שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, קורא לשופטים לעשות שימוש במשפט העברי. לדבריו, יש להעשיר את השיח המשפטי "לא רק באמצעות מאמרים של מלומדים אמריקאים, שופטים אוסטרלים ולורדים אנגלים, אלא גם בדיוניהם של חכמי עמנו לדורותיהם".
בכנס שנערך השבוע בבית הנשיא, לציון 75 שנה לאנציקלופדיה התלמודית, אמר סולברג כי "שיתוף המשפט העברי, ראוי לו שיהיה חלק מן המאמץ האינטלקטואלי בפסיקת הדין דבר יום-ביומו ותרומתה של האנציקלופדיה התלמודית בהקשר זה, היא דבר שלא יסולא בפז.
"נתברכנו במקור משפטי ייחודי, המסוגל להעשיר את המשפט המודרני במדינת ישראל: שיטת משפט שפותחה על-ידי אבותינו ואבות אבותינו, מאז היינו לעם, במשך אלפי שנים, העוסקת בהיבטים עיוניים ומעשיים של ענפי המשפט השונים. המשפט העברי הריהו 'ים שאין לו סוף'. הושקע בו במהלך הדורות, הון אנושי עד בלי די. אלפי שנים מתקיים לו המשפט העברי, עבר את כור ההיתוך של עיון וליבון, ושקלא וטריא בבתי המדרש, כמו גם נסיון בחיי המעשה בבתי-דין בכל תפוצות ישראל, ובספרות השאלות והתשובות. אין עוד כמו המשפט העברי, מזוקק במימד העיוני, ומיושׂם במישור המעשי; האנציקלופדיה התלמודית תוכיח. אל לנו להיות אפוא צרי-אופקים, ולהימנע מפניה אל המשפט העברי. המשפט הישראלי צעיר לימים, ראוי לו להביט בצניעות אל המשפט העברי. עלינו לשמוע את דברוֹ, להאזין לסברותיו, לשקול את עמדתו בסוגיה שעל הפרק".
עוד אמר סולברג כי הפנייה אל המשפט העברי כאשר מתעוררת שאלה משפטית שיש בה פנים לכאן ולכאן, "אין משמעה בהכרח כי ימצא בו מענה ישיר לשאלה, או כי ראוי לאמץ את פתרונו של המשפט העברי. אולם עלינו לברך על האפשרות הזְמינה להעשיר את השיח המשפטי שלנו, לא רק באמצעות מאמרים של מלומדים אמריקאים, שופטים אוסטרלים ולורדים אנגלים, אלא גם בדיוניהם של חכמי עמנו לדורותיהם. תרומת המשפט העברי אינה מתמצית, ולא חייבת להיות, באימוץ התוצאה מהתם להכא. לעתים ניתן להפיק מהדיון ההלכתי כיווני מחשבה, סברות, שיקולים, שאינם מצויים בהכרח בשיח המשפטי המקובל. שיתוף המשפט העברי, ראוי לו שיהיה חלק מן המאמץ האינטלקטואלי בפסיקת הדין דבר יום-ביומו. תרומתה של האנציקלופדיה התלמודית בהקשר זה, היא דבר שלא יסולא בפז".
הנשיא הרצוג קרא באירוע "להנגיש את האנציקלופדיה התלמודית גם באינטרנט" וציין כי הוא גאה מאד לארח את האירוע החשוב הזה, "לא רק כנשיא המדינה, אלא גם כנכד לסבי – הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שבשנת תש"ט, לאחר פטירתו של הרב מאיר בר אילן, נרתם יחד עם אנשים נוספים כדי לבסס את הוצאת האנציקלופדיה התלמודית וכבן לאבי, הנשיא השישי חיים הרצוג, שנרתם אף הוא לאורך השנים לגייס ולתמוך באנציקלופדיה".