רצה מסובב הסיבות וקבע שני אירועים מרוחקים ונבדלים זה מזה, כרחוק מזרח ממערב, לאותו יום ממש, השבוע, אולי כדי ללמדנו שיש קשר בין הדברים, גם אם אינו נראה לעין.
יום א' של השבוע האחרון לשנת תשע"ב, ייזכר בשל אירועים: ננעל המיפקד הראשון הדמוקרטי-לעילא בתולדות הציונות הדתית לקראת הפריימריס לבחירת הנהגתה הפוליטית; והתקיימה ישיבת ממשלה שבה הוחלט כמעט פה אחד, בהתנגדות שר אחד, השר הרשקוביץ (המתנגד השני, השר אדלשטיין, שהה בחו"ל), ובהימנעות שניים, לימור לבנת ומיכאל איתן, למנות את צורר ההתיישבות עו"ד שי ניצן לתפקיד מרובה השיניים החדות – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים. האיש שניהל מלחמת חורמה במסגרת 'תפקידיו המיוחדים' בתפקידו הקודם, המשנה לפרקליט המדינה, ימשיך להתעמר בהתיישבות, תחת כובעו החדש, על פי האג'נדה של החונטה השמאלנית בפרקליטות. אבל עם מלוא הגיבוי של ראש הממשלה נתניהו.
בישיבתה השבוע העניקה הממשלה, בהנחיית ראש הממשלה, סטירת לחי מהדהדת שניה לציבור המתנחלים. מי שחשב שהתנהגותה הכושלת בפרשת מיגרון: להחליט מצד אחד שלא להרוס את מיגרון, ומצד שני להודיע לבג"ץ כי יש להרוס את מיגרון, היתה רק מעידה חד פעמית, הרי עכשיו התברר שמדובר בפשע סידרתי: מצד אחד חיבוק של מילים למתיישבים, ומצד שני תוקעים להם סכינים חלודות בגב. חיבוק הדב של ביבי.
רק כך אפשר לפרש את החלטת הממשלה למנות את ניצן, בתמיכתו הגורפת של נתניהו. הפעם אין הוא יכול להתחבא מאחורי גבם של אחרים. נגמרו התירוצים: נתניהו עצמו הוביל את מינויו של ניצן. והוא עשה את זה מהמקפצה, לעין כל. הוא זה ששיכנע שרים שפיקפקו בתבונה שבהתנגשות עם המתיישבים, וקבע שמדובר ב"מינוי ראוי". ככה הוא אמר.
ניצן הנצחי
קשה להבין מה אילץ את נתניהו לתמוך דווקא בעוכר ההתיישבות? וכי אין לו בסביבה פרקליטים נורמליים? למה לעשות 'דווקא', נא בעין, למאות אלפי שוחרי ההתיישבות מקרב מצביעיו? מה כבר כל כך ראוי פה? כבר אין בכל רחבי המדינה פרקליט הוגן יותר, פחות לעומתי? רק שי ניצן הנצחי, שאין עוד מלבדו?
אין מנוס מהמסקנה המכאיבה, שיש במינוי הזה משום מתן אור ירוק בוהק, ע"י נתניהו עצמו, חביב המתיישבים, להמשך רדיפתם בידי החונטה המשפטית. אבל יש בהם שיגידו שיורד גשם, והם עוד יגישו לו, בבחירות, את הלחי השניה.
ואולם, מר נתניהו, אין לך שום סיבה לדאגה. מצביעיך בהתיישבות, בעיר ובכפר, ימשיכו לרקד סביבך ריקודי 'מה יפית', גם לאחר הזובור שהתחלת להנהיג כלפיהם בקצב מפחיד של פעם בשבועיים. כך גם המוני הליכודניקים שוחרי ההתיישבות, שימשיכו לשלשל פתקי מחל לקלפיות. וגם העיתונאים שמתמוגגים מהתנהגותך, ימשיכו להביט בך בהערצה. תסמונת האשה המוכה, קוראים לזה מומחי תורת הנפש. ככל שמכים אותה, בועטים בה, רומסים אותה, בזים לה ויורקים בפרצופה, היא מתאהבת חזק יותר. תדרוך עליהם, תמנה להם שי ניצנ'ים לרוב וגם תקרא לזה 'מינוי ראוי', ותסובב עליהם את הנעל. הם רק יחייכו בהבנה ויצביעו מחל.
ואולי, בעצם, זה מה שמגיע להם: מהלך תמוה ומוזר שעוד יילמד בבתי הספר לשחיתות: תפירת תפקיד חדש לאדם שנוי במחלוקת עמוקה, שסיים תפקיד המשנה לפרקליט המדינה, ומאז הסתובב מובטל במסדרונות הפרקליטות. הכל נעשה במחטף מדהים,ועל חשבון משלם המסים: מינוי תפור ללא מיכרז, ללא ועדת איתור, ללא בחירה בין הראויים לתפקיד, ללא שום נחיצות לתפקיד החדש, ללא התחשבות בכללי המינהל התקין.
מעניין מה היתה אומרת הפרקליטות, אילו נודע לה שבשיטה קלוקלת זו מונה המשנה לשמש בית הספר של זרנוגה עילית. אין ספק שהיתה מורה על העמדת האחראים לדין. אבל לפרקליטות, עם הגיבוי של נתניהו, ועם הדם הכחול הזורם בעורקיה, הכל מותר. ככלות הכל, היא, בגיבוי נתניהו, השליטה האמיתית במדינה, שיש לה ראש ממשלה, אשר מאוד לא חושש להתעמת (מילולית) עם אחמדיניג'את, אבל הופך לגיבור קטן מאוד מול כנופיית שלטון החוק.
עם גיבוי רחב שכזה, של נתניהו ומחבריו סילבן שלום, בני בגין, גדעון סער, גלעד ארדן ואחרים; ושרי ש"ס: ישי, אטיאס, נהרי ומרגי, שתמיד דואגים להציג לעיני עם ישראל מצג שווא של היותם כביכול אוהדי תנועת ההתיישבות, אך בפועל תומכים בדיכוייה; ושרי המפלגה הצבועה 'ישראל ביתנו' שמתיימרת להיות תומכת ההתיישבות אך בפועל פועלת נגדה, יוכל ניצן לחדש את ההתעלקות על גבם של המתיישבים, ולמחזר את המרורים שהאכיל אותם בתפקידו הקודם. 'רשיון להרוג' קראו לסרט בכיכובו של ג'יימס בונד. 'רשיון להתעלל' יקראו לסרט שיצולם מעתה ובשנים הקרובות ביו"ש.
השפעה של עציץ
הביקורת כלפי התנהלותו הצינית עד אכזרית של נתניהו כלפי המתיישבים בפרט והמחנה הלאומי בכלל (רק מחמת קוצר היריעה לא נביא דוגמאות נוספות, למשל בית עזרא בחברון, פרשת 'כרם דויטש' בהר וחברון ועוד), שלא מחמיץ הזדמנות להטיל עליהם מימיו מן המקפצה, מעלה מיד בפי חסידיו (השוטים?) את השאלה האולטימטיבית: אוקיי. אז מה אתה מציע? את ליברמן? את סער? כצלה? הרשקוביץ? מיסז'ניקוב?
אז זהו, שלא צריך לחפש מחליף. נתניהו יכול להישאר בתפקידו, אבל הוא זקוק למערכת בלמים איתנה, מיסודה של הציונות הדתית, בדומה לכבלים שמטילה עליו ש"ס בזכות 11 המנדטים שלה. רק בשל כך, הוא לא מעז לתעתע בש"ס. אילו היה לציונות הדתית ייצוג דומה פחות או יותר, הכל היה נראה אחרת. 'הקוסם' היה חושב פעמים לפני הענקת אור ירוק להתנכלויות המאפייה הסיציליאנית.
מכאן הקשר לאירוע הנוסף שהיה ביום א' השבוע – ההתפקדות הדמוקרטית ל'בית היהודי'. ביום א' הוכח בממשלה, שללא כוח פוליטי משמעותי (שר אחד מול 4 שרים לש"ס), לא תוכל הציונות הדתית להשפיע. שניתן לתעתע בה. כל מי שתלה תקוות שהאלקינים והחוטובלים למיניהם יבלמו את הרדיפה, שוב התאכזב. השפעתם קטנה מהשפעתו של העציץ שניצב בפינת אולם הישיבות של הממשלה. הם נועדו רק לקשט את הרשימה, לגייס קולות שיתמכו במהלכים הנוגדים את מצפונם, ולקבל ייסורים באהבה.
בעמוד אחר בגליון זה מקונן התחקירן המשפטי יהודה יפרח על הפער בלתי נתפס בין הכישורים והאיכויות והאנרגיות של מחנה הציונות הדתית, לבין המימוש הפוליטי-ציבורי העלוב שלה. זו, רבותי, אינה גזירת גורל. 12 מנדטים לציונות הדתית יכניעו אפילו ציניקן כנתניהו.
למה קרס מעריב
מי שרוצה להבין במלים ספורות, בקליפת אגוז, את מניעי קריסתו של 'מעריב', לא צריך לחטט הרבה. די להסתכל ביו"ר ועד העובדים כדי להבין עד היכן הידרדר העיתון שהיה פעם ציוני, לאומי וממלכתי. מדהים להיווכח שהיו"ר הוא חגי מטר, אנארכיסט ידוע, סרבן גיוס (שנכלא בשל כך), חובב קליטת כל האפריקנים בארץ, חתום על כתבי פלסתר עויינים למיניהם, בקיצור שמאלן רדיקלי קיצוני מהסוג הנקלה ביותר; בנה של פרופ' ענת מטר, חובבת ערבים ידועה, מקורבת למפלגת חד"ש, פעילה בארגונים כמו 'תעאיוש', הוועד לאסירים פלשתינים ועוד.
פרצופו של מעריב כפרצופם של עובדיו, ופרצופם של אלה כפרצופו של מנהיגם. עם מנהיג כחגי מטר, מוטב שייגווע וייאסף אל עמיו. קרליבך ודיסנצ'יק, ז"ק ושניצר ורוזנפלד, בוודאי תוהים בקברם, איך קרה שיציר כפם, התקיים בכלל עד עכשיו, עם יו"ר ועד עובדים שכזה.
תפוח בדבש
אף שהמצב נראה עגום, אין בו כדי לשחרר מייחולי ואיחולי שנה טובה. יה"ר מלפני מסובב הסיבות, הדן יחידי לבאי עולם, שיחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה לכלל ולפרט.