"כשאנחנו מדברים בסוגיות הביטחוניות האלו, אין משחקים: אנחנו רוצים להכריע את האוייב. הדוגמה הטובה לכך היא כשהגענו לשכונת שמעון הצדיק אחרי ששרפו למשפחת ישובייב 9 פעמים את הרכב, ופעמיים את הבית וכמעט נשרפה שם התינוקת. איתמר בא והקים שם לשכה. וכולם כעסו שאנחנו 'מבעירים את המזרח התיכון', והחמאס הוציא הודעה שאם עד השעה 18:00 לא נפנה את הלשכה, הם ירו טילים לתל אביב. לא מצמצנו ועמדנו על שלנו, ואיתמר איים חזרה על החמאס. ותשקוט הארץ, ארבעה חודשים היה שם שקט מופלא. זו הגישה שאנחנו מוכיחים: לא לפחד. אנחנו בעלי הבית ואנחנו יכולים להרים את הראש".
הדובר הוא יצחק וסרלאוף, בן 30, המועמד לכנסת מטעם 'עוצמה יהודית', נשוי ואב ל-3 ילדים. וסרלאוף גר בדרום תל אביב, אבל עשה את המסלול של הדתי הלאומי הקלאסי: גדל בעיר העתיקה בירושלים, ולאחר מסלול ישיבות ושירות קרבי בגולני למד רבנות והקים עמותה לסיוע למשפחות נזקקות. בהמשך התמנה למנכ"ל מפלגת עוצמה יהודית ולקראת מערכת הבחירות הזו התמקם במקום השני בעוצמה יהודית ובמקום ה-5 ברשימה המאוחדת עם הציונות הדתית.
רגע לפני תחילת הריאיון אנחנו מקבלים הודעה על פיגוע נוסף ויצחק בוחר לפתוח בנושא זה: "אנחנו נמצאים בהסלמה ביטחונית חמורה שלא הייתה פה הרבה שנים. בימים האחרונים מתבצעים מספר פיגועי ירי בכל יום. הממשלה ובעיקר שר הבטחון בני גנץ שידרו לאורך הקדנציה מסר של רפיסות מול הפלשתינים. עדיף 100 מחבלים מתים ושלא תיפול שערה אחת מראשו של חייל צה"ל. אני מקווה שבממשלה הבאה שתקום אנחנו נתקן ונשנה. אנחנו מדברים על חסינות לחיילי צה"ל ולשוטרים. חייל שיוצא לקרב לא צריך לקחת עורך דין צמוד איתו, ולשנות את הוראות הפתיחה באש. אלו הדברים הקריטיים שצריך לעשות".
מה זה אומר חסינות לחיילים?
"היום, אם חייל יורה כדי להגן על עצמו כשהוא חש בסכנה – אוטומטית לוקחים אותו לחקירה ולוקחים לו את הנשק. במקום להפוך אותו לגיבור לאומי, מתחילים לחקור אותו. אנחנו חושבים שחיילי צה"ל זכאים לחסינות. חסינות מחקירה פלילית, ממצב שאם לא התנהלו נכון בשדה הקרב, יהיו אלה אנשים שיושבים בחדרים ממוזגים אשר יגידו מה היה נכון בזמן אמת ומה לא; עלינו להעביר פאזה למצב של גיבוי לחיילי צה"ל. היום חייל שנמצא בשטח מפחד לירות, מפחד להגיב כשהוא לא יודע מה הפרקליטות הצבאית תפיל עליו אח"כ".
מצד השני, אנחנו בטח לא רוצים לראות תמונות של חיילי צה"ל, בשוליים, שפועלים שלא כדין ובניגוד למוסר. איך מאזנים את זה?
"אנחנו נמצאים במקום שצריך לאזן את זה מהצד השני. אנחנו הצבא הכי מוסרי בעולם ולא במקרה. באמת אנחנו, היהודים, אנשים רחמנים שיש לנו את ערך אהבת האדם וחשיבות החיים, וידינו לא קלה על ההדק. אבל יש בעיה אחרת, שידי החיילים שלנו כבולות כאשר הטרור משתולל בכל רחבי הארץ. בוועדה לביטחון פנים דיבר נציג המשטרה ואמר שחסרים להם תקנים של שוטרים. איתמר אמר: 'ואם תשים עוד 100 תקנים של שוטרים, זה לא יעזור אם הם מפחדים לירות. אם לא סופרים אותם, אז מה זה משנה כמה תקנים נוסיף?!'
"אנחנו לא נמצאים בסיטואציה היפותטית כזו שכל חייל עושה מה שהוא רוצה. בסוף אחנו צריכים להפעיל את שיקול הדעת שלנו ולסמוך על הלוחמים שלנו".
אבל גם אתה תסכים שכדי למנוע מצב של התעללות בעצור יהודי, חשוב שיהיה פיקוח.
"נכון, כמו שלחברי כנסת יש חסינות. אבל במקרים חריגים ניתן אישור לפתוח בחקירה. האווירה הכללית צריכה להיות שחייל צה"ל זה לוחם שנותן את הנשמה למען המדינה ופועל בהתאם לשיקול דעת. אנחנו צריכים לסמוך על שיקול הדעת שלו. ודאי יש מקרים חריגים שכל העם ירימו גבה והם לא מתקבלים על הדעת, אבל אנחנו לא נמצאים במצבים היפותטיים כאלו, שבגלל שאולי חייל ינצל את הכח שיש לו בידיים, נכבול את ידיהם של חיילי צה"ל ונסכן את חייהם.
"חייל צה"ל שיוצא לקרב צריך לחשוב איך להביס את האוייב ולהפעיל שיקול דעת של ניצחון ולא להפעיל שיקול דעת של מה יקרה לו מחר. אם חייל הולך עם תודעה של ניצחון בקרב ולא מה יהיה מחר – אנחנו יכולים לנצח, והאוייב יפחד. אבל אם אנחנו כל הזמן הולכים עם הפחד של עצמנו, ומה שמעסיק את החיילים זו המחשבה מה יעשו לנו ואיך יגיבו, ואח"כ פרקליטים בחדרים ממוזגים ובחליפות שחורות יחקרו אותנו באזהרה ויכולים להטיל עלינו עונש - זו בעיה. את הסיטואציה הזו אנחנו רוצים למנוע ואת זה אנחנו נשדר לחיילי צהל: אנחנו הגב שלכם. אתם תשמרו עלינו ואנחנו נשמור עליכם. אנחנו נתייחס אליהם, לא כמי שאנחנו מוכנים לסכן אותם בשביל חיים של האוייב, כמו שבני גנץ התבטא בגאווה, אלא נשנה את המשוואה הזו. ואנחנו מאמינים שגם ההרתעה תחזור. נחזיר את הכבוד הלאומי ובסופו של דבר נוכל לנצח במלחמה ונחזיר את הביטחון".
וסרלאוף בדרום תל אביב. צילום: דוברות
פניות הציבור – בכל התחומים
בחודשים האחרונים רואים את התלהבות הצעירים סביב איתמר בן גביר ועוצמה יהודית. אבל נראה שהציבור הבוגר, פחות נמשך אחרי המסרים שלכם. אתה יכול להעריך למה?
"קודם כל יש לי נתונים טובים בנוגע לצעירים כמו שאמרת, וזה קורה בגלל שאנחנו אומרים אמת פשוטה בגובה העיניים, ולא מאיזה 30,000 רגל עם כל מיני אידיאולוגיות מתישות ולא מוסברות ומפולפלות למיניהן.
בתקשורת הכללית מנסים למתג אותנו כקיצוניים ופאשיסטים עם קרניים על הראש. בסוף אנשים רואים שאנחנו לא כאלו
"בנוסף, אני חושב שזה לא נכון שמבוגרים לא מתחברים אלינו. יש לנו קהל גדול. עשינו למעלה מ-70 כנסים ברחבי הארץ. אלו לא כנסים של תיכונים אלא כנסים שמגיעים אליהם מאות מבוגרים לכל כנס. אתה יכול לראות בתמונות את משתתפי הכנסים – אנשים מבוגרים וצעירים, בעלי משפחות שפעם ראשונה נחשפים למפלגה. זה קהל שלא היה הבייס שלנו לפני שנתיים. משהו קרה פה. הבעיה היא שיש הרבה אנשים ששמעו על עוצמה יהודית ועל איתמר בן גביר, ופחות את עוצמה יהודית, וברגע שאנשים שומעים אותנו, הרבה יותר קל להם להתחבר.
"הרבה יותר אנשים מבינים, שאנחנו שונים בתכלית ממה שמנסים לצייר אותנו בתקשורת הכללית, ששם מנסים למתג אותנו כקיצוניים ופאשיסטיים עם קרניים על הראש. בסוף אנשים רואים שאנחנו לא כאלו, ופשוט איכפת לנו מעם ישראל, ואנחנו ישנים פחות שעות בלילה כדי לטפל בפניות שמגיעות ללשכת פניות הציבור שלנו. כולנו מתעסקים מהדברים הגדולים של כנסים והפגנות וכו', ועד עזרה לאישה שזכאית לקבל חניית נכה ולא יודעת איך להוציא את האישור והיא חונה מאה מטר מהבית ומוציאה שם את ההליכון. גם בכאלו פניות אנחנו מטפלים".
יצחק מציג לי פניית ציבור שנמצאת כרגע על המקרר בביתו: "מישהי כתבה לי פנייה בכתב יד והביאה לי באחד הכנסים האחרונים שלנו ובגלל שאנחנו בבחירות ויש קצת בלגאן, תליתי את זה על המקרר, שלא אשכח לטפל בזה כמה שיותר מהר: אישה שקיבלה קצבת נכות והיא זכאית להנחה בארנונה, ולא קיבלה את ההנחה הזו והצטבר חוב ואין לה מהיכן לשלם. אנחנו מטפלים כל הזמן בדברים הללו בשמחה. זו עוד אישה מבוגרת שמתחברת למסרים שלנו. אנחנו נוגעים גם במבוגרים לא מעט, ואנחנו באמת אוהבים את כל עם ישראל ללא שום תנאי".
משפחת וסרלאוף המורחבת
מסתכלים לאנשים בגובה העיניים
אמרת מקודם שאתם מדברים "אמת פשוטה בגובה העיניים מהאספלט ולא מאיזה 30,000 רגל". זו הביקורת של חוגים רבים בימין שאומרים שאתם לא מסתכלים מלמעלה אלא רואים את הדברים ממקום נמוך.
"כשאנחנו מדברים מהאספלט, זה כי אני לא מתנשא, לא מרים ראש על אף אחד. גם כשאני בא להיות שליח ציבור בכנסת, אני לא תופר לעצמי את החליפה, מסדר את העניבה ואומר עכשיו תדברו עם המזכירה שלי. אנחנו מסתכלים לאנשים בגובה העיניים, בלבן של העיניים, והכנסים שלנו זה חלק מהעשיה שלנו. אתה יכול לפגוש אותנו ברחוב. אנחנו נמצאים שם, אנחנו לא מזניחים את המפגש שלנו עם הציבור. פניות הציבור מגיעות ישירות לטלפונים הניידים שלנו ואנחנו מטפלים. אנחנו מדברים אמת פשוטה ודברים ברורים, זה חלק מה-DNA שלנו. כולם רואים את המצב הביטחוני וברור שאף אחד מאיתנו לא רוצה עוד אובדן ועוד משפחות שכולות ועוד הלוויה ועוד הספדים. נמאס לנו מהמחזוריות הזו".