. אין לנו כל רקע ברבנות. ממש לא. בישיבה ישבנו ולמדנו תורה אבל לא הכשרנו עצמנו לרבנות ולא נכנסנו כלל לעולם הזה של להיות רב. והנה לפתע גילינו, שדי שאתה כבוגר ישיבה כדי לעבור קורס מזורז של חודש וחצי ותהיה רב צבאי. זה לא רציני. שאלתי חברים ברבנות הצבאית והסבירו לי שזה המצב – תן חודש וחצי בקורס ותקבל דרגות ותואר רב צבאי".
לדברי גורמים ברבנות הצבאית, העובדה שאזרחים שאינם בעלי רקע רבני כלשהו הופכים לרבנים צבאיים, מעוררת לעיתים גיחוך ומבוכה, כשמתברר שיש חיילים בשירות הנזקקים להתייעץ הלכתית עם הרב הצבאי שלהם – ואסור להם להיוועץ הלכתית עם רב אזרחי – שרמת הידע ההלכתי שלהם עולה על זו של הרב הצבאי שלהם במקרה שהלה בוגר קורס הכשרה של חודש וחצי.
ענתבי וצעירים נוספים שזומנו לקורס, טענו כי עצם קיומו של הקורס המקוצר, שאליו נכנסים בוגרי ישיבות וממנו יוצרים כעבור חודש וחצי רבנים צבאיים, משום זילות מעמד הרב הצבאי. "בדיוק כשם שלא ייתכן שצה"ל ייקח חובש, ויעניק לו אחרי הכשרה צבאית של חודש וחצי תואר של דוקטור, או יהפוך טכנאי למהנדס כעבור חודש וחצי, לא ייתכן שניתן יהיה להפוך לרב צבאי בקלות שכזו. זו זילות התואר רב, ובפועל גם החיילים המודעים לכך מזלזלים ברב שכזה ובפועל אינם מתייחסים אליו ברצינות".
"אתה רב אמיתי או רק בוגר קורס הרבנים של הרבצ"ר?"
בוגרי קורס הרבנים הצבאי, שמספר משתתפיו כ-60 איש לשנה, אינם נדרשים לעבור בתום הקורס את מבחני ה'יורה יורה', שרק הם מהווים אסמכתא לשמש רב בישראל. לעומת זאת הם עוברים מבחן מקוצר מטעם הרבנות הראשית (שהיא הגוף היחיד בישראל המוסמך להעניק תואר רב), בפני בוחנים מקרב בוחני הרבנות הראשית. לפיכך מוכרים הבוגרים רק כרבנים צבאיים, שלמעמדם הרבני אין כל ערך בחיים האזרחיים.
מצב זה יוצר בצה"ל שני מעמדות של רבנים: כאלה שהוסמכו ברמת 'יורה יורה' שאין פיקפוק לגבי מעמדם והכשרתם הרבנית, וכאלה שהם 'רק' רבנים צבאיים. רב צבאי סיפר שכאשר הגיע לראיון עם מפקד האוגדה שאליה שובץ, היתה שאלתו הראשונה של האוגדונר: "תגיד אתה רב אמיתי או רק בוגר קורס הרבנים של הרבצ"ר?"
גורם בכיר ברבנות הצבאית מסר בתגובה, כי מידי שנה מחסור טבעי ברבנים צבאיים – עקב תחלופת כוח אדם, תזוזות בקרב המשרתים בקבע ובמילואים, שיחרורים מהשירות מחמת גיל וכדומה – כך שתמיד קיים צורך טבעי ומתמיד ברבנים צבאיים נוספים. הצורך הקבוע ברבנים צבאיים חדשים הוא זה שהניע את הרב הראשי לצה"ל דאז תא"ל (מיל') הרב רפי פרץ, להפעיל קורס קבוע כזה אחת לשנה, בהשתתפות כ-60 איש למחזור – מהם 10 המתקבלים למסגרת של קבע והשאר ביחידות המילואים. "בעבר", אמר הגורם, "גם לא הופעל קורס כזה, ולא כל מי שנקרא אז רב צבאי, היה בכלל רב, ואפילו לא בוגר הקורס, שמעניק למשתתפיו הכשרה בסיסית בהלכות שבת, תפילה, עירובין וכשרות".
הגורם אישר כי ישנה פניה רחבה למועמדים פוטנציאליים רבים, אך מתקבלים רק מועמדים שעברו את תנאי הסף: שירות צבאי מלא, 5 שנות לימוד לפחות בישיבה גבוהה אחרי גיל 18, והמלצה מאישיות תורנית (רב עיר, ראש הישיבה, רב צבאי וכדומה). מי שעבר את דרישות הסף ניגש להליך של מיונים, כולל ראיונות מול ועדה בהשתתפות מומחה למדעי ההתנהגות וסוללה של רבנים צבאיים במילואים. בנוסף עוברים המועמדים מבחני ידע בסיסיים בהלכה. כמו כן נערך להם ראיון אישי.
עם זאת ציין הגורם כי בקרב הרבנים הצבאיים בקבע ובמילואים ישנם גם רבנים שהוסמכו בבחינות 'יורה יורה' ברבנות הצבאית, וידיעותיהם ההלכתיות רחבות וענפות. הגורם הדגיש כי בוגרי הקורס הוא כאלה שמסוגלים להעניק לחיילים שירותי דת, כמו שיעורי תורה, אכיפת כשרות במטבחי היחידה, התקנת ושמירת העירובים ושאלות בסיסיות שמעלים בדרך כלל חיילים בסדיר ובמילואים. בכל שאר הנושאים, שהרב הצבאי חש שאינם יכול לעסוק בהם, הוא פונה ישירות לענף הלכה ברבצ"ר ו/או לרב הצבאי הראשי תא"ל הרב (מיל') איל קרים, ונענה במהירות.
דובר צה״ל מסר בתגובה: "רבנים צבאיים רבים הינם בעלי תעודת הסמכה הניתנת ע"י הרבנות הראשית לישראל. רבנים צבאיים אשר אין בידם הסמכה של הרבנות הראשית לישראל, עוברים מיונים מעמיקים טרם כניסתם לתפקיד ובמהלך שירותם עוברים השתלמויות הלכתיות בבית המדרש של הרבנות הצבאית וכן מבחנים מטעם הרבנות הראשית לישראל".