ימי הקורונה, שהפכו סדרי בראשית במערכות ההוראה והלמידה, ייזכרו בקרב לומדים לא מעטים – סטודנטים, תיכוניסטים ותלמידי ביה"ס היסודי - כחוויה שהטילה בהם רושם לימים ארוכים. כל מוסדות החינוך – מגני ילדים ועד האקדמיה – ננעלו על מנעול ובריח, אין יוצא ובעיקר אין בא. זרימת המידע המדעי, המקצועי והעיוני, נעשתה באמצעים טכנולוגיים אחרים, שלמזלנו עמדו לימיננו בימים אלה של שלהי העשור השני למאה ה-21 ותחילת העשור השלישי.
מחריד לחשוב כיצד היינו מתגברים על חובת הבידוד החברתי ללא אמצעי הטכנולוגיה הזמינים ובראשם תוכנת ה'זום' והרשתות החברתיות למיניהן שחלק הצליחו גם הן להעביר קול ותמונה באורח דו סיטרי, ולעקוף בדרך זו את חובת הבידוד החברתי. ללכת בלי ולהרגיש עם.
כיצד השפיעו ימי הקורונה על תפיסותינו את מערכות ההוראה והלימוד? שמא הגיעה העת להרחיב את מעגל הלמידה המקוונת גם לימי אין-קורונה? ואולי בכלל הגיעה השעה לסגור את בתי הספר והאקדמיה ולהישען על המערכות הטכנולוגיות המתקדמות בתהליך הלמידה?
ככלות הכל, הרי לא ייתכן שבעולם המודרני שלנו, שכמעט כל תחום ועיסוק בו, עברו יותר ממהפכה אחת, תפסחנה המהפכות דווקא על תחום ההוראה והלמידה. בעוד שבכל תחום מתחומי חיינו בארץ ובעולם הגדול, נרשמה התקדמות מדהימה וחסרת תקדם, לעומת מצבו של אותו תחום במאה ה-17 למשל, יתנהלו תחומי ההוראה, הלמידה והחינוך במתכונת השיעורים הפרונטליים, הכיתתיים, של המאה ה-17. הייתכן?
למידה מקוונת ולמידה מרחוק
לפני שנתייחס לשאלה נכבדה זו, נזכיר שבעצם התמיהה הזו מוטבעת הנחת יסוד שגויה. לא ממש בשיטות המאה ה-17. הכיתה היא אותה אומנם אותה כיתה (וגם בה חלו שינויים: מי זוכר שבילדותנו איש לא חלם למשל שכיתות הלימוד תהיינה ממוזגות) והמורה הוא אותו מורה (לא מדוייק: אז דרישות הסף לקבלת עובד למקצוע ההוראה, היה נמוך יותר, והיו זמנים שדי היה בתעודת לידה על מנת להתקבל לעבודה), והתלמידים אותם תלמידים (גם זה לא מדוייק בלשון המעטה: אז התלמידים, כמדומה, היו הרבה פחות חצופים), וההורים אותם הורים (לא נכון בעליל: אז שום הורה לא העז לשלוח מסרון ווטסאפ למורה בשעה 10 בלילה ולתהות למה המורה אינו זמין בשעה זו!!!) – ועם כל זאת, חלו מאז שינויים עצומים: טלוויזיה לימודית שליוותה את הלימודים כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת, בבתי הספר וגם באקדמיות, וטכנולוגיות נוספות נכנסו לשימוש, כל אחת בשעתה.
הקורונה הגיעה למוסדות החינוך ולאקדמיה די בהפתעה. הסגר אילץ מציאת דרכים חילופיות להמשך העבודה. מספר ד"ר רפי אבירם, מנכ"ל וסגן נשיאה במכללה האקדמית להנדסה בירושלים: "המצב החדש חייב אתנו להסתגל במהירות. ואכן, עברנו ממערכת של שני קורסים מקוונים, למערכת של מעל ל-500 קורסי הוראה מרחוק. וזאת בטווח של שבוע".
כמו התמודדות בקרב
מסביר דני רמתי, ראש מערך תקשוב פדגוגי במכללת תלפיות להכשרת עובדי הוראה: המעבר ללמידה מרחוק היה במהירות האור. האילוץ היה כל כך חד משמעי וברור, כמו סוג של התמודדות במצבי קרב".
אומרת ד"ר סיגלית רוזמרין, ראשת בית הספר לחינוך ולהוראה במכללת אפרתה, מוותיקת המכללות להוראה (שנוסדה לפני 96 שנה בירושלים): "סגר הקורונה והשבתת הלימודים הסדירים, יצרו מצב שבו התבקשנו ללמד גם את הקורסים הפרונטליים, אלה שבאופן רגיל מתקיימים במוסד, בלמידה מרחוק, ולשם כך אימצנו בהקדם ובחום את ה-"Zoom.
תיאור זה אינו שונה באורח ניכר במכללות אחרות להוראה. כך למשל במכללת הרצוג, במכללה הראשונה בחמ"ד שגילה כמאה שנה (בזכות התחברות מכללת הרצוג למכללת ליפשיץ הוותיקה בירושלים). אומר סגן רקטור המכללה וראש החוג לחינוך ד"ר אביחי קלרמן: "עוד לפני הקורונה הפעלנו בהוראה מרחוק, הרבה לפני הקורונה, כ-700 קורסים, בהשתתפות אלפי סטודנטים ומאות מרצים. לרגל משבר הקורונה, עברנו להיקף מלא של הוראה מרחוק בכל התארים, התכניות והקורסים".
כך גם מכללת גבעת ושינגטון הוותיקה. אומרת אורלי ינקלובסקי גינט, שריכזה בעבר את תחום התקשוב בתיכון צייטלין בתל אביב, ומרכזת כיום את תחום התקשוב במכללה, בנוסף למקצועה כמורה בכירה לאנגלית: "למכללה שלנו מערך קורסים מקוונים בכל חוגי הלימוד, מה שמאפשר לסטודנטים גמישות ושילוב לימודים עם עבודה. הסטודנטים מכירים את פלטפורמת הלמידה המקוונת moodle ושולטים בה היטב".
ניסוי כלים באש חיה
כך או כך, תקופת הקורונה היתה התנסות 'באש חיה' של שיטת הלמידה המקוונת. הקורונה לא הותירה הרבה ברירות. בתי הספר והאקדמיות נסגרו והברירה היתה אם להפקיר את התלמידים/הסטודנטים לבטלה מסוכנת, או לנצל את הטכנולוגיה החדשה על מנת להעניק להם לפחות אי אלו שעות לימוד.
האם נכנסתם ללמידה מקוונת תוך כדי תנועה או שמא הייתם ערוכים היטב לאופציה זו עוד לפני הקורונה וללא קשר אליה?
ד"ר קלרמן, מכללת הרצוג: "היינו מוכנים בזכות מאות הקורסים שהפעלנו לפני הקורונה. אבל עם בוא הקורונה והמעבר ללמידה מקוונת בלבד, הקמנו מערך תמיכה והטמעה של כעשרים חברי סגל שנתן תמיכה טכנית ופדגוגית, כולל עוזרי הוראה פרטניים למרצים המתקשים, כדי לצלוח את הסמסטר בשלום, מתוך מגמה שאף קורס לא יאבד ושכל הסטודנטים יסיימו כמו שצריך".
אורלי ינקלובסקי גינט, גבעת וושינגטון: "מגיפת הקורונה תפסה אותנו עם תום הסמסטר, תוך כדי היערכות לחזרה ללימודים. ראש המכללה ד"ר ייעקב טויטו, ראה את הנלד וביקש מצוות המרצעים שכל אחד ישלח מכתב הסבר והנחיות לסטודנטים, על אופן הלמידה המקוון ולהכין מראש יחידות לימוד מתוקשבות כתחליף להוראה פנים אל פנים. רוב המרצים התנסו עד אז ברמות שונות של הוראה מקוונת, אבל היו מרצים שעיקר הוראתם היתה במכללה והם נאלצו לבצע קפיצת ראש למים עמוקים, שלוותה כמובן בחששות.
דני רמתי, תלפיות: "למזלנו תפסה אותו הקורונה די מוכנים, וזאת בזכות המל"ג שהובילה בשנים האחרונות מגמה לאפשר למידה על 30% מהקורסים בלמידה מרחוק סינכרונית וא-סינכרונית לסטודנטים לתואר ראשון. כשהגיע הסגר נוצר צורך מיידי בלמידה מרחוק, והזדרזתי לגייס מיידית צוות של 8 מרצים אורייני מחשב לצוות תמיכה, בדרכה וייעוץ, לכלל המרצים. בנרמץ העיקרי היה למידה משמעותית שתעמוד בסטנדרטים האקדמיים".
טבילת הZoom- הראשונה
"לעזרתם פתחנו אתר תמיכה פתחנו אתר תמיכה שבו הועלו סרטוני הדרכה, הסברים ומדריכים מקוצרים לפי בקשות וצרכים שעלו מהשטח. למרצים הוצע להשתתף במפגשי הדרכה של מכון מופ"ת שנערכו על בסיס יומי באמצעות כלים להוראה סינכרונית מרחוק דוגמת: ,Unico Webex וכמובן Zoom, וכך הייתה לכולנו הזדמנות להיחשף לסביבות, להתנסות בהן ולעמוד על הפתרונות שהן מציעות. המכללה גם הציעה למרצים מפגשי הדגמה לכלים החדשים שלימד אחראי התמיכה במכללה, מר נהוראי כרמי. מפגשים אלו היוו עבורנו המרצים הזדמנות נהדרת להיפגש ולראות זה את זה ביחד עם הכרת הכלים. במקביל נפתחה עבור המרצים קבוצת וואטסאפ ששימשה במהירות רבה לקבוצת תמיכה וליבון סוגיות פדגוגיות ואקדמיות שעלו תוך כדי תנועה, וערוץ נוסף להצגת טיפים ועצות טכניות. מצוות מרצים הנפגש יחד בהרכב מלא לעתים רחוקות היינו לקהילה מגובשת.
"ערב חג הפסח הזמין ראש המכללה את צוות המרצים להרמת כוסית מרגשת לקראת החג ב-Zoom. עבור מרצים רבים זו הייתה 'טבילת הZoom-' הראשונה שלהם. במפגש שרתה תחושה של קהילה, שותפות ושליחות. במפגש הושק סרטון שהכינו המרצים במכללה שנועד לרומם את רוח הסטודנטים ועודד מאד את רוחנו שלנו.
"נקודת המפנה, הייתה, לדעתי, היציאה לחופשת הפסח שאפשרה גם למרצים שהמעבר היה להם קשה "לקחת נשימה" ולתכנן את מערך ההוראה מחדש. לכך תרמה הידיעה כי הקורונה עומדת להישאר אתנו זמן רב, וכי מוטלת עלינו המשימה לעשות הכול כדי להמשיך את הלמידה כסדרה. לאחר החזרה מחופשת הפסח חלה על המרצים המלמדים קורסים פרונטליים במכללה חובת הוראה סינכרונית באמצעות ה-Zoom, על פי מערכת השעות. הלמידה המקוונת הייתה לקבועה ומסודרת על פי המערכת ותפסה תאוצה. אווירת הקמפוס נשמרה באמצעות העברת אירועים מכללתיים, כמו טקס יום השואה וטקס יום הזיכרון דרך מפגשי זום רבי משתתפים, ומרצים העתיקו את שעות הקבלה שלהם לסביבת ה-"Zoom.
ד"ר רפי אבירם, מנכ"ל וסגן נשיאת עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים: "מרגע שהוכרז מצב החירום עקב הקורונה, פעלנו יחד עם כל מחלקות המכללה למעבר להוראה מרחוק, תוך שמירה על רציפות תפקודית, הן של המערכת האקדמית והן של המערכת המינהלית".
למידה אסינכרונית
ד"ר ענבל קולושי-מינסקר, מרצה בשאנן המכללה האקדמית לחינוך: "על רקע התפשטות נגיף הקורונה, ולנוכח האפשרות של סגירת מוסדות חינוך ומוסדות ציבור, נערכה המכללה לאפשרות של למידה מרחוק בקורסים תוך שמירה על רמה אקדמית טובה לצד תמיכה ורגישות לצרכי הסטודנטים. מערך הלמידה מרחוק בשתי דרכים: למידה סינכרונית שבוצעה באמצעות חדרי ZOOM; ולמידה אסינכרונית – בה הסטודנטים נדרשים לבצע משימות מתוקשבות באופן שיתופי או פרטני".
קולושי-מינסקר מציינת כי לצורך מיקסום יעילות המעבר להוראה מרחוק, קיבלו המרצים במסגרת היערכות ללמידה מרחוק, הכשרה אקדמית מקצועית לחיזוק ולביסוס מיומנויות ההוראה בסביבה לימודית מקוונת וביצירת חוויה של הצלחה בביצוע המשימות השונות.
ד"ר חיים שקד, ראש מכללת חמדת הדרום בנתיבות, שהתמחה בחשיבה מערכתית בניהול בית ספרי: "כשנסגרו מוסדות ההשכלה הגבוהה, במסגרת המאבק בנגיף הקורונה, עברנו מיידית ללמידה מקוונת. תוך יומיים נערכה המכללה להפעלת כלל הקורסים – כ-400 קורסים בשבוע, בהם לומדים מעל 1,200 סטודנטים לתואר ראשון ושני – במתכונת של למידה מרחוק. הלמידה במכללה מתבססת מלכתחילה ובאופן קבוע על תשתית אינטרנטית. לכל קורס יש אתר מלווה, שם נמצאים כל חומרי הלמידה ומטלות ההגשה. גם מינהל הסטודנטים מבוסס על תוכנה המעניקה את המידע האישי לכל סטודנטית וסטודנט באתר האינטרנט או באפליקציה. לכן המעבר ללמידה מרחוק היה קל יחסית.
"המעבר של כל הלמידה במכללה למקוונת, עבר אצלנו בצורה חלקה. עוד קודם שנסגרו האוניברסיטאות והמכללות הבנו שיש אפשרות שנידרש להפעיל את הלמידה מרחוק, ובנינו תכנית פעולה, שהוכיחה את עצמה בשעת אמת. מייד עם המעבר ללמידה מרחוק הפעילה היחידה לחדשנות חינוכית של המכללה מערך הדרכות רחב, שנתן למרצים ולסטודנטים כלים להתמודדות מיטבית עם המצב שנוצר.
מצלמות ולוחות דיגיטאליים
נורית דאבוש, מרצה בקריה האקדמית אונו בחוג לתקשורת שיווקית: "ימי הקורונה העתיקו את הלמידה הפרונטאלית ללמידה ב-Zoom ושם העברתי 4 קורסים. עד מהרה הבנו, אני והסטודנטים, שזה עולם אחר, שיש לו יתרונות וחסרונות, שחשוב מאוד לבחון אותם ולהבין אותם, ומן הסתם נדבר עליהם בהמשך.
פרופ' קנת הוכברג, רקטור המרכז האקדמי לב: "בשנים האחרונות קיימנו מספר קורסים שנלמדו באופן מקוון, דבר שנערך באופן טבעי לקורסים מסויימים שהתאימו לכך. בכללי למידה מרחוק מתאימה יותר למדעי החברה והרוח, הנלמדים באופן מילולי, יותר מאשר קורסים המאופיינים בלמידה כמותית דוגמת הנדסה, מדעי המחשב ומתמטיקה. בקורסים אלו הקורונה יצרה מציאות שחייבה את כלל המוסדות האקדמיים להיכנס למסגרת למידה מקוונת. עיקר הקורסים אצלנו הם בתחומים אלו והיה צורך לבצע התאמות הן בשיטת ההוראה והן בהיבט הטכני, בכדי שהסטודנטים יצליחו ללמוד בצורה הטובה ביותר.
"לצורך העניין הכשרנו מספר כיתות ששימשו את המרצים בהנדסה לצורך למידה מקוונת, המאופיינת בתכנים כמותיים. ביצענו התקנת מצלמות ולוחות דיגיטאליים כך שהסטודנט שלומד מהבית מקבל את התחושה כאילו הוא ממש לומד בכיתה.
שבירת גבולות הזמן והמקום
הרב ד"ר משה רחימי, דיקן אקדמי וראש ביה"ס לתואר שני במכללת אורות ישראל: "ימי הקורונה הציבו בפנינו אתגרים פדגוגיים בצד האתגרים הטכנולוגיים. מַעבָר ללימוד מקוון של כל מערכת ההוראה במכללה היווה זרז משמעותי להעצמת הלמידה בשיטת הפדגוגיה החדשנית, בצד שידרוג המיומנויות הטכנולוגיות של המרצים והסטודנטיות. אתגרים אלו עודדו את המרצים לחשיבה יצירתית ולבניית שיעורים במיגוון שיטות פדגוגיות ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים, והובילו לשיעורים איכותיים. היצירתיות הפדגוגית של סגל ההוראה הובילה בחלק מהקורסים ללמידה ומשמעותית מיטבית יותר ממה שניתן היה להשיג בשיעור פרונטלי, תוך שבירת גבולות המקום והזמן".
הלמידה המקוונת אכן שוברת את גבולות הזמן והמקום. האם הגדרה זו מציגה אירוע חד פעמי, או שמא מהווה לקח חשוב לשימוש בה בעתיד?
הרב ד"ר רחימי, אורות ישראל: "כיום ברור שהלמידה המקוונת תופסת מקום משמעותי בעולם החינוך ומצריכה הכשרה פדגוגית מתאימה, על מנת להעצים את הפן הפדגוגי תוך ניצול האפשרויות הטמונות בלמידה המקוונת. יש להקפיד שהשימוש בכלים טכנולוגיים לא יפגע באיכות הפדגוגית".
דני רמתי, תלפיות: "אנו נמצאים בשלב הראשון של שבירת חומות הפחד הטכנולוגי מלמידה מרחוק בשידור חי. שלושה שבועות לאחר תחילת הסגר ערכנו סקר בנושא הלמידה מרחוק בהשתתפות כמאה מרצים, והנה חלק מהמסקנות: ההוראה הסינכרונית מכילה בקירבה קשיים ויתרונות. המרצים ציינו כי הלמידה מרחוק איפשרה יצירת קשר אישי ישיר בין הסטודנטים למרצה, אפשרות עריכת דיונים, אפשרות להצגת שאלות למרצה. עוד ציינו המרצים כי צורת למידה זו מאפשרת אפיקים חדשים ללמידה. בטור הקשיים ציינו המרצים שלדעתם אין תחליף לקשר האנושי, לא תמיד ניתן לעקוב אחר התנהלות הסטודנטים בעת השיעור, ובקבוצה גדולה הקשר האישי כמעט אינו קיים. אין ספונטאניות ויש הגבלה בהתפתחות דיאלוג עם התלמידים. ביחס לעצם המדיום התאוננו המרצים על שיבושים וניתוקים, היעדר ציוד מתאים וכשלים בהתחברות".
פרופ' קנת הוכברג, מרכז אקדמי לב: "ללמידה המקוונת מספר יתרונות. ראשית, העובדה שכל הרצאה מוקלטת. סטודנט שנאלץ להיעדר מקורס מסויים, יכול לצפות בהרצאה ולהשלים את החומר בכל שעה שיבחר. מעבר לכך, זה מאפשר לסטודנט שמתקשה בחומר הנלמד לצפות שוב ולהבין את החומר טוב יותר – דבר זה מהווה יתרון עצום על פני למידה פרונטלית רגילה.
"כמו כן, המרצים נדרשים להתאים את צורת הלמידה. בעוד שבלמידה פרונטלית, המרצה נמצא בקשר עין תמידי עם התלמידים, כך שהוא יכול לקרוא את שפת הגוף שלהם, לדעת אם החומר הובן, אם יש צורך לחזור על משהו, או אם הנושא מתחיל לשעמם ויש להתקדם הלאה. התקשורת הזאת של שפת הגוף לא מתבטאת כראוי בלמידה מקוונת והמרצה נדרש להתכונן בהתאם. זה מחייב הרבה עבודה מוקדמת מצד המרצים".
המודל ההיברידי
ד"ר רפי אבירם, עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה: "בכוונתנו להאיץ את התהליכים הלמידה וההוראה מרחוק במכללה לרבות שיפור אמצעי הטכנולוגיה ללמידה מרחוק, חלק מהסגל האקדמי שלנו מתגורר מחוץ לירושלים, וישנם קורסים שיהיה אפקטיבי יותר להעביר בצורה מקוונת.
"בטווח רחוק, המודל הנכון, לדעתי, הוא המודל ההיברידי, שמאזן בין הלימודים הפרונטליים (שעדיין יהיו בשלב זה החלק המשמעותי) ללימודים מקוונים".
אורלי ינקלבסקי גינט, גבעת וושינגטון, רואה עצמה חסידה של הקורסים המקוונים כבר כשני עשורים. היא עקבה בתקופה זו אחר הטכנולוגיות שמתקדמות כל הזמן, ואחר הכלים החדשים והפדגוגיות החדשניות, המאפשרים להיטיב את ההוראה מרחוק, לגוון אותה ולהנגיש אותה יותר ללומדים.
ינקלבסקי גינט: "יש להבדיל בין הוראה מקוונת א-סינכרונית, המשחררת את הלומד מתלות במקום ובזמן ומתבצעת בעיקר דרך למידה מחומרי למידה שבאתר הקורס והגשת מטלות, להוראה מקוונת סינכרונית באמצעות ה- Zoom ,שאנו עדים לה היום, שבה הוראה פנים מול פנים עברה למדיום אחר המאפשר קשר מיידי באותו זמן אף כי לא באותו המרחב הגאוגרפי. כדי שלמידה זאת תהיה אפקטיבית יותר, יש לשנות גם את התפיסה הפדגוגית למשל, באמצעות אימוץ מודל "הכיתה ההפוכה", שבה הלומד לומד את החומר באמצעות סרטונים וחומרי הדרכה באתר הקורס, ואילו המפגש הסינכרוני משמש להנחיה, הדרכה ותרגול. השתתפתי בעבר בכנסים ובהרצאות שניתנו באמצעות סביבות הוראה סינכרוניות, אבל גם עבורי ההוראה הסינכרונית ב-Zoom הייתה חוויה ראשונית".
טקסים ממלכתיים בזום
ד"ר חיים שקד, חמדת הדרום: "כמו רבים אחרים, גם אנחנו גילינו את נפלאות הזום. מתברר, שהרבה מאוד דברים שחשבנו שמחייבים נוכחות פיזית, יכולים להתקיים גם באמצעות האינטרנט. כך קיימנו טקסים ליום השואה, יום הזיכרון לחללי צה"ל וליום ירושלים. הרבה מאוד פגישות הפכו למקוונות, ואיפשרו לנו להמשיך לנהל את המכללה באופן סדיר מבלי להיפגש פנים אל פנים".
נורית דאבוש, אונו: "אני בטוחה שמדובר בפלטפורמה שתלך ותצמח, לצד הלימוד הפרונטאלי. ללמידה מרחוק יתרונות משלה, אפילו בהיבט האישי: הזום איפשר לי הצצה למשפחה ולבית של הסטודנטים וגם אני איפשרתי להם את זה, אבל בעיני המפגש הבלתי אמצעי, האנושי, עדיף".
ד"ר סיגלית רוזמרין, אפרתה: "תמיד צריך למצוא את שביל הזהב, שמשלב למידה פרונטלית, למידה מקוונת ולמידה מרחוק ולשלב ביניהן בתבונה. שביל הזהב, בלשונו של הרמב"ם. בוודאי שללמידה המקוונת יש יתרונות, למשל הנוחות בזכות העובדה שנמצאים בבית או במקום נוח ללמידה. יש דינמיקה מיוחדת במפגשי/שיעורי זום, שאינה קיימת בשיעור רגיל. והעיקר, שיעורי הזום ודומיהם הם שמאפשרים לנו לקיים את הלמידה למרות כל המצב ולסיים את הסמסטר בצורה טובה ומכובדת. זה יתרון עצום, שכן יש מדינות שבהן ביטלו את הסמסטר הזה לחלוטין".
הטמעת מיומנויות מרחוק
ד"ר ענבל קולושי-מינסקר, מכללת שאנן: "מכללת שאנן, שפניה נשואות קדימה, מתכוננת לאפשרות של הטמעת מיומנויות הלמידה מרחוק בהתאם לצרכים ולדרישות האקדמיות. גם הסטודנטים וגם המרצים מבינים כי מורים צריכים ללמוד היום – כפי שילמדו את תלמידיהם מחר. על כן כל סגל המרצים מגוייס להעשיר את הידע, המיומנויות הפדגוגיות והמיומנויות הטכנולוגיות של פרחי ההוראה במכללה, כדי שיצליחו באופן המיטבי בשדה החינוך".
ד"ר אביחי קלרמן, מכללת הרצוג: "התובנה שלנו היא ששיגרת החירום גרמה להסתגלות מהירה של המרצים והסטודנטים, במיוחד עם מתן מעטפת הולמת ויעילה של תמיכה בלומדים ובמלמדים. שילוב המתודות המגוונות בהוראה, יחד עם מיקוד הלמידה הנגזר מהתצורה של ההוראה מרחוק, מיטיב עם המצב והופך את האתגר לתופעה חיובית".
מן הסתם מעלה הנסיון העכשווי גם נקודות צל בנושא הלמידה מרחוק. מהי איפוא המתכונת הנכונה על רקע נסיון הקורונה?
ד"ר אביחי קולמן: "בלמידה מרחוק נפגע הקשר האישי, הבלתי אמצעי, בין הסטודנט למרצה. המודלינג של המורה בכיתה, שאנחנו רוצים להנחיל לסטודנטים שלנו, מבחינת ניהול הכיתה והעברת השיעור, שינה פנים וצורה. אנו ממליצים להרחיב את הלמידה מרחוק, במיוחד בשילוב של צלמידה היברידית, המשלבת בין שתי תצורות ההוראה ומאפשרת התנסות בהוראה הרגילה ובלמידה מרחוק".
ד"ר רפי אבירם: "המודל הנכון לטווח הארוך הוא לדעתי המודל ההיברידי, שמאזן בין הלימודים הפרונטליים, שעדיין יהיו בשלב זה החלק המשמעותי, ללימודים מקוונים".
הטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה
דני רמתי, תלפיות: "עכשיו, כשכולם היו שותפים וראו שזה לא כזה מפחיד, יהיה ניתן לשלב למידה מרחוק כחלק מהקורסים בקמפוס, ובנוסף גם לקיים ישיבות צוות של חוגים, מפגשי הנהלה קצרים, שאותם קשה מאוד היה לתאם מבחינת התאמת לוח הזמנים לכל המשתתפים. ברור שהכלים הטכנולגיים החדשים אינם תחליף לשיעורים הפרונטליים מפני שמחקרים הראו שרוב האנשים זקוקים לחיברות, אבל חובתנו בכל מקרה היא להפוך את ההוראה באמצעות הכלים הללו לחלק מן המיומנויות של המורה בעידן המתקדם. מכללת תלפיות אכן רואה חשיבות וחובה לשילוב כלים דיגיטאליים ושיתופיים בהוראה. אנו מובילי השילוב נמצאים בתקופה של עדנה, לאחר שנים רבות של נסיונות הטמעה ושיכנוע בסגולות שילוב כלים של הטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה. עכשיו, לאחר שכולם צלחו את המחסום הפסיכלוגי, אנו יכולים להתמקד בהכשרת סגלי המורים והכוונת הסטודנטים בתרומת הסביבה הדיגיטאלית והכלים שבה, ללמידה אחרת, אב תחומית, עצמאית יותר, ולאו דווקא בהתאמה למסגרות זמן ומקום ולגודל קבוצת התלמידים. זה הזמן לשינוי, ואם לא עכשיו אימתי?"
ד"ר ענבל קולושי-מינסקר: "מסקרים שערכנו במכללה סטודנטים רבים מדווחים כי הם מעדיפים שיעורים סינכרוניים על-פני למידה עצמית. יחד עם זאת, למידה של מספר שיעורים ברצף מול מחשב מקשה עליהם. לכן אנו במכללה מעודדים את המרצים להעביר שיעורים שמחציתם באופן סינכרוני וחלקם השני א-סינכרוני. כיום, על סף סיום הלימודים הסדירים של סמסטר ב', ולמרות שיגרת הלמידה מרחוק ויתרונותיה, נראה שמרבית הסטודנטים והמרצים היו שמחים לחזור למפגשי פנים אל פנים ואל קירוב חברתי במכללה".
ד"ר סיגלית רוזמרין, אפרתה: "עם כל היתרונות שהפקנו בשלב הלמידה מרחוק, אי אפשר להתעלם מהקשיים, כו האפשרות להחשיך מסך, תחושת הסטודנטים שאולי כל זה לא מספיק רציני, הקושי להעביר בזום זדנאות אמנות, דראמה, מוסיקה ודומיהן, היעדר הקשר האישי והבלתי אמצעי, ועוד. עם זאת ברור, שיכולתו שבהכשרת פרחי ההוראה בזמננו, אנו חייבים להפוך את ההוראה מרחוק לחלק מארגז הכלים של המורה לעתיד. שם כנראה נמצא העתיד, אבל לא לוותר על ההוראה הפרונטלית, שהיא-היא נשמת אפו של החינוך".
נורית דאבוש, אונו: "הלמידה מרחוק היא כלי שימושי נוסף, אבל אין היא יכולה להיות חזות הכל. הזום לא מתאים לסטודנטים בעלי מוגבלויות שבשיעור פרונטלי אני כמרצה יכולה להיענות ולהתחשב בהם. ככלות הכל, אני אוהבת את הסטודנטים, את האנרגיות שהם מביאים איתם, את השיח הנוסף להרצאה שהוא שיח אישי שעוזר לי להכיר אותם כבני אדם, ואת כל זה איננו מוצאים באמצעי הלמידה מרחוק".
הרב ד"ר משה רחימי, אורות ישראל: "מכללת אורות ישראל מכשירה את בוגרותיה להשתמש בכלים טכנולוגיים לטיוב הפדגוגיה החדשנית. בוגרות אלו תהיינה בעלות ארגז כלים עשיר ורלוונטי. מצד שני, אין תחליף לקשר האישי ולשיח עם סגל המרצים והעמיתים, המפרה את הלמידה ותורם לבניית הכישורים החברתיים.
שינויי המדיניות הכבידו
"הקורונה תהווה זרז למערכת האקדמית לקדם את הלמידה מרחוק, דבר שיחלחל אט אט למערכת החינוך. זהו אתגר משמעותי למנהלי בתי הספר. בלימודי תואר שני במכללה בתכנית לניהול מערכות חינוך, אנו שמים דגש גם על ההיבטים הפדגוגיים והניהוליים הדרושים להטמעת מערכות למידה מקוונות, תוך יכולת תיכלול שיקולים פדגוגיים ניהוליים".
ד"ר חיים שקד, חמדת הדרום: "חלק מהקשיים שהתעוררו היו תוצאה של היערכות לא מספקת של משרד החינוך. לכאורה הוכנה מראש פלטפורמה ללמידה מרחוק, שנועדה למצבים בהם מוסדות החינוך נסגרים, אך בפועל המערכת הזו עבדה באופן חלקי בלבד. גם שינויי המדיניות התכופים, עם הוראות שמשתנות חדשות לבקרים, לא הקלה על הגננות והמורים את עבודתם.
"השהות הממושכת של התלמידים בבית נטעה בלבם של הורים רבים את המחשבה שחינוך ביתי הוא אפשרות שיש לקחת בחשבון. משפחות שנהנו להיות יחד לאורך זמן גילו שלמידה מתרחשת לא רק בין קירות בית הספר, וייתכן שנראה התרחבות של החינוך הביתי בתקופה הקרובה".
אורלי ינקלבסקי גינט, גבעת ושינגטון: "חשוב להדגיש כי אין תחליף למורה ולמגע האישי בבית הספר היסודי. מצד שני אין להתעלם מחידושי הטכנולוגיה, ויש לדעתי להרחיב במערכת החינוך היסודי והתיכוני, את הזמן המוקדש ללמידה מקוונת, ולאפשר מבחינה מערכתית ומבחינת משאבי הזמן שילוב למידה בכיתה עם למידה מקוונת.
לחלוק מחשב עם אחרים בבית
"למרות הביקורת שהביאה להפסקת הלמידה מרחוק בשלב מסויים עד להחזרתה, ראיתי למידה אמיתית שהתרחשה באופן מקוון: כאם לילדות הלומדות בבית הספר הממ"ד 'מירון', ראיתי ממקור ראשון את ההתלהבות והצפייה לקראת השיעורים ב-Zoom. השיעורים ב-Zoom אפשרו קשר רציף עם המחנכות, תקשורת עם החברים בכיתה ורצף של שגרת לימודים וחיזקו מאד את המורל. גם סביבות תוכן דיגיטליות כמו 'גלים', 'הילקוט הדיגיטלי' ו-'E-Class', איפשרו למידה חווייתית. לעומת זאת, משימות למידה שהמשיכו את הלמידה המסורתית, והיו למעשה למידה עצמית לא מקוונת, חייבו במקרים רבים תיווך של מבוגר, והיקשו מאד על ההורים. כמובן שלמידה מסוג זה מצריכה נגישות למחשב, ובבתים שבהם מספר ילדים לומדים באופן מקוון בו זמנית זאת בעיה לוגיסטית".
פרופ' קנת הוכברג, מרכז אקדמי לב: "למידה מקוונת עשויה להיפגע מאילוצים טכניים. לדוגמה, גם אם מרצה מגיע לכיתה שהוכשרה במיטב השכלולים והאמצעים ללמידה מרחוק, די בהפסקת חשמל כדי למנוע את קיום השיעור. סטודנטים ומרצים נתקלו גם בבעיות טכניות מצד הגלישה האינטרנטית בבתיהם. מעבר לכך ישנם סטודנטים שנאלצו לחלוק את המחשב שלהם בבית יחד עם שאר בני המשפחה שהיו צרכים להשתמש בו למטרות לימודים או עבודה.
"מצד שני אי אפשר להתעלם מן המציאות המתקדמת. לא רק שהייתי ממליץ להרחיב את הכשרת המורים ללמידה מרחוק ואת עצם הלמידה המקוונת במוסדך, אלא שאנו עושים את זה בפועל. צוות העובדים במרכז לקידום הוראה של המרכז האקדמי לב הפיק מספר הדרכות ללמידה מרחוק עבור המרצים. אנחנו מקיימים סדנאות וימי עיון כדי לסייע למרצים לשפר את איכות הלמידה המקוונת.
"כבר בשנה הבאה יהיו אצלנו יותר קורסים מקוונים ממה שהיה לפני שפרצה המגיפה. הנחינו את ראשי המחלקות שבקורסים הרב-קבוצתיים תהיה אשפרות שקבוצה אחת תהיה מקוונת, ותהיה מיועדת לסטודנטים שמתקשים להגיע ללימודים פרונטליים, דוגמת כאלו שמשרתים במילואים או כאלו שמתמודדים עם אילוצים אישיים".