הכנסייה הקתולית תקבל מעמד רשמי מיוחד מממשלת ישראל, כך עולה מתזכיר חוק חדש שמתגבש בימים אלו.
החוק, אם יעבור, קובע כי הכנסייה הקתולית היא אישיות משפטית רשמית לפי הדין הישראלי. תהיינה ישויות משפטיות קתוליות רשמיות, שהכנסייה תמליץ עליהם, והללו יירשמו במרשם שינהל רשם חדש ברמת שופט שלום בשם 'רשם הישויות המשפטיות הקתוליות'.
הישויות המשפטיות הקתוליות הרשומות הללו, מקבלות ממדינת ישראל עצמאות בניהול ענייניהן הפנימיים (לא ברור מה פירוש 'פנימיים). כל זאת "בהתאם לדינים של הכנסייה הקתולית".
על פי הצעת החוק, יוגדרו שני סוגי ישויות: 'אישיות משפטית כנסייתית אפיפיורית' – אישיות שנוסדה ע"י 'הכס הקדוש' (כך כלשון החוק – הכוונה לאפיפיור). 'אישיות משפטית כנסייתית שאינה אפיפיורית' – אישיות שנוסדה בידי פטריארך או בישוף
כל אישיות תיווצר ע"י הודעה של הכנסייה לשר החוץ, בלי צורך להודיע למליאת הממשלה.
הבעיה העיקרית בחוק - לכל 'אישיות' תהיה הזכות לבצע עסקאות במקרקעין. יתאפשר ל'כס הקדוש' לקבוע כי עשייתן של עסקה כזאת וכזאת, בידי האישיות המשפטית הזאת והזאת, טעונה אישורו מראש (של האפיפיור).
אנשים המעורבים בגאולת קרקעות בירושלים אומרים, שיש חשש שהחוק ימנע מכנסיות קטנות, שרוצות למכור קרקעות, לעשות כן. שהרי הכנסייה הקתולית אשר על פי החוק צריכה לאשר את מעמדן של אותן כנסיות קטנות, לא תעשה כן, כדי לבלום כל מכירת קרקעות מצידם.
תזכיר החוק אינו דורש דיון כלשהו בכנסת או במליאת הממשלה, במקרה של ויתורים על נכסים לכנסיה.
עם זאת, ממידע שהגיע ל'מצב הרוח' עולה, שעדיין לא נפלה החלטה -- שהרי מדובר עדיין בתזכיר חוק ולא בהצעת חוק. תזכיר חוק הוא טיוטה ראשונית של הצעת חוק שמשרד ממשלתי מעוניין לקדם לכדי הצעת חוק שתונח על שולחן הכנסת. התזכיר מנוסח לשם הפצתו להערות הציבור ומשרדי הממשלה בטרם גיבוש הנוסח הסופי של הצעת החוק. תזכירי חוק מופצים למשך זמן של 21 יום כדי לאפשר לציבור הרחב לקחת חלק בתהליך החקיקה הממשלתי.
החוק - מימוש ההסכם עם הוותיקן
עמדת המשפטנים שניסחו את תזכיר החוק היא, שמדובר ב'חקיקה שמתחייבת' ש'אינו מאפשר שיקול דעת' מכח מחוייבות משפטית קודמת של ישראל לוותיקן. גורמים משפטיים אומרים כי "תמיד מותר וצריך לשאת ולתת, ולתור אחר האינטרסים של מדינת ישראל".
לדברי משרד המשפטים, "מטרתו של תזכיר החוק היא ליישם את הסכם האישיות המשפטית אשר נחתם בין מדינת ישראל לכס הקדוש (הוותיקן) בשנת 1997. ההסכם מחייב את ישראל לפי הדין הבין-לאומי, ונכנס לתוקף בשנת 1999 אך עד היום לא עוגן בדין הישראלי. ההסכם עוסק בעיקרו במתן מעמד משפטי בדין הישראלי לגופים של הכנסייה הקתולית המוקמים לפי הדין הקאנוני ופועלים בישראל. עיגונו של ההסכם בחקיקה יאפשר לממש את התחייבויותיה של ישראל כלפי הוותיקן (שלו מעמד כשל מדינה ריבונית), לאחר למעלה משני עשורים מיום כניסתו לתוקף של ההסכם. כמו כן עיגון בחוק של מעמד גופי הכנסייה הקתולית, אשר האישיות המשפטית שלהם לא היתה מוכרת באופן ברור בדין הישראלי, יתרום לוודאות המשפטית של כל אדם שיתקשר בעסקאות עמם".
11,200 אזרחים צפו בתזכיר החוק באתר האינטרנט. 757 אנשים פרטיים הגישו מחאות באמצעות אתר משרד המשפטים.
ארגון מטות ערים הגיש הסתייגות לתזכיר החוק. "אנו תומכים מאד בהשכנת שלום בין הנוצרים לישראל, כפי שספר הספרים דורש מכל נוצרי וכמובן גם מכל יהודי. אבל מי שרוצה מעמד מיוחד בישראל – שיתייחס בהבנה לעמדותיה של ישראל, לא יצביע נגדנו באו"ם ולא ישתלח בנו לא בתקשורת ולא בדיפלומטיה. בנוסף, לכנסייה עמדות טריטוריאליות לא-סבירות כנגד מדינת ישראל. אם רצונם במעמד מיוחד, שימתנו דרישות אלה. למשל, אין להעניק מעמד מיוחד לפני שמטפלים בסוגייה הכואבת של הר ציון וקבר דוד המלך, שם הכנסייה הקתולית כבר שנים עושה כבשלה. על הכנסייה לכבד את ההחלטות הבינ"ל על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, כולל בירושלים, לפני שהיא באה לבקש מעמד מיוחד. כמו כן, אם הכנסיה דורשת חקיקה, שתכבד את החקיקה הקיימת, כגון חוק יסוד ירושלים בירת ישראל".