מטבע כסף נדיר מהתקופה החשמונאית, ומימי סוף הבית השני, נתגלו לאחרונה בחפירות שנערכו ב'חורבת חיה' המצויה בתוככי היישוב איתמר בשומרון.
את החפירה ערכה משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בהשתתפות סטודנטים מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומהחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית הרצוג, ומתנדבים.
הממצא המעניין ביותר שנמצא בשבוע האחרון לחפירה, הוא מטבע כסף גדול בעריך טטרדרכמה שנטבע בעיר צור בתקופה החשמונאית, בימי שלטונם של המלך הסלווקי דמטריוס השני, ובעל בריתו השליט החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון. הארכיאולוג ד"ר דביר רביב שחפר באתר הסביר ל'מצב הרוח': "מטבע זה דומה לשקל צורי שהחל להיטבע בעיר צור החל מהתקופה החשמונאית, עד שנת 66 לספירה – ערב המרד הגדול, ושימש את היהודים כמס מחצית השקל בירושלים.
"המטבע שמצאנו הוטבע בשנת 127 לפני הספירה, אותה שנה שצור החלה לטבוע מטבעות כסף אוטונומיים - שקלים וחצאי שקלים. על השקלים הצוריים מופיע ראשו של מלקרת-הרקלס האל הראשי של העיר, במקום ראשו של המלך הסלווקי כמו במטבע שנמצא בחפירה באיתמר. מטבע נדיר זה מלמד יחד עם ממצאים נוספים שמדובר ביישוב שהיה קיים בתקופת בית המקדש השני".
החפירה שתסייע לקבוע את הלאום
בנוסף נמצאו במקום 3 מטבעות בעריך של פרוטות חשמונאיות שנטבעו בירושלים בתקופה החשמונאית, מתוך שלושים מטבעות שנתגלו בחפירות. ד"ר דביר רביב מסייג שהדבר לא מלמד בהכרח על אוכלוסיה יהודית, כיוון שמטבעות של החשמונאים שימשו בכל הארץ, ומטבעות כאלו נתגלו גם באתרי יישוב שומרוניים מימי הבית השני. כן נתגלה במקום מטבע רומי עשוי ברונזה שנטבע בשכם באמצע המאה השלישית לספירה ועליו דיוקן של הר גריזים.
בנוסף, נמצא במקום מבנה מרשים הבנוי מאבני גזית גדולות מתקופת בית המקדש השני ובור מים חתום שלא נפתח מעולם, ובו חמישה כלים שלמים בני אלפיים שנה, הכוללים סירים ופך בישול.
לדברי ד"ר רביב, הממצאים מלמדים שמדובר בישוב כפרי שהגיע לשיאו בסוף תקופת הבית השני ובתקופה הרומית, אולם לא ברור האם מדובר בהתיישבות יהודית או שומרונית. האתר נמצא בגבול היישוב היהודי והשומרוני בימי סוף בית שני עד מרד בר כוכבא. "יש להניח שאחרי מרד בר כוכבא זה היה יישוב שומרוני", אומר ד"ר רביב.
"מקוואות טהרה שנחשפו במקום, מסוף ימי בית שני, מאפיינים אוכלוסייה יהודית ושומרונית כאחד, ועל כן אינם מסייעים להכריע בסוגיה. המקוואות השומרוניים נראים כמו של היהודים, למעט העובדה שבחלק מהמקוואות היהודיים יש שני פתחי כניסה ואצל השומרונים תמיד פתח אחד. באיתמר אלו מקוואות עם פתח אחד. בנוסף, מצאנו הרבה כלי חרס, ולא כלי אבן. כלי אבן מאפיינים את האוכלוסיה היהודית, וטרם מצאנו כאלה. בכל אתר אחר ביהודה מוצאים שברי כלי אבן".
אחרי חג סוכות תקיים מועצה אזורית שומרון ימי חפירה ושימור בשיתוף בני נוער מהשומרון, בתקווה שהממצאים הללו יקבעו סופית האם מדובר ביישוב יהודי או שומרוני, וכן במטרה להכשיר את אתר החפירה למבקרים.
ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן התייחס לאפשרות שמדובר ביישוב יהודי, ואמר כי "הממצאים הארכיאולוגים המתגלים בשומרון מחזקים את ההתיישבות היהודית הנוכחית. יותר ויותר ממצאים מגלים מי התהלך בגבעות האלה לפני אלפיים שנה, מי טיפח את הארץ, נטע כרמי זיתים ובנה כפרים. מרגש לדעת שאנו בונים היום יישובים במקום בו לפני אלפי שנים גרו אבותינו, ויכלו רק לחלום שהשומרון ימשיך ויפרח".
תיירות שומרון מזמינה את המוני בית ישראל לבוא ולבקר בשומרון במהלך חול המועד סוכות, ולקחת חלק באירועים השונים. בניהם: פסטיבל במרפסת של המדינה, סיורים מודרכים בנחל קנה, סיורים מומחזים בגן הלאומי הר גריזים יחד עם רשות הטבע והגנים וסדנאות קדרות ונפחות בגן הלאומי שומרון העתיקה ועוד. היקבים, המעיינות, האטרקציות והצימרים יהיו פתוחים לקהל הרחב. כל הפרטים בחוברת זו, באתר תיירות שומרון ובפייסבוק.