אם תפגשו ברחוב את ישראל כהן, חסיד ויז'ניץ, אתם לא תדמיינו שהאיש הנחמד הזה, הוא היום מעצמת תקשורת של איש אחד: רדיו, טלוויזיה, עיתונות מודפסת, דיגיטלית, וכמובן רשתות חברתיות, עם 20 אלף עוקבים בחשבון הטוויטר שלו. כהן הוא אולי איש התקשורת החרדי היחיד שניתן לומר עליו שמסתדר גם עם האליטה הוותיקה: ירון לונדון, רזי ברקאי, אמנון אברמוביץ, רינו צרור, אלדד יניב, יריב אופנהיימר, וגם עם האליטה הדתית החדשה: ריקלין, עמית סגל, אראל סג"ל.
כזה הוא - גם וגם. גם 'הארץ' וגם ערוץ 20. כהן מייצג את החרדיות האותנטית, שמבקשת להיות חלק מהישראליות, אבל מבקשת לשמור על האותנטיות שלה.
אם הציבור בישראל יודע, שכשיש הצהרה של נתניהו, העיתונאי עמית סגל יקבל מלשכת רה"מ את המידע הראשוני, הרי שבציבור החרדי כולם מחכים לראות מה יכתוב על זה ישראל כהן.
עוקצים מימין ומשמאל
כיכר השבת, עיתון 'הארץ', רדיו קול ברמה, ערוצי הטלוויזיה 12, 13, 20 ו-11 - הוא נמצא בכולם. ישראל כהן, בן 36, התחיל את דרכו בתקשורת בגיל 26, גיל מאוחר יחסית כיום – כתוצאה מפגישה אקראית בתחנת אוטובוס. קודם לכן עסק בפירסום, למד תואר ראשון, ולא חשב בכלל שיגיע לתקשורת. "יצחק נחשוני היה זה שפתח לי את הדלת לתחום. פגשתי אותו לפני עשר שנים בתחנת אוטובוס ברחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה, והתחלתי לדבר איתו. השיחה התגלגלה, וכך התחלתי לכתוב בעיתון שהוא ערך. אח"כ הוא קישר אותי עם אתר החדשות כיכר השבת, ומשם הכל כבר זרם".
"יש תכניות שאני מחובר אליהם יותר כמו – התכניות של אברי גלעד וירון לונדון, וערוץ 20. אבל אני משתף פעולה עם כולם".
איך יודעים להתאים אייטם לכל מקום?
כהן: "כיף לי שכשאני כותב ב'הארץ', הם עוקצים אותי על זה שאני בערוץ 20, ובערוץ 20 - ריקלין לדוגמה אומר לי שאני שמאלן, כי אני כותב ב'הארץ'. יש מספיק מקום היום בעולם התקשורת לפרשנות, לניתוח המצב, ומצד שני גם לדעה האישית שלך. לכל אחד יש השקפת עולם היום. לבן כספית, לריקלין, כל אחד מביא את דעתו והכל צבוע לפי הצד שלך.
"אני מביא את המציאות בשטח בצורה אובייקטיבית. ואני גם מביא את השקפת העולם החרדית".
התקשורת בעבר חיפשה תמיד את הצהוב אצל החרדים. איך מתמודדים?
כהן: "הנושא מורכב, אם אתה עיתונאי לענייני חרדים במקום אחד, אתה תיאלץ לעסוק גם בצהוב שמחפשים בתקשורת.
"בכלל, עולם התקשורת השתנה ביחס לחרדים. לפני עשור זה נכון שחיפשו את הצהוב ואת המציצנות, פרשיות אפלות. כיום זה לא כך. לעיתים עדיין יש גלים אנטי חרדיים, לדוגמה בחוק הגיוס, או כשהיו בעיות עם הקיצוניים בבית שמש. אבל רוב הזמן העיסוק הוא רציני, ורוצים באמת לדעת מה חושבים ברחוב החרדי ומה דעתם על סוגיות חשובות, עבודה גיוס ועוד. זה שאלות חזקות לא רק על החרדים, אלא בנושא המאבק על ציביון המדינה, השבת, הדתה ועוד. הוויכוח הוא יותר רציני מבעבר".
התקשורת החרדית תפרוץ מחוץ למגזר?
כהן: "פעם הברנז'ה התקשורתית הייתה חילונית שמאלנית תל אביבית. בשנים האחרונות קמה ברנז'ה סרוגה ימנית. היא עדיין לא מחליפה אותה, אבל היא כן חזקה היום ברשתות החברתיות, וקם עולם תקשורת שהוא ימני שמרן. עוד לא קם עולם תקשורת חרדי שהוא לא רק במגזר, אבל זה יקרה".
שיח ישיר עם העולם החילוני
ישראל כהן הוא פרשן לענייני חרדים, גם מבפנים וגם מבחוץ. לא פרשן שבא מבחוץ אלא מישהו מבפנים. הקול של כהן הוא אותנטי. קול אמיתי גאה שמראה את הציבור החרדי החדש, שלא חושש לבקר את הפוליטיקאים החרדים כשצריך. לא עיתונאות מטעם כמו בעבר, אלא של טעם.
"גם הרדיו וגם אינטרנט והטוויטר הם קשר בלתי אמצעי עם הציבור החילוני", הוא אומר. "זה טוב וזה רע, כי אי אפשר להסתיר יותר. יש נגישות בלתי אמצעית עם כולם. היום בטוויטר אתה רואה הכל. לא צריך לחשוב מה החרדים חושבים. זה יותר נגיש. זה מחייב, אבל נותן הרבה יותר חופש ביטוי, כי השיח שלך הוא ישר מול העולם החילוני בלי מתווכים".
"לפעמים שואלים אותי ומטשטשים את הבעיות. למשל, הנושרים החרדים. אף אחד לא ואמר שאין כאלה. השאלה היא איך אתה מתייחס לזה ביחס הנכון. אפילו אלימות בישיבת פוניבז'. מבחוץ זה נראה ג'ונגל, ובוודאי עדיף היה שלא יריבו. אבל צריך להבין שיש פה מלחמה על שליטה, על כבוד, על כסף, ואפשר להסביר את הצד האנושי. אנשים לפעמים חושבים שאדם חרדי הוא מלאך. הוא לא, הוא בן אדם. אנושי".
איך מקבלים בציבור החרדי את ההתפתחות התקשורתית?
"בגדול, אם תשאל את הורי, הם היו מצפים שאהיה ראש ישיבה. אפילו אני תמיד ארגיש איזשהו החמצה. השאיפה, סיירת המטכ"ל החרדית, השורה הראשונה, זה לחיות באוהלה של תורה.
"מה שקרה זה, שנוצרה אליטה מסויימת בציבור החרדי של אנשים שעובדים: רופאים, עורכי דין, פוליטיקאים, זמרים, אנשי תקשורת, ומסתכלים עליהם בציבור בהערצה.
"נכון שהיחס בציבור החרדי השתנה מבעבר, אבל עדיין במהות, בתוכו, כל זמר וכל עיתונאי יודע, שהכבוד האמיתי, הסמכות האמיתית, נתונים לראשי ישיבה, לרבנים. הוא תמיד מוכפף לרבנים".
"יש היום קול חרדי חדש, והכמות שלו גדלה. הקול הזה חי את הרחוב החילוני. היום החילונים מבינים שאין דבר כזה: חרדי אחד, כמו שחשבו בעבר, יש מיליון איש, והם מתחלקים לפלגים שונים. "אבל רוב הציבור החרדי, לא מכיר את עולם המושגים החילוני. אין לו אינטרנט.
"יש חלק מהציבור החרדי, אלה שנמצאים לדוגמה ברשתות החברתיות, שהשתלבו לגמרי בישראליות, אבל הם שוליים. אני חרדי שמרן ואני שומר על אורח חיים חרדי. אני חושב שהקול החרדי צריך להישמע במיינסטרים הישראלי. הגשר הזה חשוב בעינַי. החברה החרדית היום מספיק חזקה כדי שהישראליות לא תגרום לה לאבד את האני שלה".
לא משרת המימסד
"בתכנית בוקר ובטלוויזיה אין לך זמן להרחיב. אתה צריך לתמצת את המסר. בעולם התקשורת, היום הכל סרטונים קצרים ומסרים קצרים. אני מביא את העולם החרדי האמיתי, אבל לא מפחד מביקורת פנימית. אני לא שואף להיות משרת הממסד, ועל כל דבר להגיד כן. איפה שיש בעיות, חושפים אותן, מדברים עליהן, מבקרים כשצריך. השיח השתנה.
"יש היום קול בתקשורת החדשה בציבור החרדי. השיח ברשתות החרדיות ואתרי האינטרנט, מאתגרים את הפוליטיקאים החרדים. כך גם לגבי הכותל וכך גם לגבי השבת. כשהפוליטיקאים התפשרו, הקול מהשטח עורר את הכל. התקשורת קובעת סדר יום.
"כשאני מתארח בערוצי הטלוויזיה, אני למעשה מביא את העיתונאים החילונים לבני ברק, שיראו על מה מדובר. הם רואים את התרבות החרדית לא רק דרך הסטיגמות הידועות. אני מראה להם את כל מה שקורה בשטח. לפעמים יש ביקורת חרדית נגד עיתונאים חילונים, ואני יכול להגיד לך שאני מכיר אותם, וחלקם כלל לא שונאים חרדים. פשוט, יש להם דעות שונות, וזה בסדר. ברגע שהצלחתי לגרום להם להתייחס לציבור החרדי בתור אנשים, ולא בתור גוש אחד שחור, כמו שהתייחסו בעבר, כבר כל השיח משתנה.
"בתקשורת החילונית שואלים אותי בנושאים שונים, החל מגיוס ואקדמיה ועד טישים של זריקת תפוחים בחסידות צאנז. אני מסביר את זה, ואז גם הציבור החילוני יכול להבין את זה.
"נחמיה שטסלר, שאני בקשר איתו מאז שאני כותב ב'הארץ'. כותב לפעמים טורים שמעצבנים את הציבור. הציבור מסתכל תמיד בצבעים של שחור ולבן, אבל שוכח את הטור שלו שכתב שהוא צם בכיפור. שוכחים שהוא היה איתי שבע פעמים בביקור בבני ברק.
"אני לפעמים במחלוקת גם עם אנשי ימין, לא רק אנשי שמאל. לדעתי, הכותל הוא המקום הכי קדוש. ריקלין סובר שלא, ואנחנו מתווכחים על זה.
"המכנה המשותף שלי עם אראל סג"ל וריקלין, גדול מהמשותף לי עם שטרסלר ולונדון. החרדים צריכים להשמיע את הקול שלהם".
כשאתה משמיע את הקול החרדי, אתה מייצג את כולם?
כהן: "לא בטוח שיש קול חרדי אחד. אני מסביר את המיינסטרים. נטורי קרתא יגידו לך לא להצביע בבחירות. חסידי גור יגידו דבר אחד, והפלג בירושלמי יגיד לך לחסום כבישים. יש מחלוקות בציבור החרדי. אין קול אחד, ואני מביא את הדעות השונות בין הליטאים והחסידים והפלגים השונים. יש פה דיון מעניין וזה מאתגר.
"זה בעצם לא מחלוקות אלא דעות שונות. יש זרמים תת קרקעיים של השפעה והנהגה, ושאלה של מי מנהיג את הציבור. כל אחד מנסה לבנות הגמוניה משלו".
תם העידן של רב אחד שמחליט על ציבור שלם?
"כן, זה נגמר. יש את הרב קנייבסקי היום, אבל זה יהפוך ליותר מבוזר, ויצטרכו כל הרבנים לשבת יחד ולקבל את ההחלטות".
מה עם הלימודים האקדמאיים במגזר החרדי - הכל פתוח?
"לגבי לימודים אקדמאיים בציבור החרדי, במיינסטרים החרדי, כל אחד יעשה שאלת רב. אין היתר גורף ללכת ללמוד באקדמיה. למרות שהמספרים עצומים והם גדלים כל שנה. יש היום חרדים שעשו דין לעצמם והלכו ללמוד בלי לשאול".
איך מקבלים את זה?
"יש מאסה גדולה שלומדת ויש את כל התנאים הדתיים וההפרדה, ולכן כן מקבלים את זה יותר טוב. ב'יתד נאמן' אתה תמשיך לראות מאמרים נגד האקדמיה, כי הבסיס של החברה החרדית' כמו שאמרתי' זה תלמידי חכמים".
חרדי יחיד בחתונה של אופנהיימר
"אני מדבר למאות אלפי אנשים כשאני בטלוויזיה. יש כאלה ששומעים אותי בבוקר' יש כאלה שבערב. אני בקשר עם אנשי תקשורת רבים שלא היית חושב שיהיו בקשר עם עיתונאי חרדי: אטילה שומלפי מ-ynet, ירון דקל. הם פתוחים לשמוע עוד דעות. הדרך חשובה לא פחות מהמטרה.
יריב אופנהיימר התקשר אליי ואמר לי שחשוב לו שאבוא לחתונה שלו. הייתי החרדי היחיד בחתונה שלו, ומאוד שמחתי שהגעתי. פגשתי שם פעילי שמאל מוכרים וגם את אלדד יניב, שביקשו ביקש ממני שאקח אותם לסיור איתי בבני ברק. מספיק לי שעקב ההיכרות בינינו, וזה שאני מסביר להם מה קורה באמת בציבור החרדי, הם יהיו מעט פחות נגד הציבור, אז כבר הצלחתי.
"אני מייצר שיח אחר. ריקלין וסג"ל לדוגמה, גם היו בחתונה של אופנהיימר. מותר לחלוק באופן בולט וברור, אבל להמשיך ולשוחח, זו דרך לגשר. "אנחנו חלוקים בדעותינו, אבל יושבים ליד שולחן אחד, וזו ישראליות חדשה. הישראליות של פעם הייתה כור היתוך, אבל כור היתוך של השמאל ומפא"י, ששאפה לבטל את כולם, ושכולם יהיו כמו מפא"י. הישראליות החדשה, כמו שאני רואה אותה, היא שכל אחד מקבל את המקום שלו. ישראליות שנותנת לכל אחד את מקומו. ואז הקול שלי הוא לא פחות מקול של מישהו אחר".
הישראליות משתנה; האם החרדים משתנים?
כהן: "העולם משתנה. רואים את זה באחוזי הגיוס, באלפים שהולכים לאקדמיה. הציבור החרדי בארץ הוא כבר מיליון איש. אתה כבר לא מיעוט קטן. יש לי דילמה, האם החרדיות צריכה להיות מכונסת בעצמה או לא. אנחנו מתערבים בפתיחת סופרים בשבתות, בכותל, ובעוד הרבה דברים. השאלה היא, האם החרדים רוצים גטו. אל תכפו עלינו אקדמיה, לימודי ליבה. אל תגידו לנו ואנחנו לא נגיד לכם.
"בניגוד לגיטו בגולה, הבעיה פה בישראל היא, שגם החילונים הם יהודים. כשהחרדים אומרים, אל תמכרו חמץ בפרהסיה, אז החילונים אומרים, למה אתם מתערבים לנו?, אבל הם לא מוכנים שאנחנו נתערב להם. הקונפליקט פה הוא גדול: האם הגישה היא 'יבנה וחכמיה', שנדאג רק לחרדים וזהו, או שכן צריך לדאוג לפרהסיה הישראלית, בעצם זה חלק מהישראליות".
אתה מייצג את הציבור החרדי?
"אין קול אחד לציבור החרדי: דרעי, ליצמן, גפני, הפלג הירושלמי, כל אחד אומר משהו אחר. אני אומר את הדעה שלי, בתור חרדי. בדרך כלל אני מייצג את המיינסטרים של הציבור החרדי.
"הכוח של הרשתות החברתיות היום שינה את השיח. אני כותב בטוויטר, ולכן אין צורך יותר במתווכים. גם גורמים בכירים פונים אלַי כשהם רוצים לדעת מה הציבור החרדי חושב.
"כשבלשכת רה"מ רוצים לדעת האם האיומים של גפני וליצמן אמיתיים, הם יכולים לדעת את זה מהדיווחים שלי".
'המפץ החרדי'
הבחירות נחתו על הציבור החרדי במפתיע? הם לא התכוננו לכך?
"שאלת השאלות ברחוב החרדי בימים אלו הינה, האם אכן יתרחש 'המפץ החרדי', שזה אומר איחוד של כל שלוש המפלגות החרדיות: ש״ס ויהדות התורה שמורכבת מאגודת ישראל החסידית, ודגל התורה הליטאית.
"המהלך עלה בפגישה של מספר רבנים אצל הרב חיים קנייבסקי, מנהיג דגל התורה, שנחשב לאוטוריטה רוחנית גם בציבור החסידי, וגם אצל הספרדים, ומקובל גם על ציבור מסורתי גדול.
"סימן שאלה נוסף: האם יהיה אפשר לחבר למפלגה כזאת גם את אלי ישי וגם את הפלג הירושלמי? אבל גם בלעדיהם מדובר בהיסטוריה חרדית של ממש. ההתלבטות בקרב בכירים היא, האם מפלגה כזאת תמקסם את הכוח החרדי, או להפך תחליש אותו.
"יש מצב שחסידים אוהבים להצביע לחסידים, וספרדים לספרדים, והתחרות והמחלוקת כביכול מגבשות את המצביעים ויביאו ליותר הישגים.
"מאידך טוענים חסידי המפץ, כי השלם גדול יותר מסך חלקיו והחרדים יכולים להיות המפלגה השניה בגודלה בישראל ולתת תפוקה פוליטית חזקה ומשמעותית יותר.
"ההערכה היא שסד הזמנים הקצר עד לבחירות, כמו גם הדם הרע בין אגודת ישראל החסידית לדגל התורה הליטאית, יקשה על מימוש הרעיון. בבחירות המוניציפליות נוצר קרע של ממש, וקשה מאוד לגשר עליו. יש אפילו חשש, שהחסידים והליטאים ירוצו בנפרד, ואז שניהם לא יעברו את אחוז החסימה. ואם גם ש״ס לא תעבור, ואלי ישי לא יעבור, אז בכלל זה יהיה אסון חרדי.
"בנוסף טוען דרעי, שהמפץ יקשה על ש״ס לפעול מול הקהל המסורתי והמזרחי, ויצבע את הכל בצבעים חרדים.
"לכן ההערכה היא, שבסופו של דבר יהדות התורה תרוץ יחד כמו היום, עם חלוקה שווה והוגנת יותר בין החסידים לליטאים, וש"ס תרוץ בנפרד. הנעלם הגדול זה אלי ישי האם יתחבר לבית היהודי ולאיחוד הלאומי, או ישתלב בליכוד, או בכלל ירוץ בנפרד, ועלול לא לעבור כך את אחוז החסימה".