בארץ

גאולת קרקעות: מתחם מגורים חדש נחנך בעיר העתיקה בירושלים

נחנך המתחם החדש בית דולגין (בית ולרו) הנמצא סמוך לשער הפרחים, והוא מצטרף למתחמי מגורים נוספים באיזו שבהם גרות כיום כשלושים משפחות יהודיות

הרב יעקב שפירא בחנוכת המתחם, רוקד עם מתי דן (בכובע קסקט). צילום: דוד וייל, באדיבות עמותת עטרת כהנים
צילום: דוד וייל, באדיבות עמותת עטרת כהנים

טקס חנוכת יחידת מגורים נוספות, במתחם ולרו (דולגין) בעיר העתיקה בירושלים, התקיים במוצאי השבת שעברה על ידי עמותת עטרת כהנים ותושבי הבית.

למתחם נכנסה לגור משפחת שמאי עם שבעת ילדיהם, בחדרים ששופצו לטובת מגורים, לאחר שנים רבות שלא היו בשימוש. אייל שמאי הינו אברך בישיבת מרכז הרב.

הבניין צמוד לשער הפרחים, והוא מצטרף למתחמי מגורים נוספים באיזור שער הפרחים: בית הפרחים, בית האמת, בית ארי פולד, בית גיטה, בתי ולרו, בית יורי, בית הנוף, בית הצלם, ושכונת באב אל-חוטא – שבהם גרות כיום כשלושים משפחות של יהודים.

המתחם העתיק נקנה על ידי יעקב ולרו, במחצית השניה של המאה ה-19. ולרו, יליד איסטנבול שבטורקיה, עלה ארצה בשנת 1835, בהיותו בן 23, והתיישב בירושלים. הוא זנח את מקצועו המקורי כשוחט ועבר לעסוק בחלפנות כספים. בשנת 1848 ייסד עם כמה מחבריו את הבנק הראשון בארץ – בנק ולירו ושות'.

ביתו של ולרו  תוכנן ונבנה על ידי קונרד שיק  שנחשב בתקופתו לאחד מהאדריכלים הטובים בארץ ישראל. בית מפואר וגדול (בהשוואה לתקופה), חדרים רבים, תקרות גבהות, ריצוף מיוחד וכדומה.

הבית נרכש לפני כ-30 שנה על ידי עמותת עטרת כהנים בראשותו של מתי דן, ומשפחת מוסקוביץ, מידי משפחה נוצרית שקנתה אותו מיהודים בתחילת הפרעות במאה ה-20. לפני כ-10 שנים התבצעה כניסה ראשונה למתחם. כעת שופץ והוכשר למגורים חלק נוסף במתחם. 

בשנים האחרונות שונה שמו לבית דולגין, על שמו של הרב ישעיהו דולגין זצ"ל שכיהן כרב שכונת רמת אשכול בירושלים וכמנכ"ל משרד הדתות בשנות ה-70 של המאה הקודמת, הוא האיש שחיבר בין משפחת מוסקוביץ ממיאמי לבין אנשי עמותת 'עטרת כהנים' בשנותיה הראשונות.

ראש ישיבת מרכז הרב, הרב יעקב שפירא, התכבד בתקיעת המזוזות להרחבה החדשה. הזמר והיוצר יונתן רזאל  ליווה את האירוע בשירים שנכתבו על ירושלים.

במהלך חנוכת הבית סיפר הרב שפירא שאמא שלו, רעיית הרב אברהם שפירא זצ"ל,  מסרה לפני 43 שנים לאנשי עטרת כהנים  את הפרוכת מבית הכנסת בו התפללה טרם נפילת העיר העתיקה בידי הירדנים. הפרוכת הזו היוותה עבור אנשי העמותה  סימן  לחידוש ההתיישבות היהודית במתחמים שבהם גרו יהודים קודם נפילת העיר העתיקה בידי הירדנים.

תגובות