זה היה מסע תלאות ארוך ומפרך של איש אחד, אוריאל רייכמן, שחלם להעשיר ולקדם את ההשכלה הגבוהה בישראל, לייצר קול ייחודי באקדמיה ולטפח את מנהיגות העתיד של החברה הישראלית והעם היהודי, ונתקל שוב ושוב בחומות של אטימות ושיקולים זרים.
אתמול (שלישי), אחרי 27 שנים, המסע הזה הסתיים כשהמועצה להשכלה גבוהה החליטה להעניק למרכז הבינתחומי בהרצליה מעמד רשמי של אוניברסיטה פרטית - לראשונה בישראל.
בעקבות זאת, המוסד האקדמי היוקרתי ישנה את שמו ל'אוניברסיטת רייכמן', על שמו של מייסד ונשיא המוסד האקדמי, פרופ' אוריאל רייכמן - היזם הפרטי הגדול ביותר - ויהפוך לאוניברסיטה העשירית בישראל.
החלטת המל"ג להכיר במוסד כאוניברסיטה התקבלה על סמך דוח שהגישה ועדה מיוחד שמונתה על ידה, והמליצה פה אחד וללא כל הסתייגות לקבל את ההחלטה.
בין היתר כתבו חברי הוועדה: "המרכז הבינתחומי מתאים להיות אוניברסיטה, תוך הבטחת רמה אקדמית מחקרית מעולה העומדת בסטנדרטים מספקים לאוניברסיטה. הצטרפותו של המרכז הבינתחומי בהרצליה לשדרת אוניברסיטאות המחקר של ישראל תביא כבוד למדינה ולמערכת ההשכלה הגבוהה שלה".
במוסד הבינתחומי לומדים כיום כ-8,300 סטודנטים ומאז הקמתו סיימו את לימודיהם בו כ-32 אלף בוגרים. במוסד 10 בתי ספר, המציעים מסלולי לימודים לתארים ראשון, שני ושלישי במנהל עסקים, ממשל, תקשורת, כלכלה ועוד. המרכז הבינתחומי הוא המוסד האקדמי הבין-לאומי ביותר בישראל ולומדים בו יותר מ-2,200 סטודנטים מ-90 מדינות.
ראש הדירקטוריון במרכז הבינתחומי, חתן פרס ישראל למשפט, שר החינוך ויו"ר המל"ג לשעבר, פרופ' אמנון רובינשטיין, אמר: "הפיכת הבינתחומי הרצליה לאוניברסיטה היא אבן דרך חשובה בהתפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. בכך מצטרפת ישראל לרשימת המדינות שבהן פועלים לצד מוסדות מתוקצבים של המדינה גם מוסדות עילית פרטיים מעולים. מאז הקמתו תרם הבינתחומי תרומה משמעותית להשכלה הגבוהה בישראל, בחדשנותו ובייחודו, ובאופן שבו איתגר והמריץ את המוסדות הוותיקים יותר".