"אסור ללוחמים, ובתוכם טייסים, לעשות שימוש פוליטי בתפקידם הצבאי. שירות צבאי לא יכול להיות על תנאי. ההשתתפות בשמירה על ארץ ישראל לא יכולה להיות על תנאי, שאם משהו במדינה לא טוב אני הולך. אין דבר כזה. השירות צריך להיות בכל מחיר".
כך אומר בשיחה עם 'מצב הרוח' נווט חיל האוויר בעבר אל"מ (מיל') יהואר גל, ששימש נווט של דן חלוץ במלחמת יום הכיפורים, אחד מחבריו הקרובים של הרמטכ"ל לשעבר עד היום, בתגובה לדברי חלוץ בשבוע שעבר בערוץ 12, כי "אם הרפורמה המשפטית תעבור כפי שהיא - בשעת מלחמה לא אתייצב".
"יש לנו מדינה וחייבים לשמור עליה", אמר אל"מ (מיל') גל ל'מצב הרוח'. "העם היהודי חווה לאורך ההיסטוריה דברים קשים מאד. לאורך השנים בהם הייתי בחיל האוויר גם עשיתי דברים שבהם לא הסכמתי עם החלטות הממשלה".
על ההתבטאויות האחרונות של חלוץ אמר גל כי הן "נעשו ללא מחשבה תחילה. להתחיל להסביר שאפשר לסרב בתנאים כאלה או אחרים, להתחיל לפרשן את הסרבנות, זה לא לעניין. קראתי התבטאות שלו בנושא השוואה כזו או אחרת לנאצים. להכניס את המושג הזה בקשר של מה שקורה כאן, זה לא לעניין. הייתי מצפה שהוא יהיה המבוגר האחראי, זה שמחבר ומאחד. זו מנהיגות".
על המחאה הוא אומר: "השתגענו לגמרי? בגלל ועדה כזו או אחרת נסרב לשמור על הבית? נפלתם על הראש? כל ההתנהגות הזו היא בלתי דמוקרטית בעליל. הם צועקים דמוקרטיה? זו התנהגות בלתי דמוקרטית בעליל. הם מנסים לשים אקדח לרקה, למערכת הפוליטית. זה לא מקובל עלי".
יהואר גל, בן 73, התגייס לצה"ל בתחילת 1969. אחרי שנה בקורס, בסולו על מטוס הפוגה, הודח והחליט ללכת לסיירת מטכ"ל. משם המשיך לקורס קצינים. אבל דווקא כשהחל את מסלול החי"ר שלו נוצר בחיל-האוויר מחסור משמעותי לנווטי קרב למטוסי הפאנטום. יהואר חזר לקורס נווטים. ביולי 1971 קיבל כנפיים, והמשיך לטוס עד שנת 2005, אז היה הנווט המבצעי המבוגר ביותר בחיל-האוויר. את הטיסה המבצעית השניה שלו, באוגוסט 1971, עשה במטוס אחד עם הטייס דן חלוץ. במלחמת יום הכיפורים טס גל בטייסת 'האחת' 201 עם דן חלוץ, איתן בן אליהו, רון חולדאי, גיל רגב ועוד. במהלך שירותו טס על פאנטום, F-15 ו-F-16. ב-1983, בטיסת אימון, התנגש ה-F-15 בו טס במטוס סקייהוק. טייס הסקייהוק נטש. ל-F-15 נתלשה כנף אחת. בעבודת צוות של הטייס וגל הצליחו להביא את המטוס לנחיתה עם כנף אחת בלבד. מקרה יחיד בהיסטוריה העולמית של התעופה שמטוס טס ונחת עם כנף אחת בלבד.
בשנת 2000 כיהן כראש לשכתו של בנימין נתניהו, בימים בהם נתניהו היה על הקרשים. כשברק החליט להקדים את הבחירות ונתניהו החליט לא להתמודד על ראשות הממשלה, החל גל לעבוד במטה שרון, אולם כעבור זמן נפרדו דרכיהם. בתקופת ההתנתקות היה גל אחד ממובילי המחאה נגד עקירת גוש קטיף, עליה ניצח חברו דן חלוץ כרמטכ"ל.
את התבטאויותיו של חברו לטייסת רון חולדאי מגדיר גל כ"חמורות ולא אחראיות". מסביר גל: "תמיד הגישה שלי להתנדבות היתה שהיא חייבת להיות ללא תנאי, כי בסופו של דבר, המדינה שלנו היא כן 'על תנאי' בקיום שלה. אם אנחנו נפרום את התפרים של הקשר בין השמירה על הבית – לאן נגיע?" גם על הליכוד הוא מותח ביקורת וקובע כי "צריך לטפל בעניין הזה אחרת, לנהל אותו אחרת".