פמיניזם קולנועי בשומרון

ביום חמישי שעבר, שעה שהרוחות בציבור הישראלי ובמערכת הפוליטית סערו סביב מינויו של אבי מעוז לאחראי על תוכניות החינוך של משרד החינוך, בעיקר בשל עמדותיו ש'תפקידה של האשה הוא ללדת ולגדל ילדים', התכנסו כמה עשרות אנשים בהיכל התרבות באריאל, לצפיית טרום בכורה של סרטי החממה 'אדם נוף מולדתו', במסגרת פסטיבל קולנוע שומרון השני. 9 סרטים תיעודיים קצרים שהופקו בעזרת 'קרן קולנוע שומרון', הוצגו באותו ערב, כאשר ששה מתוכם - רוב מוחלט של סרטי הקרן – נעשו בידי נשים, על נשים ביו"ש.

הם צפו בסרט 'אש יוקדת ביריחו', סרטה של חגית הרשטיק מניצן, מעקורות גוש קטיף. הסרט מביא את סיפורה של ארנה קובוס, אשה בת 73, אם לחמישה, שכבר 30 שנה נאבקת להגברת האחיזה היהודית באיזור יריחו, עוד מהימים שהעיר נמסרה לרשות הפלשתינית, לפני כשלושים שנה. במהלך מאבקה לחיזוק האחיזה היהודית באיזור יריחו, הקימה ארנה חווה אקולוגית בשטח מדברי ליד יריחו. היא גם פעלה להכניס ישראלים בליווי צבא לביקורים במקומות המקודשים ליהודים ביריחו כמו בית הכנסת 'שלום על ישראל' ביריחו ובית הכנסת העתיק בנערן, שניהם בשטחי הרשות הפלשתינית.

חגית הרשטיק מניצן, מעקורות גוש קטיף, מביאה בסרטה את סיפורה של ארנה קובוס, אשה בת 73, שכבר 30 שנה נאבקת להגברת האחיזה היהודית באיזור יריחו

העלילה צוברת תאוצה כאשר בעקבות חדירת מחבלים לחווה ילדיה דורשים ממנה שלא תישאר לבד. ארנה פונה לבקשת עזרה להקמת היישוב 'בית חגלה', שמביא איתו קשיים אך גם תקווה.
המציאות ביו"ש של סכסוך יהודי-ערבי, יש יאמרו ישראלי-פלשתיני ביו"ש, מקבל ביטוי מקורי גם בסרטה של אלישבע גינזבורג מירושלים, 'המלווה'. הסרט מספר על  שושנה לוי, אשה בת 63 מהיישוב בת-עין שבגוש עציון, המטפלת במוסיקה באמצעות הנבל, ומלווה חולים שסובלים ממחלות קשות במחלקה האונקולוגית בשערי צדק. המיתרים של הנבל פתוחים ומאפשרים לצלילים לחדור מעבר למגננות ומאפשרת חיבור לרגשות מודחקים. "המקום שלי זה לאפשר להם להיות במנוחת הנפש", מתארת שושנה לוי את פעילותה לליווי החולים ומשפחותיהם בדרכם האחרונה בהרמוניה. לא פעם הליווי מסתיים במוות של החולים. הסרט מלווה את הנגנית ואת הרגע בו היא נשברת כאשר מטופלת ערביה שלה הולכת לעולמה – וכך לעולם הפמיניסטי נכנס גם הנושא היהודי-ערבי.

מתוך הסרט 'המלווה'

אשה במשאית בחווה

עוד נושא מאד אקטואלי הוא הסרט 'אשה חווה משאית', סרטה של מוריה יאיר מנוה צוף. לילך, בת 27, עולה עם בעלה, בן הישוב נוה צוף, ובנם התינוק עם משאית שהיא בית באישון לילה להתגורר בחווה שליד הישוב. הסרט מביא את סיפורה של לילך, חדורת האידאלים והציונות, על ההתמודדויות עם מגורים עם שני ילדים קטנים בחווה מבודדת מהבחינות השונות, על המחירים שמשלמת ועל הרוח הגדולה שמניעה אותה. לכל אלו העוסקים בנושא הסדרת 'ההתיישבות הצעירה' והחוות ביו"ש, מומלץ לצפות בסרט הזה. הוא יקל עליהם לקבל החלטה נכונה.

ויש גם מתנחלות 'סטנדרטיות'. 'המאמנת', סרטה של ליאל שרון גור מנוקדים, מספר על נעמי, אשה דתייה, שהיא מתעמלת אולימפית, מאמנת משחקי 'נטבול' - ספורט שמיועד לנשים, ולכן בארץ דתיות וחרדיות מרגישות בו בבית. הסרט מתאר איך נעמי, המאמנת והמנהלת של הענף בארץ, שעושה כל מה שהיא יכולה כדי לפתח אותו, נתקלת באתגרים הרבים, ואת ההתמודדות שלה כאשר היא נכנסת להריון וצריכה לוותר על האימונים שעושה.

'מרים אשת החלומות', הוא סרטה של חן קליין מיצהר, על מרים, אמנית ומעצבת חלומות, גיורת המתגוררת ביצהר, שמנסה להשתלב בחברה מאוד שונה ממה שהכירה. מרים נולדה במינכן, עלתה לישראל והתמודדה עם קשיי הקליטה והזרות. כיום היא הופכת את השונות לייחודיות וצבעוניות משלה, ובדרך שבה מביאה את גרמניה ליצהר שבשומרון, היא נותנת אומץ לנשים אחרות ללכת בעקבות החלומות שלהן.

חן קליין: "כאשה יוצרת יש לי שפה משותפת עם דמויות נשיות וקירבה לעולם שלהן"

שלושת הסרטים האחרים, שגם הם נוצרו בהנחייתם של איתי אשר והמנהל האמנותי של הקרן הרב מרדכי ורדי, עוסקים בדמויות אחרות ביו"ש, ועוקבים אחר היחסים המורכבים בין המתיישבים לפלשתינים.

מתוך הסרט 'אשה חווה ומשאית' של היוצרת מוריה יאיר

'אבו טבלה', סרטו של אברהם שפירא מיצהר, מביא את סיפורו של מתנחל שלמד ערבית, הפך לדמות רשת מצחיקה שגם הפלשתינים אוהבים, בונה מעצמו דמות רשת קומית של פועל ערבי מהשטחים, ועושה צחוק מערבים ויהודים ללא הבדל דת, גזע ומין. 'אבו טבלה' מנגן עם פלשתינים בלהקה, אבל לא שוכח שבסוף יש פערי תרבויות, ומפסיק הופעה כשאשה יהודיה קמה לרקוד עם ערבים באחת ההופעות.

'המציל' של יוחאי חדד מהיישוב אבנת בצפון ים-המלח, מספר על מציל פלשתיני בים המלח שמדבר יידיש ובשפת ההלכה עם הרוחצים החרדים, ומשתמש במגוון ציטוטים מתוך המקורות היהודיים על מנת לשמור על חייהם של הרוחצים החרדיים שמגיעים לרחצה הנפרדת הלילית בחוף. הסרט 'הקב"ט' של אריה מינקוב מספר על יהודה דנה, קב"ט ותיק ורב פעלים שאחראי על ביטחון היישוב עלי, ובמקביל חולם על תפקיד חינוכי ותורני, כשהוא מנסה לפעול גם בתחום התורני. הסרט מלווה את שגרת חייו העמוסה ורבת הגוונים, עד הסיום המפתיע.

בשיחה עם 'מצב הרוח' הסביר יוסי דגן, ראש מועצת שומרון ויו"ר הקרן, כי "הקרן שמה לה למטרה לצד קידום היצירה המגוונות וקידום והצמחת יוצרי הקולנוע באיזור, לתת לראשונה מקום ליצירה תרבותית משמעותית, דווקא של נשים על נשים. לתת לראשונה במה לחלוצות ההתיישבות, לסיפורים הקטנים והגדולים על התמודדות של אמהות ונשים גיבורות בהתיישבות. זו זכות להיות חלוצים גם בזה ולתת לראשונה במה לקול הנעלם הזה, שהוא לא רק מעורר השראה אלא גם איכותי ומקורי".

מוסיפה חן קליין, יוצרת הסרט 'מרים אשת החלומות': "כאשה יוצרת יש לי שפה משותפת עם דמויות נשיות וקירבה לעולם שלהן, גם כמי שמכירה את המרחב בו הן חיות. כשנכנסתי לעולם היצירה הדוקומנטרית המנחה שלי הזהיר אותי שאין כמעט בימאיות נשים ואי אפשר לחבר בין ילדים, בית, וליצור קולנוע. ודווקא מתוך האפשרות ליצור במרחב הביתי נולדה יצירה שאני מחוברת אליה, ולמסע שמרים ואני עברנו בתוכה".

יוסי דגן ואסתר אלוש מעניקים תעודת הערכה ליוצר הסרט 'בחורים טובים' יקי רייסנר בפסטיבל קולנוע שומרון. צילום: אליחי מנחם

חיי המתיישבים ביו"ש, כפי שהם מצטיירים בעיני יוצרי הקולנוע תושבי האיזור ולא תושבי תל אביב

באירוע המרכזי של הפסטיבל, בו הוקרן הסרט שובר הקופות 'בחורים טובים' של 'יונייטד קינג', הפתיע יו"ר הקרן וראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן את יוצר הסרט יקי רייסנר, והעניק לו על הבמה תעודת הוקרה מטעם הפסטיבל על פועלו לקידום הקולנוע הישראלי. רייסנר, התרגש מהמחווה: "אני גאה ושמח לראות את הסרט הזה כסרט הכי מצליח השנה בכלל  בקולנוע הישראלי. זהו כבוד גדול עבורי, שסרט שהוא נקי, הופך לכל כך מצליח. הדבר הזה מוכיח שהאיכות קובעת ולא דברים אחרים, וטוב שכך".

לכל אלו העוסקים בנושא הסדרת 'ההתיישבות הצעירה' והחוות ביו"ש, מומלץ לצפות בסרט 'אשה חווה משאית'

הפסטיבל התקיים ע"י אגף ישובים ומתנ"ס של המועצה האזורית שומרון. יוסי דגן בירך את יוצרי הקולנוע ובאי הפסטיבל: "זו הפעם הראשונה שבה אנחנו רואים על המסך הגדול את חיי המתיישבים ביו"ש, כפי שהם מצטיירים בעיני יוצרי הקולנוע תושבי האיזור, ולא על ידי יוצרי קולנוע שמגיעים מתל אביב לספר על חיינו כאן. זו בשורה ענקית ומשמעותית בעולם התרבות. זכותו של כל אדם או איזור להיות זה שמספר את סיפורו, והנה זה קורה כאן עם סרטים נפלאים של הקרן, שמדברים על הכל, בלי חשש ובלי פילטרים". בהתייחס לקריאות לחרם כנגד הפסטיבל והקרן בחודשים האחרונים, אמר דגן: "האירוע הזה הוא הוכחה נוספת לכך שמדיניות החרם נכשלה. לא יסתמו לנו את הפה ולא יעצרו את היצירה התרבותית כאן".

מנכ"לית הקרן – גם היא אשה, אסתר אלוש, המכהנת גם כדוברת המועצה האזורית שומרון. בנאומה בטקס אמרה: "לפני 4 שנים חלמנו חלום להביא קול אחר, ייחודי לקולנוע הישראלי. ביקשנו להצמיח יוצרי קולנוע מהשטח מתוך יהודה ושומרון. הערב אנחנו זוכים לראות את החלום מתגשם. זהו צעד נוסף בדרך לפריצה תרבותית אמיתית מיהודה ושומרון".

סיכמה ד"ר עליזה לביא, יו"ר מועצת הקולנוע: "יש כאן יצירה תרבותית חדשה, סוחפת, שמביאה קולות חדשים לקולנוע הישראלי. אין דבר חשוב מלגוון ולאפשר. אנחנו כמועצת הקולנוע נמשיך לפעול לחיזוק הקולנוע הישראלי ולהגדלת תקציב הקולנוע למען התרבות הישראלית".