ד' ניסן תשס"א, 28 במרץ 2001, ימי האינתיפאדה השנייה. נפתלי לנצקרון, תלמיד כיתה ז' בישיבת 'בני חיל' בקדומים, ממתין עם חבריו בצומת נווה ימין, להסעה בדרך ליום הלימודים האחרון לפני חופשת הפסח. ברגעים אלו, מחבל מתאבד כשעל גופו חגורת נפץ, התפוצץ בסמוך ורצח את נפתלי הי"ד ואת חברו לספסל הלימודים אלירן רוזנברג הי"ד.
נפתלי הי"ד היה הצעיר מבין עשרת ילדיהם של חוה ומאיר לנצקרון מפתח תקווה. הוא היה חניך ופעיל בסניף בני עקיבא כפר גנים, אך עד היום לא זכה להנצחה תנועתית מעבר לכך. הקשר המיוחד של נפתלי הי"ד לבני עקיבא הביא את חבריו להוסיף את שמו של חברם לשם השבט שקיבלו, והם נקראים מאז שבט 'אלעד נפתלי'.
כעת, לאחר תהליך ארוך שנים, החלה התנועה בקמפיין גיוס המונים מיוחד, למימון בנייתו של מרכז הנצחה וזיכרון ל-165 נופלי מחוז שרון-שומרון, שיוקם בקומה השנייה של סניף בני עקיבא 'שיכון' בשכונת כפר אברהם, בעיר בה גדל נפתלי הי"ד - פתח תקווה.
מי שמוביל את גיוס הכספים לבניית מרכז ההנצחה הוא יהודה, אחיו של נפתלי הי"ד, המבוגר ממנו ב-17 שנים. מבחינתו מדובר בלא פחות מאשר סגירת המעגל המרגשת ביותר בחייו. המטרה היא לגייס מיליון וחצי שקלים על מנת שמרכז ההנצחה יוקם "בקומה השנייה של סניף בני עקיבא 'שיכון' בכפר אברהם בפתח תקווה, ויהיה בית הקבע של המחוז.
חלק משמעותי בקומה יוקדש לנופלים ולכל נופל תהיה פינה דיגיטלית שבה כל אדם, החל מבן משפחה, חניך או מבקר מזדמן יוכל לגעת, להתרגש ולזכור את סיפור חייו של הנופל.
"במסגרת ההנצחה יוקדש ספר תורה לעילוי נשמות החללים, שישמש את החניכים במסעות ובמחנות במהלך השנה. אנחנו מזמינים את בוגרי בני עקיבא ממחוז שרון-שומרון, הורים לחניכים בהווה, להירתם לפרוייקט ההנצחה שינציח את זכרם של 165 החללים שנפלו במהלך שירותם הצבאי ובפעולות האיבה".
יהודה מתאר את תחושותיו: "הצוואה של נפתלי בעיניי הייתה להשכין שלום בעולם. הוא עשה זאת בישיבה, בשבט ובבית, אבל השאיפה שלו הייתה לעשות זאת גם בין כלל עם ישראל. בין 165 הנופלים של מחוז שרון-שומרון בבני עקיבא, ישנם חללי מלחמת העצמאות שלא זכו להנצחה כלל. אני בטוח שנפתלי מסתכל עלינו מהשמיים ושמח מאוד לראות את מה שאנחנו עושים. כששמעתי על הרצון להנציח את הנופלים, היה לי חשוב להירתם למשימה ולסגור מעגל עבור נפתלי, ולתת לנופלים לנוח בשלום על משכבם".
יהודה מספר על הייחודיות של נפתלי הי"ד שבאה לידי ביטוי באופן מיוחד גם בתנועה: "נפתלי היה ילד שמח שהיה חשוב לו להשכין שלום ואחווה בכל מסגרת בה היה. הוא אהב מאוד את בני עקיבא והתמיד ביציאה למסעות ולטיולים. הוא מאוד אהב לטייל בארץ. באחת השבתות בבני עקיבא שנפתלי במקרה לא נכח, חבריו לשבט העליבו בצורה קשה את המדריכות והפעולה התפוצצה. אחרי שנפתלי שמע על המקרה, הוא חיכה לפעולה בשבת הבאה, ועמד והתנצל בפני המדריכות. המדריכות והמדריכים התפעלו על כך ושאלו אותו למה הוא זה שצריך להתנצל, שהרי אין לו קשר למה שקרה. נפתלי הסביר שהחברים שלו כנראה מתביישים והוא עושה זאת בשמם, והעיקר שיהיה שלום בין כולם. האמת שגם בבית, למרות היותו בן הזקונים, הוא זה שדאג לחבר בין כל עשרת האחים וגם דאג שנבלה ונתגבש ביחד".