תראו מופתעים: יאיר, יעל, לוי, אודליה, תמר, תרצה, בועז, ברוך, משה, אלישבע ושילון הם רק חלק מהשמות העבריים שהפכו בשנים האחרונות פופולארים בקרב ילדים הולנדים שאינם יהודים.
בכתבה נרחבת שפורסמה בסוכנות החדשות היהודית JTA, התראיינו משפחות הולנדיות והסבירו את הבחירה המפתיעה להעניק לילוד שם שמקורו בתנ"ך.
"אנחנו משפחה פרוטסטנטית אדוקה, וככזו התנ"ך תמיד היה קיים בחיינו, וזה אומר שגם היהדות תמיד קיימת בחיינו ולכן החלטנו להעניק לילדנו שמות מקראיים כדי לשקף זאת", הסביר יופ ואן אוייג'ן, קמעונאי בן 69 מעיירה קטנה בהולנד.
אולם, נראה ששמות מקראיים יהודיים מובהקים נפוצים גם בקרב הורים הולנדים רבים שאינם דתיים. אלו תופסים את התנ"ך כחלק מהמורשת ההולנדית ונמשכים לצלילים הקצרים והחדים של השמות העבריים, שנשמעים כמו השפה ההולנדית.
"לא רצינו משהו זר ואנגלי. רצינו שם רציני שיש לו משקל מסוים כשהילד יגדל", סיפרה ג'אנטין וונק, אם לאהרון ותרצה בת 35 מדרום הולנד.
כריס, אביהם של אהרון ותרצה, הסביר שבחר בשמות הללו כי הם נשמעו לו יפים, אבל באותה נשימה הודה שהוא ואשתו ג'אנטין שקלו את ההשלכות.
"למען האמת, זה משהו שחשבנו עליו, כן, שקלנו את האפשרות שילדים אחרים יציקו להם בגלל השמות היהודים שלהם, אבל החלטנו להעניק להם את השמות האלה בכל זאת, כי הרי ילדים תמיד ימצאו עם מה להקניט ילדים אחרים. אז שזה יהיה בגלל השמות".
"כשאני חושב על אנשים יהודים, יש לי תחושה חיובית"
הגר ג'ובסה, עיתונאית בת 34 מאמסטרדם שגדלה במשפחה חילונית, קיבלה את שמה כי הוריה "פשוט חשבו שהוא יפה". הגר מספרת ששמה מעורר תגובות סקרניות וחיוביות בעיקר מכיוון שהוא אקזוטי בהולנד. הערבים מזהים אותו מהאג'אר, ההגייה בשפה הערבית של שמה של אותה דמות מקראית, "ולדוברי ספרדית יש כמה קשיים עם זה", כך לדבריה.
מכון המחקר ההולנדי לחברה ובלשנות Meertens מצא כי חלה עלייה משמעותית בפופולריות של שמות מקראיים מאז שנות השמונים.
תרצה, למשל, כמעט ולא הייתה קיימת בשנות השמונים. אך משנת 1990 ואילך, לפחות 20 תינוקות קיבלו את השם הזה, כאשר השיא היה בשנת 2000, אז כ -120 בנות קיבלו את שמה של אחת מחמשת בנותיו של צלפחד המקראי.
אצל בנים ניכרת מגמה דומה עם השם לוי, שהיה נדיר בשנת 1980. עם זאת, בשנת 2014 כבר היו בהולנד לפחות 8,000 לוי, כשמאות - גברים ונשים - קיבלו אותו מדי שנה.
אחד מהם הוא לוי ור-שוף, גבר בן 26 מנורדוויק, עיר חוף הממוקמת כ-30 קילומטרים דרומית-מערבית לאמסטרדם. ורשוף, שעובד בכנסייה המקומית, אומר שהוא אוהב את שמו, בין היתר בגלל הזיקה שלו ליהדות.
"כשאני חושב על יהדות ועל אנשים יהודים, יש לי תחושה חיובית, אז זה מרגיש טוב שיש לי שם כזה. אני גם מרגיש גאווה כשיהודים שומעים את שמי ומגיבים אליו בחיוב", אמר וסיפר שהוא ואשתו החליטו להעניק לבנם את השם עזרא.
חריט בלוטהופט, סוציולוג מאוניברסיטת אוטרכט המתמחה בחקר שמות ועובד עם מכון Meertens, טוען כי אין ברשותו מספיק נתונים כדי לקבוע מדוע שמות יהודיים מובהקים הפכו פופולריים בהולנד, אך גם הוא סבור שלרגשות דתיים נוצריים יש חלק בזה.
"אני חושד (וזה רק חשד) שהורים לא חושבים יותר מדי על מקורם היהודי של השמות האלה או על ההשלכות האפשריות", אמר בלוטהופט, שמצוטט לעתים קרובות בתקשורת ההולנדית כמומחה לשמות. “לא יותר מאשר בשמות כמו דוד, שרה או יהודית. רובם פשוט חושבים שאלו שמות יפים".