אריה קינג. צילום: באדיבותו
אריה קינג מציג לעובדי תנועת 'אמנה' את השטח בג'בל מוכאבר. צילם חגי הוברמן
קינג עם ראש עיריית ירושלים משה ליאון. צילום: דוברות
החלקה של מאיר עזרי בבית חנינא. צילום: הקרן לאדמות ישראל
מפת החלקה של מאיר עזרי בבית חנינא
מפת המגרשים של היהודים בג'בל מוכאבר שמצא ליאו די
הדמיה של השכונה באום טובא
השטח המיועד לבניה בשכונת נחלת שמעון. צילם חגי הוברמן
נטיעות בטו בשבט בחווה שליד קבר רחל. צילום: סיעת 'מאוחדים'
חגי הוברמן
לפני 9 שנים, באחד מימי חודש תמוז תשע"ד, צלצל הטלפון במשרדי 'הקרן לאדמות ישראל' בירושלים, עמותה שהקים אריה קינג במטרה לקנות אדמות לצורך התיישבות יהודית בכל ארץ ישראל. מעבר לטלפון היה אדם ממוצא סיני, שהתגורר במיאמי שבארה"ב, ושמו ליאו די (זו לא טעות, ובהמשך יוסבר גם השם). ליאו די הסיני סיפר שאבא שלו הלך לעולמו, ובחיטוט בניירת שהשאיר הוא מצא מסמך בעברית שאין לו מושג מהו. "אחרי שאבא שלי מת מצאתי את המסמכים האלה ב'בוידם'. את המידע עליכם מצאתי דרך גוגל. יש כאן איזשהו אישור מס על שם רחל-רייצ'ל די, על קרקעות בבעלותה בירושלים. האם אתם מעוניינים במסמכים?"
האיש מטעם 'הקרן לאדמות ישראל' הסביר לאותו ליאו די שכנראה מדובר בקרקעות שנרשמו על שמה של אותה רייצ'ל, וביקש לקבל את כל המסמכים במייל. כשהגיע המייל, צורפה אליהם מפה ישנה – ובה מיקום המגרשים.
כשאריה קינג בחן את המפה, הוא לא הצליח להסתיר את התרגשותו: המפה הראתה שמדובר בחלקות בשכונת ג'בל מוכאבר בדרום ירושלים – שכולם בבעלות יהודית.
קינג התקשר לאותו ליאו די הסיני ממיאמי, ושמע מפיו סיפור הזוי על פניו מכל בחינה שהיא: "אבא שלי היה יהודי" סיפר האיש, "אמא שלי סינית. אבא שלי התחתן עם רחל-רייצ'ל בשנות ה-30, והתגרש ממנה בשנת 1947. נולדו להם שני בנים. אחרי שהם התגרשו הוא עבר לארצות-הברית, ושם התחתן עם אמא שלי, הסינית. המסמכים האלה שייכים לרייצ'ל, לא לאמא שלי".
קינג המשיך לבדוק, ומצא שבמסגרת הסכם הגירושין משנת 1947, העביר האבא לרשות גרושתו רייצ'ל חלקות שהיו בבעלותו באיזור הכפר ג'בל מוכאבר שבדרום ירושלים, והם נשארו על שמה של רייצ'ל. הבן ליאו די, שנולד מאשתו השניה, הסינית, מצא את המסמכים הללו.
שני ליאו די – סיני וישראלי
ב'קרן לאדמות ישראל' החלו בחיפושים אחר ילדיה של אותה רחל-רייצ'ל, האחים החורגים של ליאו מצד אביו: אדוארד ורונלד.
"בשנת 2016 נסעתי לניו-יורק לפגוש את אחד האחים הללו", מספר אריה קינג בשיחה עם 'מצב הרוח'. "נסעתי לפגוש את אדוארד, והוא הביא גם את רונלד לבית קפה בניו יורק. שניהם היו בסביבות גיל ה-90 לחייהם. הם סיפרו שלא היו בקשר עם אמא שלהם, רחל-רייצ'ל, מאז עברו עם האב לארה"ב. סיפרתי להם שיש להם קרקעות בישראל – והמידע הזה הפתיע אותם. הם לא ידעו שבגירושים האמא קיבלה את הקרקעות".
קינג, שברשותו היתה כעת מפה של כל החלקות בבעלות יהודית, החל לחקור אחרי שאר בעלי החלקות היהודים. "ישבנו בארכיונים באנגליה, בטורקיה, בישראל", מספר קינג. תוך כדי חקירה הוא גילה שלליאו די הסיני יש קרוב משפחה בישראל בשם ליאו די, והשניים בני דודים שניים. סבא של ליאו די מישראל, היה אח של ליאו די - הבעל של רייצ'ל ושל הסינית. השנה נחשף לציבור ליאו די הישראלי, בנסיבות טרגיות, בעקבות הפיגוע בבקעת הירדן, בו נרצחו אשתו לאה ושתי בנותיו מאיה ורינה, ה' יקום דמן.
בעקבות עבודתו המאומצת של אריה קינג ו'הקרן לאדמות ישראל', נמצאו כל שאר בעלי החלקות. "בסה"כ היו שם 17 דונם, כולם של יהודים", מספר קינג. "מצאנו שיש חברת ביטוח גדולה שהיום שייכת ל'כלל' שקיבלה חלקים מהשטח. היא פעלה לפני קום המדינה עד שחברת 'כלל' קנתה אותה".
כשנסע לראות את החלקות, גילה קינג שעל אחת החלקות בנתה עיריית ירושלים גן ילדים לטובת ילדי שכונת ג'בל מוכבר הערבים. "חלקן הן שטח 'ירוק' שלא ניתן לבנות עליהם", אומר קינג. "על חלקן אפשר לבנות".
קינג מצא בעל הון שהסכים לקנות את החלקות משני האחים די. כך החלה מתגלגלת הקמת שכונה חדשה בג'בל מוכאבר, שתכיל מעל 200 יחידות דיור. "כרגע היא בשלבי תיכנון, ועדיין לא עברה לדיונים בוועדות", אומר קינג. "הערבים יודעים שאלו שטחים בבעלות יהודית. חלקם משתפים איתנו פעולה. ראשי הציבור בג'בל מוכאבר מכירים את הנושא. הם מבינים שאם תקום שם גם שכונה יהודית, השכונה שלהם תהיה יותר מפותחת ויותר נורמלית. כך גם בלמנו ניסיון ערבי לזייף מסמכי בעלות ערבית על הקרקע".
'הקרן לאדמות ישראל'
שכונת ג'בל מוכאבר היא רק אחת השכונות שאריה קינג מקדם בירושלים. קינג, בקרוב בן 50, נולד במלחמת יום הכיפורים בקיבוץ עלומים. מזה 16 שנה הוא פועל למען ההתיישבות בירושלים. הוא עצמו תושב שכונת מעלה הזיתים בירושלים. בשנת 2006 הקים קינג את ה'קרן לאדמות ישראל', שנועדה לקנות אדמות בכל רחבי הארץ, מהגליל ועד הנגב, כולל בערים מעורבות כמו עכו, ביהודה ובשומרון. "הקרן עוסקת באיתור נכסים, איתור יורשי הבעלים שלהם, ואז דואגת לרכישתם. מסתבר שיותר זול ויותר מהיר לקנות מיהודים מאשר להפקיע מערבים, כולל תשלום פיצוי על ההפקעה", אומר אריה קינג. "כל הרכישות שלנו, בלי יוצא דופן, התקבלו ואושרו. זכיתי להיות שליח שמוביל כמה מהפרוייקטים החשובים בהתיישבות בירושלים, בהם בשכונות אום טובא, ג'בל מוכאבר, ונוף ציון – שכונה שבה כבר גרות היום כמאה משפחות".
בעלי הקרקע באום טובא היו יהודים בעיקר מאנגליה וארה"ב שאבותיהם רכשו את הקרקעות מערבים בשנות ה-30. השטח אז אפילו לא היה קרוב לירושלים, סתם באמצע שום מקום
בעשור האחרון פעיל קינג גם בתחום הפוליטי – בעיריית ירושלים. בבחירות המוניציפליות בשנת 2013 התמודד אריה קינג למועצת עיריית ירושלים בראש רשימת 'שכונות התפר', שהתמזגה עם פורשי 'הבית היהודי' בירושלים בראשות שמואל שקדי לרשימת 'ירושלים מאוחדת'. קינג הוצב במקום השני. בבחירות קיבלה הרשימה שני מנדטים, ושקדי וקינג נכנסו למועצת העיר, עד שראש העיר ניר ברקת פיטר אותו מהקואליציה, בעקבות עתירה שהגיש קינג נגד ברקת, לאחר שהאחרון אישר בנייה של 2,200 יחידות דיור לערבים במזרח ירושלים. בבחירות לעיריית ירושלים ב-2018 הקים קינג על הקמת רשימה בראשותו בשם 'מאוחדים' שבה נציגים דתיים וחרדים. הרשימה זכתה בשני מושבים. ראש העיר משה ליאון מינה אותו לסגן ראש עיריית ירושלים והממונה על המנהלים הקהילתיים, איכות הסביבה ומורשת ישראל.
על פעילותו בנושא הבניה אומר קינג: "יש 'סור מרע', פעילות נגד כל זיופי הקרקעות מצד הערבים וההשתלטות שלהם על נכסים, וכמובן בנייה לא חוקית. במקביל ישנו ה'עשה טוב' – קידום תוכניות בניה במזרח ירושלים ליהודים".
האוניברסיטה העברית מכרה קרקעות לערבים
שכונה נוספת ליהודים מתוכננת בכפר אום טובא בדרום העיר – שכונה של כ-400 יח"ד צמוד לשכונת חומת שמואל (הר חומה) ולשכונה המתוכננת 'אמת המים התחתונה' (עליה סיפרנו ב'מצב הרוח' 734, ביום שיחרור ירושלים). סיפורה של שכונת אום טובא דומה מאד לזו של ג'בל מוכאבר. "אלו רכישות שהתחלתי לעבוד עליהם לפני 5 שנים", מספר קינג. "בעלי הקרקע היו יהודים בעיקר מאנגליה וארה"ב שאבותיהם רכשו את הקרקעות מערבים בשנות ה-30. השטח אז לא היה קרוב לירושלים, סתם באמצע שום מקום. היום הוא בשולי הכפר.
"באחד הימים פנה ל'קרן לגאולת ישראל' אדם מבוגר, לא בריא, שהיה בעלים של 30 דונם מהחלקות בכפר אום-טובא. הוא הבין שטובה לא תצמח לו מבעלות על כמה טרשים וקוצים בלב שכונה ערבית, ופנה לקרן שתמצא לו אידיאליסט שיקנה את האדמות. מצאנו את קווין ברמייסטר, איש עסקים יהודי אוסטרלי שהיה מעורב בכמה מיזמי בניה בירושלים – בנוף ציון, בכפר התימנים, ותרם כספים גם לעיר דוד. ברגע שהוא קנה את השטח, התחלנו לקדם את התוכנית. התוכנית נמצאת כרגע בשלב של 'מחכים לתנאי סף'. היא עוד לא הגיעה לדיונים בוועדות, אבל יש אישור בוועדה המחוזית לתוכנית עצמה".
10 משפחות גרות בשטח בין כביש המנהרות לקבר רחל, שעליו הוקמה בט"ו בשבט השנה חווה חקלאית שמוחזקת בידי הלומדים בקבר רחל
אריה, כמה דונם אדמות זכית לקנות, אתה או שליחיך, בירושלים?
"בתוך ירושלים קצת יותר ממאה דונם. בנחלת שמעון – 7 דונם, ועוד היד נטויה. אנחנו מקדמים שם תב"ע ל-200 יחידות דיור קרוב לכביש הראשי, מול שלושת המלונות. דונם נוסף נרכש ליד קבר שמעון הצדיק. בבית חנינא – 20 דונם באתר אחד ובאתר נוסף קרוב יותר לעטרות, עוד כ-30 דונם. בבית צפאפא – 15-20 דונם. חלקה נמצאת בתוך גבעת השקד. אום טובא – 30 דונם. ג'בל מוכאבר – 17 דונם. הר הצופים – 12 דונם של שטחים ירוקים. בנחל גילה בין גילה להר גילה – 3 דונם".
מה הטעם לקנות 'שטח ירוק' שממילא לא ניתן לבנות בו?
"כי לפעמים זה לא כמה דונם אלא המיקום. בנחל גילה יש מטע זיתים של 3 דונם, שנרכשו אחרי רצח הנערה אורי אנסבכר הי"ד, לא הרחק ממקום הרצח. זו האחיזה היהודית היחידה במקום. יהודים באים לשם למסיק זיתים. פעילים של 'השומר החדש' וחניכים של תנועות הנוער נמצאים במקום, לצורך מסיק זיתים.
"יש שטח בין כביש המנהרות לקבר רחל, שעליו הוקמה בט"ו בשבט השנה חווה חקלאית שמוחזקת בידי הלומדים בקבר רחל. בין 8 ל-10 משפחות. גם בתוך בית צפאפא גאלנו בתים.
"כל גאולות הקרקע שלי, של הקרן, מהווים היום עתודות קרקע לבניה במזרח ירושלים, למעל 1300 יח"ד – כן ירבו".
עם כל הקשיים והעיכובים בשכונות כמו עטרות, גבעת המטוס וכמובן 1- E שאינה בחלק המוניציפאלי של ירושלים, קינג מביט בסיפוק על הבניה שכן מתקיימת. בשכונת שמעון הצדיק בונים כעת את השכונה במלון שפרד, כרגע 70 יחידות דיור ובהמשך יעברו את המאה.
בשכונת שמעון הצדיק מעבר לכך יש עוד שתי תוכניות בניה, שיחד יגיעו ל-400 יח"ד. בשכונת קדמת ציון מקדמת עמותת 'עטרת כהנים' מעל 400 יחידות דיור, וכמה מיזמים בדרום העיר, יחד 'הקרן לאדמות ישראל'.
בצפון ירושלים מתוכננת שכונה חדשה של 5000 יחידות דיור בשטח נמל התעופה עטרות, אבל לבד ממנה ישנן תוכנית בנייה של שכונה חדשה, בת 500 יחידות דיור, בשטח בבעלות יהודית בתוך שכונת בית חנינא. מדובר באדמות של יהודים פרטיים ש'הקרן לאדמות ישראל' היא הגורם היוזם והמתכלל של הקמתה, בין פסגת זאב לרמת שלמה, סמוך למחלף בן ציון נתניהו. השכונה שנמצאת כעת בשלב של היתרי בניה, נועדה לחבר את פסגת זאב עם שכונת רמת שלמה ומחלף בן ציון נתניהו, ליצור רצף יהודי בצפון ירושלים.
גם סיפור הבעלות של אדמות בית חנינא מדהים. רוב השטח שייך למאיר עזרי, דיפלומט ישראלי שכיהן כשגריר ישראל באיראן בשנים 1968–1973, והיה פעיל בקהילת יוצאי איראן בישראל. כששירת כשגריר הגיע לטהרן עורך דין מישראל, שמכר ליהודים קרקעות בירושלים. היהודים באיראן קנו הרבה נכסים במזרח ירושלים, וגם עזרי קנה את אחת החלקות, אם כי מעולם לא התעניין היכן בדיוק נמצאת החלקה שקנה.
רוב השטח בבית חנינא שייך למאיר עזרי, שכיהן כשגריר ישראל באיראן בשנים 1968–1973. כששירת כשגריר הגיע לטהרן עורך דין מישראל, שמכר ליהודים קרקעות בירושלים. עזרי קנה את אחת החלקות
מספר אריה קינג: "בשנת 2004, כשעבדתי בעמותת אלעד, התבקשתי מטעם משרד השיכון לבצע סקר קרקעות במזרח ירושלים, כדי לאתר עתודות קרקע לבניה. שר השיכון היה אז נתן שרנסקי, ומנכ"ל משרדו אבי מעוז. אני ביצעתי הסקר בצפון ירושלים, ודביר כהנא, לימים מנכ"ל משרד ירושלים בתקופת בנט, התעסק בדרום העיר. תוך כדי סקר מצאתי את הקרקעות הללו - 11 דונם. 55 אחוזים מהשטח היו שלו, ו-45 אחוז של האוניברסיטה העברית. מדובר בשטח שקנה בשנת 1937 ד"ר נחום הוניג (בן אלי) ז"ל. בשנת 1967 תרם הוניג לאוניברסיטה העברית את מאות הדונמים אותם הוא גאל מידי ערבים, כשמטרת התרומה, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף ייחודי שצויין בכל נסחי הטאבו של הקרקעות, שהאוניברסיטה תעשה במקרקעין 'למענה ולקידום מטרותיה'. אלא שבשנת 2004 חתמה האוניברסיטה העברית על הסכם למכירת מאות הדונמים שנתרמו בידי ד"ר הוניג ז"ל, עם חברת מג'לס אל אסכאן, חברת נדל"ן השייכת לרשות הפלשתינית, שבין בעלי המניות שלה נמצא עדנאן חוסני, מנהל הוואקף במזרח ירושלים, והיא נעזרת במימון סעודי. האוניברסיטה העדיפה למכור להם ולא לשותף שלהם מאיר עזרי, שמצא את עצמו עם שותפים ערבים לקרקע. עזרי העביר את הקרקעות לטיפול שלי. בשנת 2012 פינינו פולשים ערבים שפלשו לקרקע, ובמקביל לפינוי שלהם סידרנו גם תב"ע על 6 דונם בבעלותו, ל-75 יחידות דיור. כעת, אחרי אישור התב"ע, השכונה נמצאת בשלבים של היתרים. כיום גרים שם כמה רווקים.
"ביוני 2015, כשבאתי לנחם את משפחתו של מאיר עזרי ז"ל, אשתו הצביעה עלי ואמרה לכמה מחבריו שהיו שם, מאנשי השמאל בישראל: 'זה הבן האהוב של מאיר, ספר להם למה'. סיפרתי להם. הם היו בהלם מהגילוי שהוא היה מעורב בגאולת קרקעות כאלו".
בזכות פעילותה של איילת שקד
נושא נוסף שקינג גאה בו, הוא הפעילות לביטול 'נוהל מוכתר' במזרח ירושלים, זה שנתן למוכתרים הערבים את הסמכות לקבוע את בעלות הקרקע. "אני ואנשים מעמותות 'אלעד' ו'עטרת כהנים' ישבנו עם שלומי הייזלר שהיה אז מנהל הטאבו, והובלנו לשינויים בתוך הנוהל. ועכשיו יש נוהל חדש, שלפיו הוועדה המחוזית אמורה לפעול. ישבנו עם קרנית יוליס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לוודא שיקבל את האישור שלה. יחד עם זה פעלנו עם איילת שקד כשהיתה שרת המשפטים, והובלנו איתה החלטה סופר אסטרטגית, של קיום הסדר מקרקעין במזרח ירושלים. כדי להסדיר כמה שיותר שטחים במזרח ירושלים, הובלתי עם עמותת אלעד ועטרת כהנים, גם בתוכנית החומש האחרונה למזרח ירושלים, תוספת תקציבית למיחשוב כל נושא הקרקעות. איילת שקד, ייאמר לזכותה, היתה הראשונה שהרימה את הכפפה היקרה הזו. וזה הליך שמתקיים עד היום.
"המשימה הבאה שלי, עליה ישבתי עם סגנית שר האוצר ח"כ מיכל וולדיגר, הוא ניהול נכון של נכסי אפוטרופוס ונכסי נפקדים. ניהול הנכסים שלו לקוי מאד. הערבים סוחרים בינם לבין עצמם בנכסי נפקדים בלי לדווח לרשויות המס. המדינה מפסידה 600 מיליון שקל בכל שנה בגלל עיסקאות לא מדווחות במזרח ירושלים, לבד מהעובדה שהמדינה מפסידה את נכסיה. כעת ערבי שמגיש בקשה לתב"ע צריך לקבל אישור מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים שהקרקע אינה של נפקד. את זה הכניס שלמי הייזלר. המשימה שלי לממשלה הזו היא, שהאפוטרופוס לנכסי נקפדים יעביר את הנכנסים לעירייה או לרשויות הממשלה השונות – משטרה, משרד הרווחה וכו'. במקום לשלם פיצויים על הפקעה של נכסים, יש כאן נכסים בחינם. צריך רק לפעול נכון כדי לקבל אותם".