לפני כחצי שנה במה שנראה כלקוח מעידן אחר הצטרף חבר מועצת העיר מודיעין ומחזיק תיק הקהילות עמיחי זליג לרשימתו של המשנה לראש העיר עמיעד טאוב יו"ר מחוברים למודיעין. המדובר בחיבור היסטורי בעיר של נציגים סרוגים וחברתיים לרשימה עצמאית ומקומית הממוקדת אך ורק בתושבי העיר מודיעין ושמה דגש ועדיפות לתחומי החינוך והחברה.
שניהם לא יכלו לדמיין איך במקום יום הליכה לקלפיות יהפוך החיבור למנוע של חיבורים ופרויקטים לטובת התושבים במסגרת מלחמת חרבות ברזל במה שהפך באופן טבעי למפעל של חמ''ל אזרחי הפועל בעיר מאז השבת של ה-7.10.
הכל התחיל למעשה בנס של משפחת זליג. הבת אגם זליג המשרתת כתצפיתנית ניצלה בנס מהמתקפה הרצחנית בעוטף עזה לאחר שהתנדבה להישאר שבת בבסיס. היא הייתה במשך שעות ארוכות בעוד חברותיה לקורס נרצחות בחוץ בידי המחבלים, עד שחולצה בידי לוחמי סיירת מטכ"ל.
על רגעי האימה במוצב סיפרה אגם ''התעוררתי למשמרת בדיוק כאשר התחילו הבומים ורצנו למיגונית. ושמענו רעשים נוספים והבנו שזה יריות והתחלנו לשמוע את המחבלים במגורים, הם צעקו 'אללה אכבר' והם היו ממש לידנו רק בשש בערב סיירת מטכ"ל הגיעו אלינו וחילצו אותנו''.
חבר המועצה עמיחי זליג סיפר למצב הרוח על השעות הגורליות: "המזל שלי הוא שרוב היום הזה לא הבנו את גודל האירוע שיש בבסיס. לא היה לנו קשר ישיר איתה ולא ידענו שהבסיס בבעיה. חשבנו שהיא במקום בטוח. מהצהריים התחלנו להבין שיש בעיה, ורק בשש וחצי קיבלנו הודעת הרגעה שחילצו אותם למקום בטוח. אנחנו בסיטואציה הזויה ובתקופה קשה מאד, אבל כשרואים ושומעים על הסולידריות והאחדות בתוך העם אין ספק שננצח, כי אין לנו ברירה".
שבועיים לאחר מכן בטקס חגיגי של סיום קורס קצינים שהתקיים בבסיס חצרים של חיל האוויר העניק האלוף תומר בר את דרגות הקצונה ל''ש'' בתו של טאוב המשרתת כקצינה בחיל האוויר אך אסור לפרסם את שמה ותפקידה נאמה בשם הצוערים ואמרה: ''מלחמת חרבות הברזל מבהירה לנו שוב את משמעות היותנו חיילים היותנו חיילים ומפקדים בצבא ההגנה לישראל ומדגישה את חובתנו להיות מחוברים לערכים היהודיים והציוניים ומאוחדים כעם גם אם לא אחידים. אנו יודעים היטב מאין באנו ולאן אנו הולכים וגאים להיות קצינים וחלק מדור ההנהגה הנוכחי של צה''ל ככלל וחיל האוויר בפרט"