יותר מעשור לאחר הקמתו, חגגו השבוע אלפי תושבים ביישוב לשם במערב השומרון את סיום הקמת היישוב, מסירת המפתח ה-700 והאחרון וההכרה ההיסטורית של ממשלת ישראל והענקת סמל היישוב.
שלומי וורמשטיין, שותפו של זאב אפשטיין בהנהלת חברת 'הרי זהב' שהקימה את לשם, ובעבר מנכ"ל המועצה האזורית שומרון, הביע בנאומו תודה מקרב לב למזכ"ל 'שלום עכשיו' יריב אופנהיימר, על שבזכותו, בזכות עתירה שהגיש לבג"ץ, גדל היישוב מ-400 משפחות ל-700.
וזה סיפור המעשה: בחודש יוני 2013 הגישה ערביה זקנה מהכפר ברוקין עתירה לבג"ץ נגד סלילת כביש הגישה ללשם, בטענה שבתצ"א עתיקה משנות החמישים נראה עץ זית בודד בתוואי הכביש, ולכן זו ההוכחה שמדובר באדמה פרטית שלה. אולם כשהיא התבקשה להציג ניירת שמוכיחה שהשטח בעלותה, היא לא מצאה ניירת כזו. אלא שאז התערבה תנועת 'שלום עכשיו', שעתרה גם היא לבג"ץ בטענה שהתצ"א לבדה מוכיחה שמדובר באדמה פרטית. בשכונה כבר גרו אז 70 משפחות, שנותרו ללא כביש גישה.
המינהל האזרחי חסם את הכביש בבולדרים. החלטת בג"ץ תקעה את המשך מכירת הבתים, והכניסה גם את המדינה לבעיה, על כך שאישרה תב"ע ללא כביש גישה. התב״ע היישובי שתוכננה ל-400 יח״ד עמדה לקרוס בלא יכולת לפתוח כביש גישה ליישוב החדש.
החלטת בג"ץ אילצה את קברניטי היישוב יחד עם הפרקליטות למצוא פתרון מהיר. היזמים יחד עם המועצה עבדו על תב"ע חדשה, שכללה כביש גישה חלופי – אבל בתב"ע החדשה, במקום 400 יח״ד הוכפל היישוב ל-700, בנימוק ששינוי תוואי הכביש מחייב תוכנית חדשה לחלוטין, במציאות חדשה לחלוטין של השטח. בג"ץ הופתע תחילה מהשינוי, אולם לבסוף אישר אותו.
היזם זאב אפשטיין עלה מרוסיה בשנת 1990. כיזם נדל"ן החל לחפש מיזמים תקועים, וכך הגיע לחברת 'עלי זהב' שניסתה בשנת 1997 לבנות במקום יישוב לחסידי חב"ד, ונכשלה כשפרצה האינתיפאדה השניה. המקום שימש במשך שנים כלש״ביה בה התאמנו חיילי מילואים.
בשנת 2013 נכנסו לבתיהן 70 המשפחות הראשונות. "התחלנו כשכונה של 'עלי זהב'", סיפר אפשטיין ל'מצב הרוח'. "היה לנו קשה למכור בתים, כי היישוב עלי זהב באותה תקופה לא נחשב מאוד מוצלח, נגיד את זה בעדינות. בשביל למכור ולהביא אנשים, היו צריכים להמציא סיפור. ואז סיפרנו שמקימים יישוב חדש".
כאן מגלה אפשטיין למה נקרא היישוב לשם: "באותם ימים היישוב שהיה בכותרות, היה שהם. אמרנו לעצמנו: ניקח שם אחר מאבני החושן. אם הם שהם, אנחנו נהיה לשם. וכך נקבע השם. כשהכנסנו את המשפחות הראשונות, הם התחילו לקרוא לעצמם לשם, ואז גם במועצה השם נתפס. ואחר כך משרד החינוך התחיל לקרוא לזה לשם, ואחר כך עוד משרד ועוד משרד. למרות שלכל התושבים היה רשום בתעודת הזהות 'עלי זהב'. לפני כחצי שנה, בכ"ג באדר 23 במרס, אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את הצעת השר בצלאל סמוטריץ', לפיצול של 13 יישובים ביהודה ושומרון מהיישובים הסמוכים אליהם, והכרה בהם כיישובים עצמאיים, ביניהם היישוב לשם".
הערב ההיסטורי בלשם נפתח בהתכנסות חגיגית של כל מי שליוו את הקמת היישוב בראשית דרכו ולאורך שנותיו והאתגרים השונים שעיצבו אותו. את הערב כיבדו בנוכחותם אישי ציבור רבים ובהם גם ראש מועצת שומרון יוסי דגן וראש מועצת שומרון לשעבר גרשון מסיקה. לאחר מכן חגגו אלפי התושבים באמפי היישובי בהופעה חגיגית של להקת 'התקווה 6'.