איכות הסביבה, התחממות כדור הארץ, מיחזור – כל אלו מושגים שהפכו בשנים האחרונות מעיסוק אובססיבי של קבוצה אידיאליסטית קטנה, לנושא מרכזי שחשוב לכלל הציבור. אך האם הנושא הזה חצה גם את הקו הירוק? מה מקומו בחברה הדתית שבה חד פעמי איננו בגדר מותרות למשפחה ברוכת ילדים? מה מקומו בחברה המתנחלת שבה שאלת קיום החיים מתעלה לעתים על שאלת איכות החיים? ועם אילו קשיים מתמודדים אנשי ההתיישבות ביהודה ושומרון בבואם להגן על הסביבה?
רן סגל מתגורר ביחד עם משפחתו זה למעלה מעשרים שנה בגבעה 777 הסמוכה לאיתמר. העיסוק ביישוב הארץ התחבר אצלו לעיסוק באיכות הסביבה, אם כי הוא בהחלט מודע לכך שהשילוב בין הנושאים נדיר. "מאז שאני זוכר את עצמי מאד אהבתי טבע, מאד התחברתי לנושא הזה של איכות הסביבה. תמיד כאב הנושא של פגיעה בטבע, בייחוד במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו. כשהייתי סטודנט התחילו לסלול את כביש 6. הייתי פעיל בהתנגדות לסלילה של כביש 6, שגזל המון איזורים פתוחים, הפך לכביש ראשי ענק ושינה את האופי של דרכים וכבישים במדינה".
מה לדעתך מצב איכות הסביבה ביו"ש? מהם האתגרים העיקריים של איכות הסביבה בשומרון?
סגל: "באופן כללי הדעה הרווחת היא, שפיתוח תמיד דוחה חקלאות ועצים וטבע. לצערי אני רואה את זה גם באיזור שלנו. כשעקרו כאן מטע תאנים, מאד השתדלתי שלא ישחיתו את העצים, אלא יזיזו אותם. לצערי זה לא קרה".
אבל יש איסור הלכתי לעקור עצי פרי, ומדובר בחברה דתית.
סגל: "זה בדיוק העניין. מצד אחד יש איסור הלכתי. מצד שני, בגלל שהמודעות הבסיסית לא קיימת, גם קבלנים שיש להם כיפה גדולה על הראש, כשאומרים להם להקים מבנה של ישיבה במקום שיש בו מטע של תאנים, הם באים עם טרקטור ורומסים את העצים בלי להניד עפעף. זה הפתיע אותי מאד, אבל עובדתית ראיתי את זה במו עיניי כמה פעמים".
נושא איכות הסביבה נתפס כ'שמאלני'. למה הנושא הזה פחות נפוץ בקרב דתיים ומתנחלים?
סגל: "באופן חד משמעי, ככל שאתה יותר דתי, הנושא תופס פחות מקום. זה לא שלא ראיתי דתיים שמאד מעניינת אותם איכות הסביבה, אבל באופן כללי החרדים אוכלים בכלים חד פעמיים. זה מנהג שאני לא יודע מה מקורו, כי לכאורה יש דברים בתורה שדורשים שמירה על איכות הסביבה. זה לא שאין לגמרי התייחסות, אבל איכשהו זה נזנח הצידה. אנשים שיקפידו על ציצית ופיאות וכיפה גדולה ושמירת שבת כהלכתה, ידרסו עץ פרי עם טרקטור בלי שום בעיה. לא יודע להסביר לך מאיפה זה בא.
"כשהייתי במחאה נגד כביש 6 זה היה מאד בולט. היינו שם כמה ימניים, כמה מהם אפילו בקצה הימני, אבל היה שם רוב מסיבי לשמאל ולשמאל הקיצוני. הלוואי שזה יתוקן. לכאורה יהודים שאכפת להם מארץ ישראל, אמורים להיות אכפתיים גם לערך איכות הסביבה בארץ ישראל".
מה אתה עושה באופן אישי כדי לשמור על הסביבה?
סגל: "ברמה האישית משתדל לא להשתמש בשקיות ניילון. לגבי סכו"ם חד פעמי - לא אגיד לך שאני אף פעם לא משתמש, אבל ביומיום ככל שאפשר רק ב'רב פעמי'. באופן כללי יש פה תרבות של חד פעמי. הכל נהיה זול והכל חד פעמי. מייצרים דברים שקשה לתקן או לא משתלם לתקן, אבל אני משתדל מה שאפשר לתקן, ולהשתמש שוב ושוב ככל האפשר באותו פריט. אנחנו מייצרים קומפוסט בגינה, משתמשים באסלה יבשה עם נסורת, לצד אסלה רגילה. יש לנו הכנה למתקן מיחזור מים. הבית עצמו מתוכנן שיהיה עם מינימום צריכת אנרגיה. הבית עם קירות אבן עבים. גם בחורף וגם בקיץ מרגישים בבית פחות את הבדלי הטמפרטורה. עד לפני שנה לא היה לנו מזגן בבית. החלונות בנויים ככה, שבקיץ כשהשמש בזווית יותר גבוהה, נכנס אור ולא נכנסת שמש ישירה לתוך הבית. לעומת זאת בחורף נכנסת שמש ישירה ומחממת את הבית. יש לנו שני חלונות בתקרה, אז יש תאורה טבעית נחמדה בתוך הבית, ולא צריך אור מלאכותי במהלך היום".
מתקן טיהור שלא לפי התקן
אריאל פילבר הוא מנהל בית ספר שדה בעפרה ורכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע ביהודה ושומרון. בתוקף עיסוקו הוא מכיר לעומק את המחדלים הסביבתיים ביהודה ושומרון.
מה דעתך על מצב איכות הסביבה ביהודה ושומרון?
פילבר: "המצב הוא קטסטרופה, בעיקר כי האזור לא מנוהל באמת. יהודה ושומרון הפכה להיות פח הזבל של מדינת ישראל. המינהל האזרחי הוא זה שאמון על הסיפור הזה. התירוץ הוא שהחוק הישראלי לא חל פה. אבל יש המון דברים שברצון טוב ומעט סטנדרטים אפשר לשנות אותם.
"אתן לך דוגמה: שנים רבות זרם ביוב מהעיירה אל בירה ליד רמאללה לכיוון נחל מכמש וואדי קלט, מזהם את שמורת ואדי קלט, מזהם את השמורה של נחל מכמש. בעבר תוכנן מט"ש (מתקן טיהור שפכים) לטפל בבעיה. מי שתרם את הכסף זה הבנק הגרמני אבל הוא בנה מתקן ברמה מאד ירודה, בתקן שלא מקובל בישראל וגם לא מקובל בגרמניה. התירוץ שלהם הוא שהם מלכתחילה בנו מתקן של מדינות עולם שלישי, כי יהודה ושומרון זה מדינת עולם שלישי. במקום לעשות שלושה שלבים של טיהור, כדי שהמים יוכלו ללכת לחקלאות, יש שם שני שלבים של טיהור: המים שזורמים דרך קבע לנחל מכמש שבתוך ואדי קלט, הם מים שעברו טיהור שניוני ולא טיהור שלישוני, כמו שצריך, למרות שוואדי קלט הוא שמורת טבע סגורה.
"אנחנו נאבקים על ארץ ישראל, אבל בסוף בסוף, ביום האחרון, אנחנו מגלים שאין לנו על מה, שהחרבנו את השטח. אם נרצה או לא נרצה, אנחנו שולטים בשטח. תקראי לזה ריבון, תקראי לזה כובשים, תקראי לזה איך שאת רוצה. גם למי שחושב שאנחנו לא צריכים להיות כאן, אנחנו מחוייבים לפי כל האמנות הבינלאומיות, להשאיר את השטח נקי כמו שקיבלנו, על אחת כמה וכמה אם אנחנו רואים את עתידנו כאן.
"ביהודה ושומרון יש המון ערכים. אבל הטיפול בשמירת טבע ואיכות החיים פה הוא החוליה האחרונה בשרשרת המזון. המינהל האזרחי לא מצטייר כמי שרוצה לפתור את הבעיה, אלא לגלגל אותה".
מה דעתך על העיסוק בנושא בהתנחלויות?
פילבר: "יש התעוררות. יש סקר של החברה להגנת הטבע, ולפיו הציבור הדתי מעוניין בסיפור של שמירת טבע. בבחירות האחרונות כל המפלגות הימניות, למעט הליכוד, הוציאו מצע סביבתי. הנושא תופס תאוצה, בציבור הדתי בכלל וגם פה ביהודה ושומרון. ברור שכשיש כמה מאבקים וכמה חזיתות, אז ההתעניינות באקולוגיה קצת יורדת. אבל המתיישבים ביהודה ושומרון מחילים על יו"ש לא רק אידיאולוגיה אלא גם את החיים עצמם, והחיים עצמם זה גם איכות סביבה".
ביוב ללא גבולות
יצחק מאיר, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה בשומרון, הוא ממקימו הישוב עפרה, בה הוא מתגורר זה 46 שנה. לאורך כל השנים הללו, עסק בנושאי איכות הסביבה. הוא למד הנדסת הסביבה, היה ממקימי בית ספר שדה עפרה. עבד בבריאות הסביבה במשרד הבריאות ולאחר מכן במשך 14 שנה ברשות שמורות הטבע.
"הייתי 14 שנה ברשות שמורות הטבע, מנהל מדור ניטור רעלים. היתה אז קבוצה די גדולה של ירוקים, שעבדו בחברה להגנת הטבע, בשמורות טבע ועוד, שהגיעו למסקנה שההתיישבות לא לוקחת בחשבון את כל התכנון הסביבתי ושמירת טבע. כלומר, שהאילוצים של אדמות מדינה כן או לא, הנושא הטופוגרפי, נושאים כלכליים ואחרים, הם אלו שקובעים איך מקימים ישובים. הנושא הסביבתי היה בתחתית ההתעניינות. לקחתי חצי שנה חל"ת מרשות הטבע והלכתי לראשי רשויות, להבהיר להם את חשיבות הנושא לאיכות החיים של התושבים. הכי עזר לי רון נחמן ז"ל, שהיה ראש מועצת אריאל. הוא עזר לי להגיע לשאר ראשי המועצות ואחרי שהם אישרו הקמנו את האיגוד".
מהם האתגרים המרכזיים של איכות הסביבה ביהודה ושומרון?
מאיר: "הבעיה המרכזית ביהודה ושומרון נקראת סביבה חוצה גבולות. יש עוד מקומות בעולם שבהם מדינות חתמו ביניהן הסכמים, כשלמשל זיהום מגיע ממדינה אחת למדינה אחרת. מדינות שהן דומות ברמה הכלכלית מגיעות להסכמים. המקרה שלנו ושל הפלשתינים הוא המורכב והמסובך בעולם. ישות אחת שהיא לגמרי לא ברורה, הפער ברמה הכלכלית הוא גבוה מאד, אחד בתוך השני, אין גבולות ברורים.
"הפער העיקרי הוא במוטיבציה. אם במדינת ישראל כולם מבינים את הצורך שלנו לדאוג לדורות הבאים, לצערנו זה לא קיים אצל הפלשתינים. הם לא יודעים מה יהיה מחר בבוקר. אין להם פרנסה, אז שיהיה אכפת להם מהביוב או הפסולת שבוערת? הטענות שלי הן לא נגד הפלשתינים שחיים במצב די נואש, אלא כלפיי מדינת ישראל. מאז תשכ"ז ובמיוחד מאז הסכם אוסלו, מדינת ישראל מעולם לא קיבלה החלטה שאומרת כמו הרבה מדינות בעולם, שהחזק יותר צריך לקחת אחריות על המזהמים גם של החלש.
"הבעיה הכי קשה היא, שאין מי שיטפל בביוב ובפסולת שמגיעים מהרשות הפלשתינית. אנחנו עושים מאמצים גדולים ויש לנו הצלחות לפעמים בפרוייקטים מקומיים, כשבשקט בשקט אנחנו לוקחים את הביוב שלהם ומטפלים בו. אבל הרבה פעמים הפוליטיקה מעכבת את ההסכמים המקומיים. זו הבעיה המרכזית. אין פתרונות לכאוס הסביבתי שנגרם כתוצאה מהסכם אוסלו.
"לעומת זאת, בהתיישבות יש הרבה הצלחות לאורך השנים. הדוגמה הכי טובה זו אזורי התעשייה. באיגוד שלנו יש תשעה אזורי תעשייה. אנחנו קובעים באיזה תנאים יפעלו ואנחנו מפקחים על כולם. זה שינוי עצום. לפני שלושים שנה כל מפעל באור עקיבא או סגולה העדיף 'לעבור למערב הפרוע ביו"ש'. היום אין דבר כזה. אנחנו מנהלים את איכות הסביבה בהתיישבות".
התחושה היא שביו"ש מתעסקים יותר בהתיישבות ולא כל-כך קשורים לאיכות הסביבה. מה דעתך על כך?
מאיר: "היום ביהודה ושומרון יש עניינים ביטחוניים ומשפטיים, ולכן נושא איכות הסביבה קצת נשאר מאחור. מה גם שהציבור שלנו, הציבור הדתי, כל הזמן נמצא בניכור כלפי הסביבה. זאת שאלה מעניינת איך דווקא האוכלוסייה שנושא אהבת הארץ כל-כך חשוב לה, יחסית לציבורים אחרים, הזניח זה שנים את נושא איכות הסביבה".
לנשום רעל כמעט 24 שעות ביממה
מרים יעקוביאן היא נציגת עמותת אזרחים למען אוויר נקי ביו"ש. המעורבות הסביבתית שלה התחילה בעקבות חוויה קשה של זיהום אוויר שחוותה במקום מגוריה, היישוב צופים במערב השומרון. "סבלנו מאד משריפות. המצב היה בלתי נסבל. אי אפשר היה לנשום. אי אפשר לפתוח חלונות. זה היה משהו מחריד בטירוף, לנשום רעל כמעט 24 שעות ביממה. מצב מחריד בטירוף שבו את סוגרת את כל החלונות והעשן נכנס דרך החריצים".
ממה נובעות השריפות?
יעקוביאן: "מהכל. פסולת בניין, פסולת חקלאית. במקום לפנות את הפסולת למקום מוסדר, הכי קל לשרוף אותה. אין מספיק אכיפה. יש רשויות שהן רשויות עניות. אין פינוי פסולת. אין מספיק אכיפה.
"כשפניתי לרשויות, התשובה היתה: 'מה את מצפה שנעשה? נחפש את השריפות באמצע הלילה? מה נעשה בדיוק?' זו הייתה התשובה של הגורמים המטפלים.
"התעצבנתי. פירסמתי עצומה שכוללת את כוכב יאיר, צור יגאל ואלפי מנשה, בנוגע לשריפות פסולת. כתבנו שאנשים כאן לא רוצים למות מסרטן. העצומה הופנתה לאחראים על האיזור – צה"ל, המינהל האזרחי, ראש המועצה. בעקבות העצומה פנה אליי יניב בלייכר, שהוא היום יושב ראש העמותה בכפר סבא. כך התווספו אנשים מכל מיני ערים מהשרון המזרחי ומערב השומרון, אנשים שסובלים משריפות מכל האיזור.
"נלחמנו בכל החזיתות, גייסנו הרבה מאד תושבים לדיווחים. תושבים דיווחו ודיווחו והלחץ עבד. הגענו לכנסת ופעלנו להעברת חוק האוסר על שריפת פסולת. לפני כן היו להם תירוצים, למה אי אפשר לאכוף".
המצב השתפר ביישוב שלך?
"מאד, אין מה להשוות".
מה גרם לשיפור?
"סגירה של כמה אתרי פסולת שבערו 24/7. דווקא האתרים האלה שבוערים, הרבה יותר קל לטפל בהם".
אלה שריפות פסולת שמתרחשות רק אצל ערבים או שיש שריפות גם אצל יהודים?
"באיזור שלנו זה בעיקר כפרים ערבים. בתוך הישובים לא ממש שורפים פסולת. זו בעיקר פסולת של הכפרים. בבקעת הירדן יש חקלאים ישראלים שאין להם מענה לפינוי פסולת".
באופן כללי, מה דעתך על המצב ביו"ש ועל המעורבות של האנשים באיכות הסביבה?
"המצב ביו"ש עדיין מאד מאוד חמור. יש עדיין המון השלכות פסולת ושריפות. זה אמנם לא מה שהיה פעם, אבל עדיין יש שריפות. המצב לא מושלם. אין מספיק אכיפה. יש מחסור בכח אדם גם במינהל האזרחי וגם בצבא. אין יחידה שמיועדת לטיפול בשריפות, גוף שחייב להיות באיזור שלנו.
"התקציבים לפינוי הפסולת מהכפרים מגיעים מקרן הניקיון, שזה לא אידיאלי. הכספים אמורים להיות מקוזזים מהכספים שמועברים לפלשתינים, אבל זה לא המצב כרגע. הרבה יותר קל לקחת מקרן הניקיון, שזה הכסף של תושבי מדינת ישראל. זה לא אמור להיות ככה, אבל זה כרגע המצב, כי לקזז כסף זה כמעט בלתי אפשרי. האלטרנטיבה היא שכולנו נחנק ביחד - גם הכפרים הערביים וגם אנחנו התושבים.
"עם זאת, המצב היום הרבה יותר טוב מלפני ארבע שנים. רוב הפניות מטופלות. יש אתרים שזה לא מטופל מהשורש אבל לפחות יש כתובת ומענה. הצבא מאד קשוב לפניות התושבים ועובד בשיתוף פעולה עם המינהל האזרחי ועם המינהל לתיאום וקישור, ביחד עם התושבים".
***
תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים:
"המינהל האזרחי רואה חשיבות רבה במיגור תופעת מפגעי הסביבה באזור יהודה ושומרון, ואף משקיע משאבים רבים בכך. בתוך כך, מדי שבוע מתבצעות פעולות פיקוח ואכיפה אשר כוללות החרמת משאיות הנושאות פסולת במעברים באופן בלתי חוקי, פינוי וחסימה של אתרי פסולת פיראטיים, פעילויות לניקוי נחלים ויערות, הסרת מפגעים סביבתיים וכו׳. זאת לצד קידום פרוייקטים ופתרונות ארוכי טווח למניעת הישנות של מפגעים סביבתיים, כדוגמת הקמת מתקני סילוק פסולת מוסדרים, מתקני טיהור שפכים ועוד. אנשי המינהל האזרחי יוסיפו לפעול למיגור מפגעי הסביבה ביהודה ושומרון, תוך שמירה על הטבע ועל איכות הסביבה לרווחת כלל תושבי האיזור".