"במרכז קליטה משפחה נמצאת בממוצע שלוש שנים, ואנחנו בזמן הזה מנסים לחבר כמה שיותר את כל הילדים מכל הגילאים ילדים, נוער וחבריא ב' לפעילויות לסמינריונים. פשוט הכל קורה באמהרית. הקומונריות מעבירות למדריכים בעברית והמדריכים מעבירים בסניף באמהרית כדי שכולם ירגישו בנוח, שמדברים בשפת האם שלהם".
הדוברת היא גל תאנה, רכזת תכנית 'מרכזי קליטה' בתנועת בני עקיבא, החוגגת השבת את 'שבת האירגון'. כ-350 סניפים בהם יותר מ-60,000 חניכים פועלים כיום בבני-עקיבא. הם פזורים ברחבי הארץ על בסיס שבעה מחוזות מדרום לצפון. חלק מהסניפים פועלים במרכזי הקליטה, אשר מופעלים ע"י הסוכנות היהודית, ומתקיימת שם פעילות ענפה ומשמעותית מאוד לילדים ולנוער.
על פי החלטת ממשלה שהתקבלה ב-14 בנובמבר 2010, אלפי עולים חדשים משארית יהודי אתיופיה עולים לארץ. העלייה הדרגתית, ובפועל עולים בין מאה ועשר למאתיים נפש מדי חודש. העולים החדשים נקלטים במרכזי הקליטה לתקופה של כשנתיים, ולאחר מכן עוברים לדיורי קבע בערים השונות.
"כשהגעתי לתפקיד, היו כבר 6 מרכזי קליטה", מספרת גל. "בשנתיים האחרונות ב"ה יש עליה, ועדיין יש עליה. בשנה שעברה היו 9 מרכזי קליטה והשנה 11, וכעת נפתחים עוד מרכזים וימשיך ויגדל בעז"ה".
גל גרה בירושלים, ומובילה את התכנית זו השנה השלישית. בשיחה עם 'מצב הרוח' היא מספרת: "התנועה חרתה על דגלה לאורך השנים את תחום קליטת העלייה ורואה בה ערך ציוני ראשון במעלה. ככזו, הייתה שותפה התנועה בקליטת יהדות אתיופיה – ביתא ישראל – באתרי הקרוונים, ומשם בשכונות וביישובי הקבע בכל רחבי הארץ. קידום היווצרות קהילה חזקה ושוות זכויות, בעלת זהות מגובשת, המחוברת ליהדות ולערכיה ומשולבת בתנועת בני עקיבא ובחברה הישראלית שילוב מלא".
איך הגעת לתפקיד הזה?
"הגעתי לעבודה הזו דווקא דרך מרכזי הקליטה ולא דרך התנועה. ואז זה התחבר. הייתי באתיופיה כמה פעמים. אני מכירה את הסניף בגונדר, מכירה את החבר'ה שנמצאים שם שעלו לארץ. גדלתי כמובן בתנועה כל חיי וככה זה השתלב. כך אני מגיעה למרכזי הקליטה עם כל הידע שיש לי מכל הכיוונים - גם על התנועה וגם על העולים והאוכלוסיה".
סניף בני עקיבא מרכז הקליטה 'כנען' בצפת
הילדה האתיופית שהפכה לקומונרית
אחד הסיפורים שמתאר את המשמעות הגדולה של הסניף עבור העולים החדשים במרכז הקליטה, הוא סיפורה של סרקאלם טפרה. טפרה, כיום בת 20 מראשון לציון, עלתה עם משפחתה לפני 10 שנים לישראל – למרכז הקליטה איבים. המשפחה במקור מכפר באתיופיה, אך טפרה, כבר מגיל שנתיים וחצי, התגוררה עם משפחתה בגונדר, שם המתינו לעליה לישראל. טפרה, שישית מבין שמונה אחים ואחיות, היתה חניכה בסניף כילדה בגיל 10. כך במשך שנה וחצי לקחה חלק בפעילויות באופן קבוע.
אלא שהחוויה המיוחדת מהסניף נשארה איתה גם שנים אחר-כך: "מתוך החוויה שלי, החלטתי שאת השירות הלאומי שלי אני רוצה לעשות במקום שיוכל לתרום לקהילת יוצאי אתיופיה, ומרכז הקליטה הוא המקום הראשוני בו הם נפגשים בארץ. אם אתה מקבל שם יחס טוב וחוויה טובה, זה משהו שיכול להשפיע עליך לעתיד. גם בחוויות, בשאיפות, בכל דבר. היה לי חשוב לתת להם את החוויה שגם מחוץ למרכז הקליטה, לגרום להם להאמין בעצמם, שיבינו שגם אם קשה עם השפה וההתאקלמות, זה משהו שבסוף לומדים ואפשר לצלוח את זה".
טפרה בחרה לעשות את השירות הלאומי במרכז הקליטה שקלט באותה עת, לראשונה לאחר שנים, רבים מעולי אתיופיה - 'נורית' בבאר שבע. היא שימשה גם כקומונרית של סניף חדש שהקימה מאפס במרכז הקליטה: "הבנתי שחלק מהמשימות שלי, זה להקים עכשיו סניף חדש בתוך מרכז הקליטה. בתחילה זה היה קשה מאוד. אני, יחד עם בת השירות שלצידי, היינו צריכות להסביר להם קודם כל, מה זה בכלל בני עקיבא. חלקם הכירו מאתיופיה, אבל רובם לא ממש ידעו מה זה. הסברנו על התנועה: כמה סניפים קיימים בישראל ועוד ועוד.
"הפניה הראשונה היתה לבני הנוער. כל מי שהיה מעוניין להירתם התכנס איתנו לישיבות צוות, עוד לפני שהסניף הוקם. בישיבות הסברנו איך זה ליזום פעולה בעצמך, איך זה להיות מנהיג, כמה מדריך יכול לשנות חניך, מה התפקיד שלהם במרכזי הקליטה. קודם רציתי שיאמינו בעצמם, ואז הם יכולים לבנות בעצמם פעולות להמשך".
לאחר מכן, יצאה הקבוצה לסמינריון בחנוכה של בני עקיבא שאליו הגיעו מדריכים מכל מרכזי הקליטה. "פתאום הם רואים מדריכים כמותם, וזה עזר להם להבין את התמונה המלאה. כך הסניף יצא לדרך. את הילדים הקטנים היה הרבה יותר קל לגייס, הם נהנים ואוהבים את הפעילויות. העבודה עם המדריכים היתה ללמד אותם איך הילדים הקטנים מסתכלים עליהם, איך הם מהווים עבורם מודל לחיקוי".
סניף בני עקיבא מרכז הקליטה 'כנען' בצפת
סמאצ'ו סלומון, בן 15, מדריך בסניף במרכז הקליטה כנען בצפת, עלה לארץ לפני חמישה חודשים ובתחילת השנה כבר נכנס להדרכה בסניף. הוא היה חניך עוד בסניף של התנועה בגונדר שבאתיופיה - שם המתינה משפחתו 24 שנים לעליה לארץ
מבחינת טפרה, שסיימה לפני כחודשיים את השירות הלאומי במרכז הקליטה, המעגל הזה שסגרה קשור באופן ישיר לקומונריות שהיו לה במרכז הקליטה כחניכה. "בזכותן נולד הרצון שלי לעשות שירות לאומי במרכז קליטה. הן עזרו לי באופן מיוחד. כל העולים שמגיעים לומדים בכיתת אולפן, ולי היה חשוב ללמוד בכיתה רגילה, רציתי להיות כמו כולם. אז פשוט אחרי בית הספר הייתי יושבת ללמוד איתן כל פעם, דברים שהיו קשים לי מבחינת השפה, והן סייעו לי וכך הצלחתי ללמוד בכיתה רגילה".
סמאצ'ו סלומון, בן 15, הוא אחד מהמדריכים בסניף במרכז הקליטה 'כנען' בצפת. הוא עלה לארץ לפני 5 חודשים ובתחילת השנה כבר נכנס להדרכה בסניף. סלומון מכיר את בני עקיבא מקרוב: הוא שימש כחניך עוד בסניף של התנועה בגונדר שבאתיופיה - שם המתינה משפחתו 24 שנים לעליה לארץ.
סמאצ'ו: "אני רואה חשיבות רבה בכך שהסניף נמצא בתוך מרכז הקליטה ואוסף את הילדים ומסייע להם בתעסוקה ובפעילות. אנחנו מלווים אותם, מלמדים אותם פרשת שבוע. מלמדים פעילויות שקשורות לחגי ישראל ועוד".
גם בתי ברהנו, בת 19, מדריכה בסניף במרכז קליטה 'כנען' בצפת. ברהנו היתה חניכה בסניף בני עקיבא באדיס אבבה ועלתה לארץ לפני קרוב לשנתיים. היא מדריכה בסניף כבר שנה ושלושה חודשים.
חלקם מכירים את בני עקיבא עוד מאתיופיה
התוכנית התחילה בבית אלפא, שם שירתו שתי בנות מטעם בני עקיבא. בהמשך הבינו בבני עקיבא את הצורך להגדיל ולהגיע לעוד מרכזים. מספרת גל תאנה: "היתה היענות גדולה. יש מרכזים שנפתחו בהם גם סניפים רגילים. היום יש מרכזים בצפת, בקריות, בית אלפא, טבריה, ובאר שבע , אשקלון ואיבים. שתי בנות שירות נמצאות בכל מרכז קליטה. הן מפעילות את הסניף, הן הקומונריות. המדריכים הם החברה מתוך מרכז הקליטה, עולים בעצמם. יש לנו מדריכים 'ותיקים' שנמצאים פה כבר 3 שנים או שנתיים, ויש מדריכים שעלו ממש לפני חודשיים. כל המדריכים עולים בעצמם, אנחנו לא מביאים חבר'ה מבחוץ. יש לעולים הרבה מה לתת ולתרום. הם יודעים בעצמם להוביל ואנחנו פה רק כדי לתת הזדמנות, לאפשר להם לתת לדברים לקרות. אנחנו מאד מאמינים ביכולות שלהם. זה שהם עולים, זה לא אומר שהם לא יודעים. חלקם מכירים את בני עקיבא עוד מאתיופיה, וחלקם נחשפים פה בארץ, אבל לכולם יש מה לתת, בדרך שלהם, שלפעמים היא שונה ולפעמים אותו דבר. יש חבר'ה שאני מכירה מהסניף באתיופיה וכעת אני רואה אותם משתלבים בפעילויות של הסניף".
איפה נקודות ההשקה שלהם עם בני עקיבא?
"הכל. הם חלק מבני עקיבא. יש מפקד, הם הולכים עם חולצות תנועה, הם יוצאים לסמינריונים של התנועה, הם יוצאים למפעלים – ט"ו בשבט, מסע פסח ולמחנה. פוגשים את בני עקיבא הגדולה, מדברים בתוכן של תורה ועבודה. השנה הנושא השנתי הוא מאד נוגע לכולם: 'נפש יהודי הומיה'. השיח הוא שכל החיים הם חלמו להגיע לארץ, ועכשיו מה עושים מכאן ואיך הם מרגישים שייכים יותר.
גל תאנה: "כל המדריכים עולים בעצמם, אנחנו לא מביאים חבר'ה מבחוץ"
"רכזי המחוזות מגיעים למרכזי הקליטה כדי להבין ולפגוש. הם ממש חלק מבני עקיבא הגדולה והרגילה. וזו המטרה. כשהם עוזבים את מרכזי הקליטה למגורי הקבע, אז הכל משתנה סביבם במיוחד אם הם עוברים לעיר אחרת ושוב הם עלולים להרגיש מנותקים. אז אנחנו מאד מחברים לסניפים החדשים ועושים להם הכנה לקראת זה עוד לפני שהם עוזבים את מרכז הקליטה.
"פה מרגישים ביחד, יותר מגובשים. אני מרגישה שליחות להיות בתוך מרכז הקליטה, לגבש את הילדים, ללמוד איתם עוד על יהדות, ערכים וחגי ישראל".
סרקאלם טפרה עם חניכות
הפעילות הכי משמעותית של 'נפש יהודי הומיה'
ציפורה פרל ומעיין-אור כהן משרתות כקומונרית בסניף בני עקיבא במרכז קליטה 'כנען' בצפת זו שנה שניה, בתקן של שירות לאומי.
בחרתן בכוונה להיות קומונריות במרכז קליטה?
ציפורה פרל: "אין ספק שזה משהו אחר לגמרי להיות במרכז קליטה מאשר בסניף רגיל. קומונרית במרכז קליטה זה לא רק קומונרית. יש פה עוד דברים שאנחנו עושות יחד עם החברה, ביחד עם המדריכים ועם המשפחות. בגלל זה בחרנו להיות כאן".
מתי נחשפתן לאפשרות להיות קומונריות במרכזי קליטה?
ציפורה פרל: "ראיתי פירסום שאפשר להיות בת שירות במרכז קליטה. דיברתי עם גל והיא סיפרה לי על התפקיד וזה היה נשמע לי עבודה חשובה ורציתי את זה".
מה גודל הסניף בצפת?
מעיין-אור כהן: "יש 60 חניכים ו-14 מדריכים. כולם פה עולים מאתיופיה חוץ מאיתנו. כל הרעיון של הסניף במרכז קליטה זה לא לבוא ולזרוק עליהם ממתקים אלא לתת להם את המושכות בידיים. אנחנו מרכזות את זה, אבל הם עושים את הפעולות ואת הדברים עצמם. זו אחריות שלהם. אנחנו רק נותנים להם את הכלים".
הם חלק מבני עקיבא. יש מפקד, הם הולכים עם חולצות תנועה, יוצאים לסמינריונים של התנועה, יוצאים למפעלים
טליה חבשוש, קומונרית סניף בני עקיבא במרכז הקליטה באיבים מספרת: "בסניף שלנו יש כ-100 חניכים, ועוד כ-35 מדריכים. כולם נמצאים בארץ בין 5 חודשים ל-3 שנים. אנחנו מחברים אותם לתנועה הגדולה, מחברים אותם לתורה, לערכים, להביא אותם למקום חיובי, איך להיות אנשים טובים יותר. הפעילות מעצימה את המדריכים שהופכים פתאום למובילים של הדור הצעיר יותר".
ניצן שר-אבי, גם היא קומונרית סניף בני עקיבא באיבים מרחיבה: "בימי שלישי זה יום מוקדש לבני עקיבא, לא מוותרים על זה. בימי שני עושים ישב"צ (ישיבת צוות עם המדריכים) ומכינים ביחד פעולה ומתכננים מה עושים מחר. בשלישי כמובן יש פעולות, מפקד ועוד - כמו בכל סניף של בני עקיבא".
מזכ"ל בני עקיבא יגאל קליין: "התנועה בחרה השנה לעסוק בנושא 'נפש יהודי הומיה', המשפט הכי משמעותי בהמנון המדינה 'התקווה', כשהפעילות התנועתית במרכזי הקליטה היא אולי הביטוי המובהק ביותר של המילים הללו. משפחות שהמתינו שנים ארוכות כדי לעלות לישראל וזכו לכך, וכעת הם מתחברים למשפחה גדולה חדשה - משפחת בני עקיבא. מבחינתנו זוהי תחנה אחת בדרך. לאחר שהמשפחות יעזבו את מרכזי הקליטה ויעברו לבתי הקבע, החניכים ישתלבו בסניפים במקום מגוריהם וימשיכו משם את השליחות הגדולה של התנועה".