אלוהים לצדנו": הוא נודע בעיקר כמי שמתח את גבולות המוזיקה המסורתיים אל תחומי הפוליטיקה והפילוסופיה עם ליריקה ייחודית שמתאפיינת בכפלי משמעויות ומשחקי מילים בתקופה של שינויים חברתיים מהותיים בארה"ב.
"אלביס שחרר לנו את הגוף, אבל דילן שחרר לנו את הראש". סיכם פעם ברוס ספרינגסטין את תרומתו של בוב דילן לעולם.
אולם בזמן שהתנועה לזכויות האזרח אימצה את שירו "Blowin' in the Wind" כהמנון חצי רשמי, ומיליוני צעירים חגגו עם השיר "The Times They Are A-Changin'", דילן האדם היה שנים ארוכות טרוד בשאלת זהותו היהודית והיחס שלו למדינת ישראל.
הוא נולד במינסוטה כשבתאי זושא בן לאברהם צימרמן יליד אודסה (כיום אוקראינה) ולרחל רבקה ילידת ליטא ולאורך שנים רבות נע בין הסתרת יהדותו דרך ניסיון לחקור אותה שהסתיים בהתנצרות מתוקשרת כדי להפוך ל"אמריקאי אמיתי" ועד לחזרה השקטה הביתה, לשורשים, וכתיבת שירים למען "החייל הישראלי".
זה קרה בשיא התהילה שלו, בסוף שנות ה-60 - אחרי שנים של התמכרויות לסמים והתמוטטות עצבים מפוארת - דילן מסתגר ומתחיל לקרוא בתנ"ך. בגיל 30 הוא מחליט להעניק לעצמו מתנת יום הולדת בדמות ביקור בישראל ומתנדב בקיבוץ עין דור שבגליל התחתון.
מפרו-ציוני קיצוני שתורם לרב כהנא לנוצרי אדוק
התקופה בקיבוץ משנה אותה ועם החזרה הביתה לארה"ב, הוא מחליט לבדוק אופציה לעבור ולגור בקיבוץ חמדיה שבעמק בית שאן עם אשתו שרה וחמשת ילדיהם. אלא שהקיבוצניקים של חמדיה לא מתרגשים מגודל השעה ודוחים את הבקשה בטענה ש"אין מקום לילד בין השנתיים ואין כיתה לילד בן העשר".
דילן לא מתייאש ומנסה להתקבל לכפר בלום, שם דווקא מתרגשים לארח אותו, אבל הוא נעלם. דיווחים שמתפרסמים בתקשרות בארה"ב טוענות כי הפך פרו-ציוני קיצוני, הצטרף לארגון של הרב מאיר כהנא, תרם לו 5,000 דולר והקים את ארגון "חברי חזית השחרור של דילן".
באמצע שנות ה-70, דילן משנה כיוון. הוא מתגרש מאשתו ומכריז כי גילה עצמו מחדש כנוצרי.
האלבום הראשון שהוא מוציא כמאמין נלהב בישו, "רכבת איטית מגיעה", מציג כיוון מוסיקלי שונה ומתקבל בספקנות בזמן שהאלבום השני נכשל לחלוטין. בנוסף, הקהל לא מתלהב מהדרשות שהוא נושא בהופעות ומצביע ברגליים.
החזרה לחיק היהדות
דילן מחשב מסלול מחדש ועם בחירתו של רונלד רייגן לנשיא ה-40 של ארה"ב הוא מכריז על תמיכתו בישראל וחוזר לחיק היהדות.
באלבום "Infidels" שהוא מוציא בבתקופת מלחמת לבנון הראשונה כולל דילן את השיר הפרו-ציוני "Neighborhood Bully" (בריון השכונה) , כאלגוריה לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל. וכך הוא כותב:
"בריון השכונה, הוא בסך הכל אחד
אויביו טוענים "אדמותינו שדד"
הקיפוהו בערך מיליון לאחד
אין לו לאן לברוח, הוא תמיד לבד
הוא בריון השכונה.
בריון השכונה רק לשרוד מתאמץ
מושמץ ומגונה כי עדיין לא מת
להילחם לא אמור, הוא צריך עור של פיל
רק לשכב ולמות כשאת דלתו כל איש מפיל
הוא בריון השכונה.
בריון השכונה, גורש מכל מקום
נדד כפליט, מוכה ועירום
משפחתו התפזרה, עמו נרדף נרדף והושמד
עומד למשפט, רק על כך שנולד -
הוא בריון השכונה.
כנופיית לינץ' חיסל, הנשיא מיד צלצל
נשים זקנות גינו אותו, דרשו שיתנצל
כשהשמיד ת'פצצות שאליו נועדו
אף אחד לא שמח
"באשמתך!" הם אמרו
לבריון השכונה.
לא כדאי להמר, הסיכויים די קלושים
שיציית לחוקים שאותם הם קובעים
כי גרדום לפניו, קנה אקדח בגבו
ולכל מטורף יש רשיון להורגו
בריון השכוה.
אין לו בין ברית, שיגיד מילה טובה
כל דבר בא עם מחיר בשבילו אין אהבה
"קח נשק מיושן" הם זורקים לעברו
אבל לא תמצא אחד שיבוא ללחום כאל לצידו
הוא בריון השכונה.
הוא מוקף פציפיסטים שחולמים על שלום
"רק לא עוד דם!" זועקים למרום,
בזבוב לא פוגעים
אם פגעו חיש בוכים
"שהבריון כבר ירדם" הם יושבים ומחכים
הוא בריון השכונה.
כל ממלכה ששעבדה אותו חלפה,
מצרים ורומא, גם בבל הגדולה
במדבר יצר גן-עדן, הפריח שממות
במיטה רק עם עצמו, בו איש לא ישלוט
הוא בריון השכונה.
ספריו הקדושים נרמסו זה מכבר
כל חוזה שחתם לא שווה ת'נייר
מכל מה שהושלך הוא יצר הצלחה
לקח חולי ומכאוב ועשה מהם ברכה
הוא בריון השכונה.
אמרו לי כעת, אינכם חבים לו דבר מה?
"כלום" הם קוראים, "הוא רק רוצה מלחמה!"
גאווה, דעה קדומה, טיפשות למכביר,
לטורפו הם אורבים ככלבים זבי ריר
בריון השכונה.
מה כל פשעו, שצלקות הוא עוטה?
המזהם הוא כוכבים? הנחלים הוא מטה?
בריון השכונה, על הגבעה ניצב
עוצר את השעון, הזמן עומד עכשיו
בריון השכונה"
(תרגום: אורן פרבר)
"לא יהיה שלום אמיתי במזרח התיכון"
בראיון שהעניק אז לעיתון 'רולינג סטון' התעקש דילן שלא מדובר בשיר פוליטי, אבל אישר שהשיר אכן מבטא משאלת לב שלו. דילן גם הסכים לשתף עם הקוראים את עמדתו לגביי שלום במזרח התיכון: "מלחמת גוג ומגוג תגיע. זה כתוב במפורש. היא תתחולל במזרח התיכון ותתחיל במגידו, אין סיכוי שיהיה שלום אמיתי. רק שלום כוזב".
בעטיפה הפנימית של אותו אלבום נראה דילן כורע בהר הזיתים כשמאחוריו ירושלים העתיקה.
בשנת 1983 הוא מבקר בישראל לרגל בר המצווה של בנו ומצטלם ליד הכותל המערבי וחמש שנים מאוחר יותר, הוא כבר מנגן במפוחית עבור התרמה טלפונית של חסידי חב"ד לצלילי השיר 'הבה נגילה'.
בשנת 1992 הוא מבקר אצל האדמו"ר מלובביץ' ומקבל ממנו ברכה.
זאת ועוד, בשנת 2007 דילן תועד בתפילת יום כיפור בבית חב"ד באטלנטה, גו'רג'יה. באתר "שמייס" נטען כי דילן עלה לתורה, כובד ב"שישי" וביקש שיערכו "מי שברך" לבני משפחתו.
על פי אותו דיווח, דילן נותר בבית הכנסת גם בשעת תפילת "יזכור" ובשעה שהשליח נשא דברי תורה, כמיטב המסורת.
במרץ 2011 מתפרסמות ב'דיילי מייל' הבריטי תמונות של דילן, יוצא מבית כנסת בלוס אנג'לס, כשהוא עוטה קפוצ'ון שמסתיר את פניו. ההערכה היא שדילן בחר להתפלל בבית הכנסת לעילוי נשמתה של סוז רוטולו, שנהיתה חברתו משך שלוש שנים ונפטרה מסרטן באותה שנה. רוטולו אף הצטלמה בשנת 1963 לעטיפת אלבומו The Freewheelin' Bob Dylan .
באוקטובר 2016 מודיעה ועדת פרס נובל על זכייתו של דילן בפרס נובל לספרות על מילותיהם של שיריו. דילן בוחר לא להגיע לטקס ושולח במקום זאת מכתב תודה שמוקרא על ידי שגרירת ארצות הברית בשוודיה.
הילד היהודי ממינסוטה עושה היסטוריה כאמן הראשון מעולם המוזיקה שמקבל הכרה על ידי פרס נובל.
דילן מתגורר מאז שנות ה-70 באחוזה בחוף מליבו בקליפורניה ושומר בקנאות על פרטיותו.
מזל טוב בוב - עד 120!