מאז פרוץ משבר הקורונה לחיינו לפני כשנה וחצי, מערכת החינוך בישראל נכנסה לטלטלה שאילצה אותה להתמודד עם סוגיות רבות ומורכבות, אשר השפיעו על המערכת כולה ובעיקר על ההורים והתלמידים. החלטות אחרות שבאו אחריה, התקבלו מאחורי דלתיים סגורות – מבלי לשתף את ראשי הרשויות המקומיות, המנהלים, ההורים והתלמידים. למרות הניסיון הרב שהצטבר במערכת לאורך השנים בנוגע לפעילות בשעת חירום, ההתמודדות של משרד החינוך עם המשבר הנוכחי, התאפיינה בעמימות, בבלבול ובהנחיות משתנות וסותרות.
דווקא בתקופה שהכי נדרשה בה מנהיגות וקבלת החלטות מהירה ומקצועית – ההנהגה בשלטון המרכזי לא הייתה שם. מי שנאלץ לקחת את המושכות הם ראשי הערים, שהתגייסו לטובת התושבים ויצרו יש מאין - בעיקר בתחום החינוך, שהיה כאמור, אחד מהתחומים שנפגעו באופן הכי משמעותי.
לראש עיריית גבעת שמואל, יוסי ברודני, יש תובנות ברורות לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה לגבי עתידה של מערכת החינוך בישראל והשינויים להם היא זקוקה באופן מיידי כדי להזניק אותה למאה ה-21 ולצמצם את הפערים שנוצרו בעקבות משבר הקורונה ובכלל.
ברודני: "צריך להעניק אוטונומיה בחינוך למנהלים ולמנהלי אגפי החינוך ברשויות"
"הקורונה הדגישה לכולנו את המרכזיות של מערכת החינוך בסדר היום של הישראלי הממוצע", מסביר ברודני. "אם עד הסגר הראשון במרץ 2020 הורים רבים התרגלו שהם שמים את הילדה או הילד שלהם בבית הספר בראשון בספטמבר ובאים לקחת אותו בסוף יוני, הרי שהקורונה כפתה על כולנו להיות מעורבים הרבה יותר ביום-יום של התלמידים, להציץ מעבר לכתף שלהם ולראות מה הם לומדים, ואיך. יותר מדי הורים הופתעו לראות שדבר משיטות הלימוד וחומרי הלימוד, לא השתנה מאז הם היו תלמידים במערכת".
הביקורת של ברודני נוקבת: "כולנו רואים איך בתקופה האחרונה שוק ההיי-טק הישראלי מתפוצץ מביקושים, קרנות ומשקיעים. מכל העולם מבינים את היכולות והפוטנציאל של המוח הישראלי, אבל כל מי שמביט מקרוב בתופעה מבין שלא כולם שותפים להצלחה – מערכת החינוך של ישראל ב-2021 לא מכינה באמת את התלמידים, את דור העתיד, לעולם המתפתח של ההייטק, הסייבר והבינה המלאכותית. היא אינה מתאימה את עצמה להתפתחויות בעולם הדינמי והמשתנה של היום, ומאבדת את הרלוונטיות שלה אצל דור העתיד".
איפה אתה רואה את הסיבה לכשל?
"בהיעדר העצמה של האחריות הפדגוגית של המנהלים וצוותי החינוך. לא ייתכן שמערכת הלימודים שמתאימה לבית ספר אחד, תתאים בהכרח לכל השאר. הפתרון הוא מתן אוטונומיה לבתי הספר לבנות את מערך הלימודים המתאים לתלמידים שלהם. באופן הזה יוכלו מנהלי בתי הספר לפתח את התלמידים המוכשרים ובמקביל לעמוד על האתגרים של אלו שמתקשים ולבנות עבורם מערך שלם של תיגבור, ליווי מקצועי ופיתוח אישי מותאם.
לצאת מהכיתה
"בנוסף, המערכת צריכה לצאת מהכיתה. הפורמט של שורת שולחנות מול מורה ולוח פחות מתאים לדור ה-Z. הקורונה הדגישה לכולנו שכל מרחב יכול להיות מרחב למידה - הבית, החצר בית הספר ואפילו רחובות העיר, ובתנאי שנותנים למורים את הכלים והתמיכה לבנות מערך שיעורים מותאם".
יש לך דוגמאות מהעיר שלך?
"בגבעת שמואל יזמנו לדוגמה את 'מסע בגבעה' - בתי הספר בגבעת שמואל ניצלו את הוראות הקורונה ואת ההנחיה להוציא את התלמידים לפעילויות חוץ והגו תכניות מיוחדות, המשלבות הרחבת אופקים ושמירה על הבריאות. במסגרת יוזמה זו, התלמידים זוכים ללמידה בפינות החמד של העיר, תוך התבוננות והתעמקות בנושאים מרתקים הנוגעים ל'17 היעדים של האו"ם': קיימות, אקלים, תזונה שוויון מגדרי ועוד, ומרחיבים בכך את האופקים, הידע הכללי, החשיבה הביקורתית, היצירתיות והחדשנות, פתרון בעיות, שיתוף פעולה, תקשורת ועוד – כישורים שאינם מפותחים היום במרבית בתי הספר בישראל.
בגבעת שמואל מתנהלים כאוטונומיה חינוכית – מה זה אומר בדיוק?
"לפני כשלוש שנים, גבעת שמואל נבחרה להשתתף בתכנית חדשנית שבבסיסה הרחבת האוטונומיה במרחב החינוכי ברשות. מדובר בפיילוט של משרד החינוך, במסגרתו נבחרו 10 ערים שהציגו הישגים גבוהים של תלמידיהן יחד עם מצויינות ניהולית מוכחת של אגף החינוך ומנהלי בתי הספר, כאשר הם מקבלים סמכות ייחודית לבנות את מערך הלימודים באופן עצמאי וגמיש הרבה יותר ועל סמך הרעיונות החדשניים שפותחו. משרד החינוך ילמד מאיתנו את הרעיונות ויפתח מהן תוכניות לימוד שיהוו השראה לערים אחרות בישראל. המודל הזה מלווה עד היום את מערכת החינוך שלנו, מעמיק את הידע של התלמידים ומעניק להם חוויית לימוד מיוחדת ומשמעותית יותר, המותאמת למאה ה-21".
הקורונה הדגישה לכולנו שכל מרחב יכול להיות מרחב למידה
ברודני מדגיש כי בגבעת שמואל, מערכת החינוך העירונית נחשבת לאחת מהמובילות בישראל, מערכת חינוך מתקדמת ופורצת דרך, המשמשת דוגמה ומודל לערים רבות, עם אחוז זכאות לבגרות הנושק כיום ל-100%, שיעור נשירה מהנמוכים בארץ, אחוז גיוס לצה"ל ולשירות הלאומי מהגבוהים בארץ.
"גם בתקופה זו של משבר הקורונה, ועל אף חוסר הוודאות שליוותה את מקבלי ההחלטות ואת ראשי הערים בתקופה זו, הצליחה גבעת שמואל להצעיד את החינוך בעיר להישגים לימודיים ולהצלחות", הוא מתגאה.
החינוך מתחיל במעון
אתה מדבר על החינוך הרשמי. מה עם החינוך המכונה 'בלתי פורמלי'?
"מערך החינוך הבלתי פורמלי קיבל דגש בשנתיים האחרונות. בעוד גם בשיא התחלואה והסגרים בתי הספר המשיכו לפעול, במתכונת זו או אחרת, הרי שהמערך החינוכי של תנועות הנוער, החוגים וההעשרה קפא לחלוטין.
"הגיע הזמן לנפץ פרות קדושות. החינוך לא מתחיל בכיתה א' או בגן טרום חובה ולא נגמר בכיתה י"ב. חינוך צריך להתחיל מגיל לידה, ומבחינת הרשות המקומית – מהיום הראשון שהילד נכנס למעון, ועד אחרי שהוא מסיים את הלימודים האקדמאיים. וזה כולל את שעות הלימודים בבתי הספר, את הפעילות החברתית והחינוך הבלתי פורמלי אחרי הצהריים וגם את פעילויות הפנאי שאנחנו מציעים להם בחופשים ובסופי השבוע.
"המערכת צריכה לראות את הכול כמכלול אחד של פיתוח הדור הצעיר, והיום זה לא ככה. אין קשר בין מה שלומדים בבית ספר מול הפעילות בתנועת הנוער ואין תכנית חינוכית שמקשרת ומחברת את התכנים. גם ההכנה שעושים הילדים בגיל המעון אינה אחידה וכבר בגיל 3 כשהם נכנסים לגן טרום חובה של העירייה, מתגלים פערים שאפשר וצריך היה למנוע מראש.
"ההחלטה להעביר את האחריות למעונות היום ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך, היא צעד נכון בכיוון, אולם ללא תוכנית סדורה וברורה וראייה רוחבית של כלל הגורמים שתיקו אחריות כוללת על 'החינוך' בכללותו – אנחנו נמשיך לפספס ולפגוע בהכנה של הילדים שלנו לעולם המחר. אסור לנו לפספס את ההזדמנות".