בית משפט השלום לנוער בירושלים זיכה היום (רביעי) את חמשת הקטינים שהואשמו בהסתה לטרור ואלימות בפרשת "חתונת השנאה".
כזכור, במהלך חתונה בשנת 2015 תועדו מספר צעירים בין היתר שרים שירים נגד פלסטינים, רוקדים עם כלי נשק ותמונתו של התינוק עלי דוואבשה - שנספה יחד עם הוריו בשריפה שהוצתה בבית שבכפר דומא - כאשר אחרים מנסים לדקור ולשרוף את התמונה.
השופט שמעון לייבו טען כי "רכיב המודעות הנדרש לעבירת הסתה לא הוכח מעבר לספק סביר, נוכח קיומה של אפשרות שקיים ספק סביר לגביה לפיה הנאשמים שהיו צעירים במועד הרלוונטי נגררו וחיקו אחרים ללא כל מודעות ספציפית. מה גם, שהקטע הפסול, היה חלק ממחרוזת ריקודים לגיטימית והנאשמים רקדו לפני ואחריו. למצער, הביעו באמצעות הריקוד ביקורת על מעצרם של חבריהם במסגרת פרשת דומא ולאו דווקא הסיתו ותמכו בפגיעה בבני משפחת דוואבשה".
עו"ד משה פולסקי מארגון חננו, המייצג שניים מהקטינים, אמר: "אנו שמחים שבית המשפט קיבל את עקרי הטענות שלנו, הן לכך שלא היתה שם הסתה, הן לכך שהפרקליטות נקטה באכיפה בררנית. מדוע המאשימה בחרה דווקא להעמיד לדין את הנאשמים האלה? בסופו של יום עיקר הטענות שלנו שמדובר בתיק עם רקע פוליטי שהתנהל כנגד נערי הגבעות התקבלו, ובית המשפט זיכה את הנאשמים מעבירת ההסתה".
ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית), שייצג את הבגירים בתיק ואף נכח בחתונה, מסר: "מהרגע הראשון טענתי שהפרקליטות נתלתה על עץ גבוה ומדובר בכתב אישום פוליטי, מופרך ומיותר. מאוד לא אהבתי שדקרו תמונת תינוק ולא צריך להסכים עם התמונות הלא יפות ששודרו מהחתונה, כדי להבין שבמדינת ישראל אסור שתהיה אפליה, ברהט חוגגים עם רובים, באום אל-פאחם יורים יריות בחתונות ורק כאן הגישו כתב אישום.
"לא כל מעשה לא יפה ומכוער הוא פלילי וחשוב שבית המשפט העביר לפרקליטות מסר שלא מדובר בעבירה פלילית. חופש הביטוי נבחן דווקא ברגעים כאלה. כעת אני מקווה שהפרקליטות תחזור בה מכל האישומים כלפי הבגירים בפרשה ותחסוך משפט מיותר".
ח"כ אמילי מואטי (העבודה): "אני לא משפטנית ועל כן לא יודעת אם היה מקום להרשיע את הנערים שהשתתפו ב"חתונת השנאה" - שבה נראו חוגגים רוקדים עם תמונת עלי דוואבשה, התינוק שנשרף למוות בהצתת בית משפחתו.
"מה שאני יודעת זה, שלא הכל נמדד בסרגל הפלילי. הגיע הזמן שנתחיל לשפוט דברים בהיבט המוסרי. כל אדם שרווה נחת וחמור מכך - שמחה מאובדנו של פעוט, שהוצת למוות על ידי בני עוולה, ראוי שיישא אות קלון כל ימי חייו. כולנו, כחברה, מוכרחים לחנך ולפעול בכל דרך כדי שמחזות מחליאים - מהסוג שראינו בחתונה המדוברת - לא ייראו במחוזותינו".