ההיסטוריון פרופ' יגאל בן נון טען בטור דעה שפורסם השבוע בעיתון 'הארץ' כי השיטה הדמוקרטית חולה ויש לרפאה. "פגעי הדמוקרטיה ניכרים לא רק אצלנו אלא בכל העולם הנאור. זאת בעיה כלל עולמית, שיש לתת עליה את הדעת", כתב בן נון.
מהי המחלה? וכיצד הסיק הפרופסור הנכבד שהדמוקרטיה לוקה בה אתם ודאי שואלים. ובכן, ההוכחה למחלה היא כמובן שהתוצאה אינה לרוחו של המלומד. "אין צורך להביא דוגמאות למשטרים אפלים שהגיעו לשלטון בבחירות דמוקרטיות", מסביר בן נון אם "שלטון טראמפ הוא תוצאה של הליך דמוקרטי, אם שלטון נתניהו הוא הישג לדמוקרטיה".
אז מה עושים כדי לרפא את המחלה הארורה ששמה רצון העם? זה פשוט מונעים זכות הצבעה ממי שחושב אחרת מהאליטה (הנוכחית). מחזירים את הגלגל לאחור, אל הימים שלפני "הדמוקרטיזיציה של הידע" שחוללה למרבה הזוועה "אמנסיפציה של שכבות עממיות".
ומה הבעיה עם אותו אספסוף נבער שקיבל את זכות הבחירה בחסד? שהוא אינו מסוגל לנווט את חייו על פי הבנתו כיוון שהוא מונע משיקולים שאינם רציונליים.
"האם המדינה צריכה לתת זכות הצבעה באופן גורף למיליוני אזרחים שאינם יודעים למה ולמי הם מצביעים?" שואל בן נון. "האם לא צריך להגביל באופן דרסטי את קטגוריית האנשים שתינתן לה זכות הצבעה? האם מיליוני אזרחים שמצביעים על פי שיקולים לא רציונליים צריכים לקבוע את גורל הכלל ואת גורל המדינה? האם לא רצוי שהחברה תקבע כללים שיגבילו את בעלי זכות ההצבעה למספר קטן של בעלי ידע וכישורי הבנה?"
ומה ההצעה החדשנית והמהפכנית של בן נון? כמובן, לחזור לימי הוועדה המסדרת של מפא"י. ובמילים פחות מכובסות, לזרוק את הדמוקרטיה לטובת הנפוטיזם, סליחה המריטוקרטיה. "ועדה מצומצמת של אנשים תקבע מי יהיו מועמדי המפלגה למוסדות ממלכתיים", כמובן רק על פי כישוריהם, ולא חלילה לפי שיקולים פוליטיים. ממש כמו שהמועמדים לנשיאות באיראן צריכים להיות מאושרים על ידי מועצת המומחים, כך מציע בן נון לוודא שגם המועמדים לכנסת בישראל יהיו בעלי כישורים, כלומר כפופים לשריעה השמאלנית.