המאבק על העבר בגב ההר

לפני מספר שבועות הגיעו עשרות פלשתינים למבצע ראווה של השתלטות בגן הלאומי שומרון העתיקה בסבסטיה. הם התחילו 'לשפץ' את אתר העתיקות עם כלי עבודה, תוך הרס מכוון של העתיקות. בנוסף בנו הפורעים על העתיקות תורן ענק ותלו דגל אש"ף בצמוד לאתר הגן הלאומי, ופיזרו דגלים נוספים ברחבי האתר.

מדובר בגן לאומי שומרון, אשר נמצא בשטח C, ובו שרידים היסטורים חשובים מתקופת בית ראשון אשר מיוחסים לבירת השומרון, מתקופת אחאב מלך ישראל. שומרון העתיקה היתה בירתה הקדומה של ממלכת ישראל. על-פי המסורת והתנ"ך היא נוסדה בידי עמרי מלך ישראל, שקנה את המקום. חפירות ארכיאולוגיות חשפו במקום את שרידיו של ארמון מפואר שנחשב לאחד הגדולים באזור. לפי הדעה המקובלת במחקר, הארמון נבנה בידי עמרי ובנו אחאב.

אתר החפירות הארכיאולוגיות הוכרז כגן לאומי ומנוהל על ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים. ניתן לראות במקום שרידים מתקופות שונות ובעיקר את שרידי המבנים הציבוריים ומרכזי הפולחן מן התקופה ההרודיאנית/רומית וכן קטעי ביצורים ומגדלים הלניסטיים. כמו כן קיימים היום שרידים של רחוב עמודים (קארדו) ששימש כמרכז מסחרי.

סבסטיה אינה מקרה חריג. ביהודה ושומרון יש אלפי אתרים ארכיאולוגים בהם ניתן למצוא שרידים לתרבות יהודית עשירה שהייתה קיימת באזור, למרבה הצער חלק לא מבוטל מהם נמצא באזורים שבשליטת הרשות הפלשתינית, וגם אלה שנמצאים כאן באזור שבשליטתנו לא תמיד מקבלים את היחס הראוי להם. מדינת ישראל, במודע, מוחקת את המורשת היהודית בשטחי יהודה ושומרון.

מסגד על התל היהודי ההיסטורי

בתוך היישוב איתמר יש אתר ארכיאולוגי יחסית קטן, שנקרא תל חייא. לפני שנה וחצי חפר באתר ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר אילן, חפירה לימודית עם סטודנטים. מדובר ביישוב מהתקופה הרומית, שלגבי זהות תושביו יש סימני שאלה. ככל הנראה, החל מהמאה השניה לספירה, גרו ביישוב הזה שומרונים. לא ברור אם לפני מרד בר כוכבא,  היה כאן ישוב יהודי שהיה חלק מגוש ישובים גדול שבמרכזו ישב מבצר ארומה – אתר ארכיאולוגי נוסף מדרום לאיתמר, שנמצא בשטח B שבשליטה אזרחית של הרשות הפלשתינית.

על הקשר האפשרי בין תל ארומה לתל חייא, מספר יאיר אלמקייס, מנהל מרכז סיור ולימוד שומרון ודוקטורנט המחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל, המתגורר בישוב איתמר: "במבצר החשמונאי שנקרא תל ארומה, יש שכבת בנייה שמיוחסת לתקופה החשמונאית. כנראה יוחנן הורקנוס הראשון בנה שם מבצר גדול מאוד ומרשים בצורה בלתי רגילה. יש שם בורות מים עתיקים, מאד גדולים, שמעידים על העוצמה. תפקידו של המבצר הזה היה לשמש עוגן התיישבותי בצפון מזרח השומרון, ייתכן שבתל חייא היה מוצב קדמי של המוצב הזה".

לפני מספר חודשים החליטה הרשות הפלשתינית שתל ארומה הוא אתר ארכיאולוגי לאומי פלשתיני. מדובר בעליית מדרגה, לאחר שבשנים האחרונות מבצעת הרשות הפלשתינית במקום עבודות שונות אשר פוגעות בעתיקות. ההרס במקום החל משנת 2009, כאשר פלשתינים הגיעו למקום עם טרקטורים וכלים כבדים וביצעו הרס במקום ושדדו עתיקות. רחפן שהעלו בשנה שעבר אנשי 'שומרים על הנצח' - קואליציית ארגונים להגנה על אתרי עתיקות ומורשת לאומית ביו"ש -  גילה שכחלק מההרס בנו ברשות הפלשתינית מסגד בשטח התל סמוך לאתר הארכיאולוגי. עוד התגלה כי קיר ביצורים חשמונאי עם תוספת הרודיאנית ייחודית של אבנים מעוטרות, נגנב ונעלם.

המועצה האזורית שומרון פועלת מזה שנים מול הגורמים הרלוונטים בדרישה להציל את תל ארומה ואתרים ארכיאולוגים נוספים ביו"ש, כמו מזבח יהושע ואחרים, המצויים כולם בסכנה בשל הניסיונות החוזרים והנשנים של הרשות הפלשתינית לפגוע במקומות אלו ולהציג אותם כאתרי מורשת פלשתינים.

ראש מועצת שומרון נושא דברים בהפנינג של המועצה בת ארומה כמחאה על הפגיעה באתר. ארכיון. צילום: רועי חדי

דביר רביב. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

עיר עוד מלפני בית ראשון

את מערכות המים בתל ארומה גילו ז'אבו ארליך, חוקר ארץ ישראל וממקימי בית ספר שדה עפרה,  ביחד עם חברו חנן אשל ז"ל. "אני לא גיליתי את התל", מספר לנו ז'אבו ארליך. "זה תל ידוע ומוכר מזה שנים. בשנות השמונים חנן אשל ז"ל ואני ביצענו שם סקר, ראינו כל מיני דברים ואת הדברים האלה פירסמנו".

מה מצאתם?

"מצאנו שהאתר מורכב משני תלים. תל מהתקופה המקראית שמתחבר לסיפור של אבימלך, הבן של גדעון מספר שופטים, וצמוד אליו תל נוסף, מבצר גדול מאד, כנראה חשמונאי ויותר מאוחר, גם מימי הורדוס.

"מצאנו שם הרבה בורות מים, מאגרי מים גדולים מאד, תעלות מים, טיח, שרידים של דקל ועוד דברים מהסוג הזה. לפני שאנחנו עשינו את הסקר, לא ידעו ולא הכירו אותם. מצאנו תשעה מאגרי מים ענקיים שלפני הסקר לא ידעו עליהם. יותר מאוחר נעשה סקר נוסף על בסיס הסקר שלנו, ובו מצאו עוד שלושה בורות מים. מצאו שיחזור מדוייק יותר של הכף של החומה ועוד חרסים ומטבעות".

ומה למדים מכך?

"כשמחברים הכל ביחד מגיעים למסקנה שכאן עמדה עיר עוד בימי בית ראשון ולפני בית ראשון. יותר מאוחר, בבית שני, בנו שם משהו גדול ומבוצר, קרוב לוודאי שהנקודה הייתה פחות או יותר איזושהי נקודה חשובה באזור, של ממלכת יהודה של החשמונאים בבית שני".

עיר יהודית?

"עיר שבמקור הייתה יהודית, ועם החורבן של בית שני או יותר מאוחר, אחרי מרד בר כוכבא, היא נעזבה והפכה לחורבה עד היום".

מה מצב העתיקות בתל ארומה היום?

"המצב היום חמור מאד.  הערבים משתלטים על השטח, פרצו לשם דרכים בלי שום אישורים. הפריצה של הדרכים הרסה חלק מהמימצא הארכיאולוגי, וגם בונים שם כל מיני דברים. הם בנו מסגד והם בנו עוד כמה מבנים ממש באזור, ובגדול אנחנו לא עושים כלום".

מקוואות יש גם ליהודים וגם לשומרונים, הם נראים אותו דבר

תל ארומה מזוהה כעיר יהודית, אבל נמצאת תחת השלטון של הרשות הפלשתינית. תל חייא הסמוכה לה, נמצאת בתוך הישוב איתמר, אבל חסרים ממצאים כדי לזהות אותה כעיר יהודית. את החפירות במקום ערך לפני כשנה וחצי, בקיץ תשפ"א, ד"ר דביר רביב. רביב עסק גם בארומה, שם ביצע תיעוד צילום מיפוי. "אחרי הסכמי אוסלו אי אפשר לקבל רישיון לעשות שם פעילות ארכיאולוגית, מעבר לצילום ומיפוי", הוא אומר.

ספר על חפירות תל חייא.

"הגעתי לשם בעקבות ביטול שקיבלתי מהמינהל האזרחי. הייתי אמור לחפור בתל תיבנה ליד נווה צוף, ויומיים לפני החפירה, מסיבה שעד היום לא ברורה לי עד הסוף, קיבלתי ביטול זמני של רישיון החפירה. במינהל האזרחי טענו שצריך לעשות בירור של הקרקע, כי אלה אדמות סקר ולא אדמות מדינה. נוצר מצב שסטודנטים הגיעו לנווה צוף, ופשוט חיכו שם שבוע. מהמינהל אמרו שיסדרו את זה ותוך כמה ימים נתחיל את החפירה, אבל אחרי שבוע הבנתי שזה לא יקרה וצריך לחפש מהר אתר שאפשר לקבל עליו רישיון. זו הייתה עוגמת נפש מאד רצינית.

"ככה הגענו לחירבת חייא באיתמר, מתוך חודש שתיכננו לחפירה נשארו שלושה שבועות. בחרתי באתר הזה כי הוא נגיש. לא הייתה בעיה לקבל עליו רישיון, כי מדובר באדמות מדינה. הוא נמצא בתוך ישוב, כך אין פרוצדורה של תיאום צבאי. חפרנו שם שלושה שטחים בתוך התל וחשפנו שם שרידים בעיקר של הכפר מהתקופה הרומית, שזה אומר סוף ימי בית שני ומרד בר כוכבא, ואחרי התקופה הרומית המאוחרת שהיא התקופה החזקה באתר. פה ושם היו שרידים קדומים יותר של ישוב מתחילת ימי בית שני מהתקופה החשמונאית.

"אחת השאלות שלא הצלחנו לענות עליהן, זו הזהות האתנית של התושבים: מי גר שם? יהודים? שומרונים? פגאניים?

"בימי בית שני אלו היו או יהודים או שומרונים, ואחרי המרד הגדול זה כנראה שומרונים. אבל זה לא חד משמעי, כלומר אין לנו עדיין מספיק נתונים בשביל לקבוע את זה. מצד אחד יש מקוואות, אבל מקוואות יש גם ליהודים וגם לשומרונים, והם נראים אותו דבר. לא הצלחנו לתארך בצורה טובה, אם זה לפני או אחרי שנת 70. אנחנו יודעים שהשומרונים משתמשים במקוואות אחרי שנת 70, אבל יכול להיות שנגלה כאן שהם משתמשים לפני שנת 70. הנושא מאד לא ברור במחקר.

זאב ארליך. צילום: חגי הוברמן

"אחרי המרד הגדול - זה בטוח לא יהודי.  כנראה שומרוני, אבל זה לא חד משמעי. המגוון של החפצים לא מספיק גדול כדי להגיד בוודאות. יש שם למשל בנייה מונומנטלית, יש מחסן מפואר ואיזשהו ספסל שהיה חלק ממבנה גזית מפואר. זה מאד מתאים להקשר של העיר ניאפוליס – על מקומה של שכם - שהייתה מעורבת, פגאנית ושומרונית. אפשר להציע שהאתר היה בבעלות אדם עשיר שומרוני או פגאני, שגר בניאפוליס, והיו לו אריסים בחירבת חייא. הזהות האתנית של התושבים אינה חד משמעית. "אין ממצאים יהודיים מובהקים כמו כלי אבן, יש מטבע מרד גדול אחד אבל זה יכול להגיע לאתר בהתקפת מורדים ולא מחייב שחיו שם מורדים".

אילו ממצאים כן מצאתם?

"חשפנו בית בד מסוף ימי בית שני, ומצאנו בשטח אחר מקווה, אבל לא הצלחנו לתארך אותו. ברור שהוא מהמאה הראשונה לספירה, אבל קשה לדעת בוודאות אם הוא אחרי שנת 70 או לפני שנת 70 – שנת חורבן בית המקדש. נראה שהוא יצא מכלל שימוש במאה הראשונה לספירה, כלומר היה כנראה שלב במרד הגדול שהביא לפגיעה בבית הבד ופגיעה במקווה הזה והוצאתם מכלל שימוש. בשלב מאוחר יותר הוקם מבנה גזית מרשים ליד בית הבד. עוד מצאנו מתקופה זו בור מים שהיה תחום עם סירי בישול שלמים. בשטח שלישי מצאנו בור מים בסוף ימי בית שני עם כלים שלמים בפנים, וליד מצאנו את השרידים של מבנה גזית מרשים, איזה ספסל כזה שהוא חלק ממבנה שלא הצלחנו להבין אותו, כנראה היה שייך לשלב של אחרי המרד הגדול. שם גם מצאנו את תחילת שכבת היישוב של המאה השניה לפני הספירה,  התקופה החשמונאית הקדומה.

"סיימנו את החפירה עם הרבה סימני שאלה וזה היה קצת מבאס. צריך לחזור לשם בשביל לסיים את העניין הזה של השאלה האתנית".

אתם מתכננים לחזור?

"כרגע אין תכנון קונקרטי אבל הגשתי הצעת מחקר לאיזושהי קרן. אם אזכה בה, אחזור לשם".

יאיר אלמקייס. צילום: צלמירי

הילד שמצא גולגלות בתל

לפני למעלה מעשרים שנה הגעתי לאיתמר כבת שירות לאומי, ושמעתי סיפורים על עשרות מטבעות, גולגלות ודברים נוספים שנמצאו בתל חייא שנים קודם, ע"י ילדים ששיחקו במקום. תהיתי מה מכל זה נשאר במקום כשהגיעו לחפור בו לפני שנה וחצי, והתרשמתי לאור דבריו של ד"ר דביר, שלא הרבה. בעקבות דבריו אני תוהה האם הממצאים שנמצאו במקום לפני עשרות שנים יכלו לסייע בזיהוי הזהות האתנית של המקום, כמו גם תגליות אחרות שניתן היה לחשוף. פניתי למכר שהיה ילד באותה תקופה וגילה בתל חייא לא מעט דברים בעת ששיחק במקום.  הוא ביקש להישאר בעילום שם אבל הסכים לשתף אותי בתגליותיו במקום.

אתה יכול לשתף מה מצאת בתל חייא?

"מאז שאני זוכר את עצמי, ממש כמעט תינוק, הייתי מטפס על התל. הייתי מוצא מטבעות, ראשי חץ, פסיפסים, חרסים. הייתי נכנס לכל מיני מחילות, מערות והייתי מוצא תגליות. את הרוב הגדול הייתי משאיר שם. לא לקחתי  כל דבר.  בגדול העסיקה אותי משימת הגילוי – של המערות, המבנים העתיקים, בורות המים וכדומה.

חפרת שם או שזה היה פתוח?

"אלו היו מחילות קטנות, שאם צריך, הייתי טיפה מגדיל את הפתח בשביל להיכנס. בתור ילד קטן הצלחתי להזדחל פנימה.  גדלתי על התל הזה. כל הילדות שלי הייתה עליו. היינו נותנים שמות למערות. כל מערה קיבלה סוג של שם. ככה היתה לנו  שפה משותפת, כשרצינו להגיע לאחד  המקומות היפים שמצאנו  בתור חבורה של ילדים בישוב".

מצאת פעם גולגולת?

"כן, בטח. היו לא מעט מקרים שנתקלתי בעצמות אדם, בכל מיני מערות קבורה שנכנסתי אליהן, כולל גולגלות.

"בתקופה שלי האזור היה הרבה יותר בתולי, הרבה יותר טבעי. מאד אהבתי לטייל וחלק מהמאפיינים של הטבע זה גם מימצאים ארכיאולוגים עתיקים".

מסכם ראש המועצה אזורית שומרון יוסי דגן: "אנחנו עדים בשנים האחרונות לטרור מסוג חדש שמטרתו היא לפגוע בהיסטוריה היהודית בשומרון. הרשות הפלשתינית פועלת להרוס כל עדות היסטורית לכך שהשומרון יחד עם כל ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. אני קורא לממשלת ישראל, לשר הביטחון ולשר התרבות,  לפעול בהקדם ולשמור על המקומות החשובים האלה. אף מדינה אחרת בעולם לא הייתה נותנת שיפגעו בהיסטוריה של העם שלה. גם לנו אסור לתת שפורעים מהרשות הפלשתינית יפגעו בהיסטוריה שלנו".