כ-200 איש הפגינו מול שגרירות בריטניה בתל אביב, בדרישה שממשלת בריטניה תפעל לשיחרורו של האזרח הבריטי נמדי קאנו, שהתגורר בקניה ונחטף בידי איסלמיסטים ניגרים, בשל הזדהותו, לטענת המפגינים, עם ישראל והכרזתו על עצמו ועל בני שבטו בביאפרה כיהודים צאצאי שבט גד שנעלמו עם עשרת השבטים.
המפגינים מסרו לנציגי השגרירות עצומה, בה נטען כי נמדי קאנו עצור בתנאים קשים בניגריה המוסלמית, בתנאי מעצר קשים המסכנים את חייו, כולל מניעת תרופות ומזון מן העציר.
המנהיג הביאפרי, התובע עצמאות לבני שבטו, הנרדפים על ידי האיסלאם הקיצוני בניגריה, רואה עצמו כיהודי, ונהג להתפלל עטוף טלית ותפילין. הוא ובני שבטו הרואים עצמם חלק מעשרת השבטים האבודים, חולמים עדיין על הקמת מדינה יהודית בביאפרה. הם אינם רוצים לעלות לארץ, אבל מחפשים כל דרך אל היהדות. כך למשל הקים קאנו עשרות בתי כנסת ברחבי ביאפרה וכן היה אחראי לתהלוכות בהן נישא בגאווה דגל ישראל.
בעצרת שקראה להצלתו של קאנו נשאו דברים הרב אברהם רזניקוב רב המרכז הרפואי איכילוב, שקרא להתייחסות הומאנית אל קאנו ולממשלת ישראל לעשות להשבתו לביתו; הסופר שאול מייזליש יו"ר אגודת ידידי העם הביאפרי, שגילה כי הדבר הראשון שנלקח מקאנו בכלא היו הטלית והתפילין שלו: "ראיינתי אותו כמה פעמים בארץ (הוא בעל דירה בחריש) ומצאתי מנהיג נאמן ליהדות ולישראל, בעל כריזמה, יושרה ואמונה ברצון הביאפרי להקים מדינה נבדלת ועצמאית ולהשתחרר משלטון ניגריה".
מייזליש סיפר ל'מצב הרוח' כי שלושה צעירים ישראליים שתכננו הפקת סרט על השבטים היהודיים האבודים באפריקה, נעצרו אף הם בניגריה, אחרי שהביאו ספר תורה מירושלים לביאפרה. אולם למזלם הם כבר שוחררו בהתערבות משרדי החוץ של צרפת וישראל, בזכות העובדה ששניים מהם נושאים דרכון צרפתי. השלושה הואשמו בקיום קשר חשאי עם קאנו, מנהיג הבדלנים. ואולם השלושה טענו כי זוהי האשמה בדויה, מפני שהם עצמם הגיעו לביאפרה שבוע ימים אחרי שקאנו נחטף ונעצר. כאמור, השלושה שוחררו ושבו ארצה, אך מנהיג הביאפרים עודנו עצור מחוץ לארצו, בניגריה האיסלמיסטית.