מה מקור איבתו המתמשכת של מזכ"ל האו"ם, הדיפלומט הפורטוגלי אנטוניו גוטרש, למדינת ישראל, ואהדתו המסתמנת לפעילי הטרור הפלשתיני? מדוע למשל לא מצא גוטרש לנכון להנפיק גינוי חמור למיתקפת 181 הטילים הבליסטיים של האיראנים כנגד ישראל לפני כשבועיים, והסתפק בגינוי רפוי שאף לא הזכיר את שמה של איראן?
עויינותו של גוטרש הניעה את שר החוץ ישראל כ"ץ לנקוט בצעד חריג ביותר: להכריז על מזכ"ל האו"ם אישיות בלתי רצויה בישראל, שכניסתה לישראל נאסרה.
מסתבר שלאנטישמיות שלו יש שורשים עמוקים: גוטרש ניהל קשרי ידידות עם ראשי הטרוריסטים לפני 50 שנה, עוד לפני שחלם להיות מזכ"ל האו"ם, הנהנה ממעמד ושכר יוקרתיים. עדות לכך עולה מצילום ישן בשחור לבן, שצולם לפני כחמישים שנה, ובו נראה גוטרש הצעיר מבלה להנאתו בחברת יו"ר אש"ף יאסר ערפאת, והטרוריסט הבכיר אבו ג'יהאד, במפגש שנחזה ידידותי בין חברים לדעה ולדרך.
הצילום הישן נמצא בידי הסוכנות הצרפתית למאבק באנטישמיות BNVCA, בארכיון מדיני, ומסתבר שבזמנו אף הועלה לאינטרנט. מן התמונה עולה כי גוטרש, כבר בצעירותו, בשנות ה-70, התרועע עם מפקדי ארגוני טרור עם דם על הידיים. בצילום נראה גוטרש, בבילוי בעל אופי חברתי-חברי עם ערפאת היושב בשמאלו, ועם חליל איברהים אל-ווזיר, המכונה גם אבו ג'יהאד, מייסד תנועת הפתח.
מאז שהסוכנות הצרפתית חשפה את הצילום בפינות נידחות ובלתי פופולאריות באינטרנט, הסירה יד נעלמה את 'הצילום המרשיע' מן הרשת. גורמים מדיניים אומרים כי יש בצילום היסטורי זה כדי להסביר את יחסו העויין עד קיצוני כנגד ישראל, ואהדתו את הסוגיה הפלשתינית, עמידתו לימין ארגון אונר"א סייען הטרור ופעילותו ל'השוואת' ישראל לארגוני הטרור ולהענקת מעמד זה לישראל ולטרור.
השבוע הצטרף ראש הממשלה נתניהו למסע נגד המזכ"ל, בדרישתו המפורשת מגוטרש להורות על הרחקת כל כוחות יוניפי"ל מכל השטח שמצפון לגבול ישראל-לבנון. כידוע, בגדו כוחות יוניפי"ל במנדט שהוענק להם בעקבות מלחמת לבנון – למנוע התמקמות כוחות חמושים בשטחי לבנון על גבול ישראל. כידוע, יוניפי"ל חושש מלהתעמת עם הבריונות החיזבאללית ונוהג להעלים עין מנוכחותם בשטח, כמו גם התעלמותו מן העובדה שהחיזבאללה בנה מוצבים התקפיים על הגבול ומערער ללא הרף את השקט ואת הביטחון לאורך הגבול.
לא זו אף זו – עצם נוכחותם של חיילי יוניפי"ל בשטח, לא רק שאינה מועילה ליישום חובתם ליישם את החלטת מועצת הביטחון 1701, אלא אף מכבידה על חופש הפעולה, ואולי בכוונת מכוון, של צה"ל בשטחי דרום לבנון.