רחוקים מהעין אבל קרובים מאוד ללב: כשבועיים וחצי לאחר קריסת הבנין בן 12 הקומות בעיירה סרפסיד שבמיאמי, מניין המתים עומד כעת על 86 בני אדם. 43 נוספים עדיין מוגדרים כנעדרים.
האסון הלאומי מקפל לתוכו גם את הטרגדיה הפרטית של קהילת מהגרים מקומית, ובכלל זה הקהילה היהודית-אמריקאית בדרום פלורידה: נשים, גברים, חילונים ודתיים, צעירים ומבוגרים. לכולם היו משפחות אוהבות, חלומות גדולים ותקווה לימים טובים יותר.
נכון לכתיבת שורות אלו, זוהו 17 קורבנות יהודים וההערכה היא כי רבים עדיין קבורים מתחת להריסות.
צבי (68) ואינגריד (66) איינסוורת' ז"ל
צבי ואינגריד "איטי" איינסוורת', זוג חב"דניקים בשנות ה -60 לחייהם, היו הורים לשבעה ילדים והתגוררו באוסטרליה כמעט 20 שנה. לפני מספר שנים, הם החליטו להעתיק את מקום מגוריהם לדרום פלורידה כדי להיות קרובים יותר לילדיהם ורק לאחרונה חגגו הולדת שני נכדים נוספים.
"כל אדם שפגשה, אי פעם בחייה, הפך לחבר שלה. היא תמיד התייחסה לכולם כשווים", כך כתבה בתה חנה וסרמן בפוסט שפרסמה על אמה ביום האם בשנה שעברה, על פי סוכנות הידיעות AP. "הבחור במכבסה, הבחור שעובד בשוק הפירות....".
דיוויד (58) ובוני (56) אפשטיין ז"ל
בני הזוג דייויד ובוני אפשטיין אהבו מאוד את הים והיו פעילים למען איכות הסביבה. דייויד עסק בנדל"ן בניו יורק וכשהתאפשר להם כלכלית לצאת לפנסיה מוקדמת, הם קיבלו החלטה לעבור למיאמי וליהנות מהים וממזג האוויר הנוח. עבורם, היה מדובר בחלום שהתגשם.
בשבוע בו קרס הבניין, הם היו אמורים לשהות בניו יורק בביקור אצל הבן ג'ונתן, בן 26, אולם הנסיעה התעכבה בשל פציעה ממנה סבל דיוויד.
"ההורים שלי היו נשואים 31 שנים והם באמת היו הטובים ביותר. זה כל כך מנחם לחיות מחדש את שמחת החיים שאפיינה אותם באמצעות עדויות של חברים ושכנים", כתב הבן ג'ונתן אפשטיין בפוסט בפייסבוק, בדיווח שהתפרסם ב- Miami Herald. "אמא ואבא, אני כל כך אוהב את שניכם ואני כל כך גאה להיות הבן שלכם".
גרי כהן (59) ז"ל
כהן, רופא פסיכיאטר מברמינגהם, אלבמה, הגיע למיאמי כדי לבקר את הוריו ושהה בדירה של אחיו בראד כשהבניין קרס. אתר חב"ד מדווח כי בשנים האחרונות כהן ואשתו מינדי החלו לשמור מצוות.
"אנו עובדים להחזירו לבירמינגהם", אמר ל- AL.com הרב יוסי פרידמן מחב"ד מאלבמה. "כל המשפחה בהלם".
כהן הותיר אחריו אישה ושני ילדים.
הרב ישראל צבי יוסף (32) ומלכי (27) וייס ז"ל
הרב ישראל צבי יוסף (המכונה בני) ומלכי וייס, תושבי שכונת קובנטרי סקוור בלייקווד, ניו ג'רזי, ניצלו את חופשת הקיץ כדי לבקר את אביה של מלכי - חיים רוזנברג, שאף הוא נקבר בין ההריסות ונמצא ביום חמישי האחרון.
בני למד בישיבת חברון בגבעת מרדכי בירושלים, ומשם המשיך ללימודי מדעי המחשב בקינגס קולג' בלונדון. לפני חמש שנים נישא למלכי ועד לתחילת הקורונה השניים התגוררו בשכונת ארזי הבירה בירושלים. עם תחילת הקורונה, העתיקו בני הזוג את מקום מושבם לארה"ב.
בני עבד בחברת השקעות ולמד בכולל מקומי ומלכי עבדה כמבקרת במשרד רואי חשבון גדול בניו ג'רזי.
חברו לספסל הלימודים כשלמד בירושלים, סיפר לאתר 'כיכר השבת' כי "בני היה מצד אחד מאוד מוכשר, אני חושב שהוא היה על גבול הגאון, ומצד שני הוא היה צנוע ופשוט והוא היה אחד מהחבר'ה ולא ניסה להראות שהוא יותר מאף אחד אחר. מבחוץ, הוא לא היה אחד שמנסה לעשות רושם, אך הייתה לו שקיעות בלימוד בצורה לא רגילה".
לבני הזוג לא היו ילדים.
חיים רוזנברג (52) ז"ל
השנה האחרונה הייתה קשה במיוחד עבור הארי רוזנברג. אשתו, אנה, נפטרה מסרטן בקיץ שעבר ושני הוריו נפטרו מנגיף הקורונה. בחיפוש אחר הפוגה נפשית, רוזנברג עבר לדרום פלורידה, שם שכר מספר דירות עד שהחליט לרכוש יחידה בבניין שקרס.
על פי דיווח באתר חב"ד, הוא הספיק לגור בדירה החדשה שלו שבועות ספורים בלבד.
"חיים היה איש בעל אמונה עזה", סיפר חברו סנדי ליבהרד. "החיים זרקו לו הרבה כדורים עקומים, ובמיוחד לאחרונה, אבל האמונה שלו באלוהים והשקפת העולם החיובית שלו הם שהזינו אותו".
אילן נאיבריף (21) ודבורה (21) ז"ל
בחודש מרץ האחרון העניקה אוניברסיטת שיקגו לאילן נאיבריף ולשני חברי כיתתו 15,000 דולר עבור הסטארטאפ שלהם - חברת פינטק שמאפשרת רכישת סחורות ושירותים במניות. נאיבריף, יליד ארגנטינה שגדל בהוואי, למד במגמת פיזיקה ושימש בעבר כנשיא מרכז הסטודנטים של ארגון חב"ד באוניברסיטה.
בחודש יוני, הוא סיים את שנת הלימודים השלישית והוא וחברתו, דבורה ברזדיווין, נסעו למיאמי כדי להשתתף בלוויה של חברה המשפחה.
על פי דיווח שהתפרסם ב'ניו יורק טיימס', השניים השתכנו באחת משתי דירות שהיו בבעלות משפחתה של דבורה בבניין שקרס.
ברזדיווין גדלה בפורטו ריקו ולמדה שיווק באוניברסיטת ג'ורג 'וושינגטון. החלום שלה היה לעבוד בתחום אופנת העלית.
ג'יי קליימן (51) ואמו ננסי לוין (76) ז"ל
ג'יי קליימן, אחיו של פרנק, שגופתו חולצה מבין ההריסות ביום השני, גר בפורטו ריקו ושהה בליל האסון בדירה בה גדל במיאמי עם אמו ננסי לוין רק כי הגיע להשתתף בלוויה של חבר טוב מהתיכון שנפטר מנגיף הקורונה - כך על פי דיווח ב- NBC מיאמי.
"זה כל כך טרגי שהוא טס לחבר שמת מסיבוכי קורונה, וסיים שם", אמר מארק ברנק, שאימן את קבוצת הכדורגל של בית הכנסת שאליו נהג קליימן ללכת.
קליימן היה מוזיקאי ויוצר ועבד עם אביו בחברת בגדים בפורטו ריקו. באפריל האחרון, הוא הוציא אלבום חדש - שלישי במספר - בשם "הקולות שבראש שלי".
באחד השירים בשם "הדרך ארוכה הביתה", הוא שר "לא משנה שכל הדברים האלה קרו, אני עדיין אאמין בטוב, אני אהיה בסדר. אני בסדר. אני אראה את השמש זורחת ואחיה כל יום במלואו עד שהשמש תשקע עלי".
הוא הותיר אחריו 3 ילדים.
ננסי, אמם של פרנק וג'יי, ברחה מקובה בשנת 1959 עם עלייתו לשלטון של פידל קסטרו. היא ובעלה השתקעו בפורטו ריקו ומאוחר יותר, כשהתגרשו, לוין עברה לגור עם שני בניה בבניין שקרס במיאמי, שהיה אז חדש ופופולרי מאוד בקרב יהודים היספנים ובעיקר כאלו שהיגרו מקובה.
יהי זכרם ברוך!