"באמצע חילוץ המשפחות נשמעה עוד אזעקה, ומיד אחריה עוד נפילה בבניין סמוך"

בתחילת השבוע, בשעה ארבע לפנות בוקר אור ליום שני, התעוררו אזרחי ישראל בפעם המי יודע כמה לצפירת האזעקה, שאחריה הגיעו מטחי הטילים מאיראן. זה היה אחד המטחים הקשים. כ-40 טילים שוגרו באותו בוקר לעבר מדינת ישראל, שגבו באותו לילה את חייהם של שמונה ישראלים. בבתי הזיקוק בחיפה נהרגו שלושה עובדים מפגיעה ישירה, בפתח תקווה פגע טיל פגיעה ישירה בממ"ד וגבה חייהם של ארבעה, ובבני ברק היה הרוג אחד.

מיד אחרי הפגיעה בבני ברק, הגיעה למקום פלוגה מחטיבת החילוץ, לסייע בחילוץ הנפגעים. ביניהם היתה סג"מ ש', מפקדת מחלקה באותה פלוגה. "הטיל גרם לקריסה קמפוס רשת 'עלה' לילדים עם מוגבלויות", סיפרה ש' ל'מצב הרוח'. "בגלל השעה המוקדמת, לא היו שם אנשים. אבל ההדף גרם לכך שבניין צמוד קרס, בגלל שהבניינים מאוד צפופים. אני הגעתי לאירוע עם הסמ"פ (סגן מפקד פלוגה). הבנו מיד את תמונת המצב. התחלנו מיד בסריקות ראשונית של כל המקום. עברנו ממ"ד ממ"ד, והבנו שאין בתוכם אף אחד. גם במקלט לא היה איש. כל המקלטים היו שלמים, ונראו טוב. אם מישהו היה בתוך המקלט, לא היה קורה לו כלום".

מה קרה בבית הצמוד שקרס?

"קיבלנו מידע על אדם שהיה בבית. ביצענו מה שאנחנו קוראים לו 'הדממת אתר' - משתיקים את כל הכלים, משתיקים את כל האנשים, וקוראים בקול 'יש פה מישהו?'. צעקנו כמה פעמים, בניסיון לשמוע אם מישהו עונה. לא שמעו כלום, אבל אז קיבלנו מידע שלאדם הנעדר יש טלפון. התקשרנו לטלפון שלו, ושמענו את הצילצול שלו מתוך ההריסות.

צילום: דוברות עיריית ראשל"צ

"כך ידענו היכן לחפש. התחלנו לבצע פינוי שפוכת עפר, עם סלים, עם הידיים, ממש עבודת כפיים, להרים את כל ערימת ההרס שנוצרה שם. ובאמת אחרי המון המון שעות הגיעו אליו. לצערנו הוא כבר לא היה בחיים. חילצנו את גופתו".

ההרוג היה אברהם כהן, תושב בני ברק, בן 75. גופתו חולצה בזכות התושיה של מחלקת החילוץ של גדוד קדם , שהתקשרו לטלפון שלו וכך ידעו היכן גופתו.

יצאו מפעילות מבצעית ביו"ש

סג"מ ש', מפקדת מחלקה בגדוד קדם של חטיבת החילוץ בפיקוד העורף, בת 20, ממיתר בנגב, התגייסה לצה"ל במרץ 23. שירתה כמ"כית טירונים בהכשרות בבא"ח. בהמשך יצאה לקצונה, ועכשיו כאמור היא מפקדת מחלקה.

חטיבת החילוץ מונה ארבעה גדודים סדירים. לאחרונה נפתח הגדוד החמישי. עד לפני שבוע היתה החטיבה בתעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון, אבל בעקבות המתקפה על איראן, החליפו אותם גדודי מילואים, כדי שחיילי הגדוד ייכנסו לכוננויות בכל הארץ בתפקיד המקורי שלהם – חילוץ. כרגע הם פרוסים בכל הארץ, כל גדוד במקום משלו, כל פלוגה והאיזור שלה.

הפלוגה של סג"מ ש' מוקמה במרכז הארץ, כשבאחריותה נפת גלילות וגוש דן. החיילים התמקמו באולם במבנה ציבורי כלשהו במרכז הארץ (המיקום המדוייק, מטבע הדברים, נפסל בידי הצנזורה). כל פלוגה מורכבת מחמישה חפ"קים - צוות קפיצה מיידי, שלו רכב וגרור חילוץ.

"בגרור חילוץ כזה נמצאים כל הכלים הייעודיים הנדרשים לפעולת החילוץ", מספרת ש'.

נכנסנו לתוך ממ"ד בדירה נטושה, שכבר פינינו משם אנשים

 הזירה הראשונה אליה הגיעה סג"מ ש' היה הבניין רב קומות, שנפגע בליל שבת במרכז תל אביב. "בניין בגובה של 42 קומות", מתארת ש'. "טיל פגע פגיעה ישירה, אם אני לא טועה, בקומה השביעית, והרס את גרם המדרגות, מה שגרם לאנשים בקומות שמעל להילכד בתוך הבתים שלהם. בנוסף קרסה גם בריכה שחיברה בין הבתים.

"לא כל האנשים היו יכולים לפתוח את הדלת. הרבה מאד דלתות נפגעו והתעקמו מהפגיעה. היו גם כאלו שלא שמעו את הדפיקות בדלת. הכל היה רועש, הבניין מצפצף והכול נוזל מים". סג"מ ש' בחילוץ דרך המדרגות ההרוסות. צילום: דובר צה"ל

"האזעקה השניה יצרה דילמה: האם אנחנו ממשיכים לחלץ אבל עכשיו תחת אש ובסכנה, או שאנחנו מתמגנים ושומרים על עצמנו, כדי שנוכל לחלץ אח"כ את השאר"

"כשהגענו, אז הבנו את גודל המקרה. המון כוחות שלנו כבר היו במרחב, והתחלנו להבין את תמונת המצב - איזה כלים ואיזה כמות אנשים אנחנו צריכים כדי להשתלט על כל האירוע. הבנו שמדובר בפגיעה ישירה שגרמה לחסימה של הקומות העליונות. עיקר העבודה שם היתה פינוי וחילוץ אנשים מהדירות שלהם. הם לא יכלו לצאת מהדירה בעקבות הפגיעה של הבניין".

אז איך חילצתם אותם?

"עברנו קומה קומה. רק שתבין את סדר הגודל: 42 קומות, 6 דירות בכל קומה, ותחשוב כמה אנשים בכל דירה בממוצע, וכך תבין כמה אנשים חילצנו. פרצנו דלת-דלת, הוצאנו משם את כל האנשים, והורדנו אותם ברגל מקומה 42 למטה. תבין שהיו שם גם אנשים מבוגרים שהתקשו ללכת, ונאלצנו לפנות אותם כשהם יושבים בכיסא. אני עצמי עליתי לקומה 39 עם כיסא ועם אדם נוסף ממד"א, כדי שנוכל לפנות בישיבה דייר שלא הצליח להתפנות בעצמו.

"ובאמצע גם כל האירוע, נשמעה עוד אזעקה, ומיד אח"כ היתה עוד נפילה סמוך אלינו, שהרעידה את כל הבניין שלנו, שיצרה גם אצלנו דילמה: האם אנחנו ממשיכים לחלץ אבל עכשיו תחת אש ובסכנה, או שאנחנו מתמגנים ושומרים על עצמנו, כדי שנוכל לחלץ את השאר. וכך באמת היה: כולנו נכנסנו לתוך ממ"ד בדירה נטושה, שכבר פינינו משם אנשים.

"חשוב להדגיש את זה: ממ"ד מציל חיים - אין על זה עוררין: ממ"ד מציל חיים. כל הממ"דים עמדו שם איתנים. מי שהיה בתוך הממ"ד, לא נפגע ולא נפצע בכלל".

אמרת שהקומות התחתונות היו חסומות. אז גם כשהורדתם את האנשים, איך בסוף הורדתם אותם לקומה התחתונה?

"בבניין היו שני גרמי מדרגות. אחד מהם נמחץ, והיינו צריכים לעשות סיבוב ארוך להגיע לגרם המדרגות השני שלא נפגע, אבל על המדרגות היו המון הריסות שהפריעו ללכת, אבל ככה הצלחנו להתקדם.

"כאן, ובעיקר עם אותו אדם שחילצנו עם הכיסא, באמת הבנתי כמה באמת האנשים תלויים בנו, וממש מחכים שנבוא לעזור להם לצאת מהבתים שלהם. ואנחנו, ברגע שיש אירוע, אנשים קופצים מאפס למאה, עולים על  ציוד, נכנסים לרכב, מגיעים באטרף למקום, וכמה שיותר רוצים לחלץ ולעזור. יש לנו את החטיבה הכי טובה ואת הגדוד הכי טוב ואת הפלוגה הכי טובה, עם האנשים הכי טובים, כדי באמת באמת להשתלט על כל האירועים פה, וכדי שאף אחד ואף אזרח במדינה לא ירגיש לרגע פחד, שלא דואגים לו".

אנשי פיקוד העורף וההצלה באתר ההרס מנפילת הטיל בבת ים. צילום: דוברות איחוד הצלה

איך הוצאת את האנשים מהדירות?

"הכוחות עבדו בלי סוף לפרוץ דלת-דלת, ולתשאל את כל מי שיורד מהבניין, כדי להבין אם יש שם עוד אנשים. היו אנשים שמרוב בהלה, רצו והשאירו את כל חיות המחמד שלהם למעלה: כלבים, חתולים. כשהם ירדו למטה, הם נכנסו להתקף חרדה, מחשש שהכלב שלהם או החתול שלהם ייפגעו, ייפצעו או ימותו עם הזמן. שלחנו כוחות למעלה גם כדי להביא ולפנות את הכלבים והחתולים".

למה היה צריך לפרוץ את הדלתות? למה לא דפקתם בדלתות, שאנשים יפתחו אותם?

"ראשית, כי לא כל האנשים היו יכולים לפתוח את הדלת. הרבה מאד דלתות נפגעו והתעקמו מהפגיעה. היו גם כאלו שלא שמעו את הדפיקות בדלת. הכל היה רועש, הבניין מצפצף והכול נוזל מים מפיצוץ צינורות מים, ואנשים מאוד מבוהלים, נשארים בתוך הממ"ד ולא יצאו.  גם כשדפקו על הדלת, הם לא שמעו. אז כדי להוציא אותם כמה שיותר מהר, פרצנו דלת-דלת".

ואז ניגשתם לממ"ד והוצאתם אותם ממנו?

"כן, בדיוק. ממש פינינו דירה-דירה".

וכל מי שהיה בתוך הממ"ד, לא קרה לו כלום?

"לא, בכלל לא. מי שהיה בתוך הממ"ד ניצל, לא קיבל שריטה. הנזק היה נטו לרכוש".

כמה שעות עבדתם שם?

"מתשע בערב עד ארבע לפנות בוקר. תחשב לבד כמה זמן".

בבית לידכם שנפגע מהנפילה השניה, גם חילצתם נפגעים?

"לא. עשינו רק סריקות. בבית ההוא לא היה אף אדם. הנזק נגרם רק לרכוש".

"צעקנו כמה פעמים, בניסיון לשמוע אם מישהו עונה. לא שמעו כלום, אבל אז קיבלנו מידע שלאדם הזה. התקשרנו לטלפון, ושמענו את הצילצול שלו מתוך ההריסות. כך מצאנו את גופתו". חטיבת החילוץ של פיקוד העורף השבוע בפעילות באתר פגיעה. צילום: דובר צה"ל

נגיע לכל האנשים במידת הצורך אם חס ושלום יהיה צורך

סג"מ ש' מבקשת לסכם: "כרגע כל החטיבה פרושה בכל מקום בארץ, בכל המקומות האפשריים, גם כאלו שאנשים לא יודעים ולא מדמיינים שאנחנו שם. אנחנו מוכנים לכל פעילות חילוץ שיש, בין אם היא קלה, גם אם היא קשה, גם אם היא נמשכת שעות או ימים. יש לנו את הכוח הכי איכותי בחטיבה, עם החיילים הכי טובים. יש לנו את כל הכלים שרק אפשר לחשוב עליהם. יש ייעוד לכל דבר, ולא משנה איזה אירוע יהיה, אנחנו נוכל להשתלט עליו.

"אני כבר כמעט שנתיים וחצי בצבא, וכל קורס שעברתי, או כל הכשרה וכזה, תמיד הכינו אותנו לרגע הזה, לתרחיש הזה, שיש המון זירות בארץ, שבהן רק מחכים לנו שנבוא ונשתלט על העניינים. אני ממש הרגשתי שאני מממשת את הייעוד שלי, ואת התפקיד שלי, ושאני מרגישה משמעותית ברמות.

"חשוב להעביר גם לכל האוכלוסייה, שאנחנו עומדים מאחורי כל המדינה, ואנחנו נגיע לכל האנשים במידת הצורך אם חס ושלום יהיה צורך. לגבי אלו שמפחדים ולא בטוחים ולא יודעים מה לעשות עם עצמם.  אז א' - להיכנס לממ"ד תמיד, בכל מצב, זה הכי חשוב. ולהקשיב להוראות של פיקוד העורף, זה במקום הראשון".