"היה זה מחזה עצוב מאוד, בימים הראשונים לפלישת רוסיה לאוקראינה, לראות מאות נשים יהודיות, בין אלפי פליטות אחרות, כמעט כולן ממשפחות חצויות שבעליהן נשארו מאחור באוקראינה, צועדות בקושי ברגל עם ילדים ופעוטות בני חודשים, מאימת ההפצצות הרוסיות, במטרה לחצות את הגבול לעבר רומניה השלווה" - כך תיאר רוני שבתאי, קונסול ישראל ברומניה את מה שחזו עיניו בהיותו בתחנת הגבול בין שתי המדינות מטעם משרד החוץ של מדינת ישראל, בשיחה מיוחדת ל"מצב הרוח".
כידוע כל הגברים בגילאי 18 עד 60 הם חייבי גיוס לצבא האוקראיני ולכן נמנעה יציאתם מאוקראינה. "ראיתי נשים רבות צעירות מאד שבקושי מצליחות לשאת את ילדיהן, לעתים תינוקות בני שבועות, עם התיק והמזוודה היחידה שהצליחו לקחת אתן", מספר שבתאי המדגיש שהוא וחברי הצוות נאלצו לקחת על עצמם לשאת את התינוקות בידיהם.
נשים לא יהודיות רבות בין הפליטות פנו למנהלי אחד מבתי היתומים היהודיים שעזבו את אוקראינה בבקשה להפקיד את ילדיהן בין הילדים היהודיים ולשמור עליהם עד שיימצא סידור טוב יותר ולשמור על שלומם של ילדיהם, בעת שהן עצמן אינן יודעות לאן ילכו הלאה.
"אנחנו נערכנו מראש. לפי הוראת משרד החוץ כבר כשבוע לפני הפלישה הרוסית והקמנו תחנת מעבר בגבול באזור הנקרא סירט והייתי שם כבר בשעות הבוקר של היום הראשון למלחמה. שהיתי בתחת הגבול בתשעת הימים הראשונים ובסופו של דבר קרה מה שציפיתי מראש שיקרה: נדבקתי בקורונה, שבה היו חולים רבים מהבאים והפליטים שאתם הייתי גם באוטובוסים למרות שחוסנתי שלש פעמים.
"בסופו של דבר הדבקתי את רעייתי וגם את בני, וגם את המאבטח. אבל לאחר ימים אחדים חזרתי לעבוד בשגרירות בבירה בוקרשט. בתחנת הגבול טיפלתי במאות הישראלים שהגיעו אלינו מאוקראינה ודאגנו לכל צרכיהם עד שהעלינו אותם למטוסים בדרך לישראל. הגשנו גם עזרה רבה לפליטים שאינם ישראלים ואינם יהודים, במזון, בציוד ובשמיכות. היהודים זכאי השבות עברו למלון רמדה בעיר, ששם טיפלו בהם נציגי הסוכנות ונתיב, שעליהם היה לברר מי אכן נחשב לזכאי חוק השבות.
"כאמור פונים אלינו עשרות פליטים לא יהודיים. אלה ממלאים טפסים מיוחדים בהם הם מסבירים את הסיבות לבקשתם להגיע דווקא לישראל. הבקשות הללו מועברות לארץ ולאחר ימים אחדים מקבלים הפונים את התשובה.
האם אלו שהגעתם ארצה אושרה חייבים לחתום על התחייבות לעזוב את הארץ כאשר תסתיים תקופת השהות שאושרה להם?
שבתאי: "לא, אין שום דרישה לחתום על התחייבות כל שהיא. חלק קטן מאד מהפניות נתקל בסירוב מסיבות שונות.
הקהילה היהודית וחב"ד נרתמו לסייע לנמלטים
האם הקהילה היהודית המקומית נרתמה לקליטת הבאים או לאירוחם הזמני?
שבתאי: "בהחלט. אתה תוכל לשמוע למשל משליחי חב"ד הרב נפתלי דויטש ורעייתו רישה על המאמצים המיוחדים הנעשים על ידם ועל ידי חברי הקהילה לסייע לפליטים שנמלטו בחופזה וכמעט בחוסר כל מאוקראינה אלינו לרומניה.
"עד עכשיו אנחנו עוזרים לפליטים באכסניות", סיפרה לנו השבוע השליחה רישה דויטש. "במזון, בשמירה על הרכבים של אלה שהצליחו לבוא עם רכב ומחנים אותו בגן הילדים שלנו, במילה טובה ובעידוד. אנחנו ממש עסוקים בעבודה קשה מבוקר עד הערב.
"בין השאר קיבלנו משלוח ענק של פרטי לבוש, משחקים, מצעים ומגבות, משלוח שארגנה הגברת אנדי אילון ואמה מהעיר באיה מארה. הם פנו לחברים שלהם בגרמניה שפתחו את ליבם ומשם הגיע הכול עד לבוקרשט. חצי מהסחורה העברנו לנציג הסוכנות היהודית שאול גבינסקי במלון רמדה פארק המטפל במאות העולים החדשים העולים ארצה והוא מעניק להם את הדרוש להם".
השליחה ממשיכה: "ערכנו לפליטים מסיבת פורים יחד עם הקהילה שלנו ועם פליטים מרחבי אוקראינה. בחגיגה הופיע בין השאר יהודי שנמלט מאודסה המדבר עברית ורוסית וסיפר את סיפור ההצלה שלו.
"בין השאר ערכנו הגרלה, שבה זכה יהודי מאוקראינה יחד עם השליח הרב יצחק רסקין, שהוא בדרך כלל שליח לסטודנטים היהודיים הלומדים ברומניה ולאחרונה הוא טיפל אישית בעשרות פליטים, כולל יהודי שסיפר בשבת גם הוא בבית הכנסת את סיפור הצלתו".
שליחי חב"ד בבוקרשט כולל השליחים הצעירים שהגיעו מהארץ כתגבורת, קראו בפורים את מגילת אסתר בפני מאות פליטים יהודיים שנמלטו מאוקראינה, בארבעה בתי מלון בעיר.
שבתאי מסכם: "עכשיו מנוהלת תחנת הגבול של ישראל במעבר הגבול על ידי שני נציגי משרד החוץ שהגיעו כ'תגבורת' מהארץ להמשיך לטופל ולסייע למאות הפונים. לישראלים ולזכאי חוק השבות הוצאתי מסמכי נסיעה ואתמול הוצאנו שלש טיסות של עולים ארצה. הפליטים שכניסתם לישראל אושרה טסו בטיסות מסחריות.
"משימה מיוחדת הייתה לי ולצוות, לטפל בילדים משני בתי יתומים שעברו דרכנו. הראשונים היו ילדי בית היתומים מהעיר ז'יטומיר בראשותו של רב העיר ושליח חב"ד שם הרב שלמה וילהלם שהגיעו בינתיים ארצה והתמקמו לפי שעה ב'נס הרים'. הקבוצה השניעה מבית היתומים באודסה בראשותו של אחד מרבני העיר הרב שלמה בקשט שהתמקמו בינתיים בכפר ברומניה".
שבתאי מספר לנו עוד שהוא יליד הארץ אך הוא בן לניצולי שואה מרומניה, שאמו בת ה-88 עדיין בחיים ברוך ה', ובתור שכזה הוא בחר דווקא ברומניה כמקום כהונתו, למרות שהיו לו הצעות "מפתות" יותר. הוא רואה זאת כמשימה אישית לפעול ברומניה דווקא ובין יהודיה. גם כמי ששולט בשפה הרומנית והוא רואה בסיוע שהוא נותן ליהודי אוקראינה ופליטיה זכות גדולה.