סוכל נסיון של החרדים לקבל עדיפות על פני מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים אחרים.
מנחם אבירז
סיעת יהדות התורה ידעה מאז ומעולם להתביית על תפקיד יו"ר ועדת הכספים. פעם אחת הגיעו הדברים לידי אבסורד מוחלט, כשנציגה של הסיעה זכה בתפקיד – השמור אך ורק לח"כים מן הקואליציה – על אף היותה באותה עת באופוזיציה.
הח"כים מיהדות התורה ידעו למה. לא מטעמי כבוד ולא לצרכי יוהרה. הם הבינו היטב שראשות ועדת הכספים מאפשרת להם לתפוס את הממשלה בגרגרתה בשעת דוחקה, למשל ערב ההצבעה על התקציב, ולזכות באי אלו עצמות משולחן הגביר, שבימים כתיקונם לא היתה מעלה בדעתה כל סיכוי לזכות בה. בציבור החילוני קראו לכך "סחטנות".
כך נהגו כל ראשיה החרדים של ועדת הכספים. זכורים לטוב ר' אברום שפירא המנוח, וח"כ יעקב ליצמן יבל"א, שכל רז בתחום זה לא אניס מהם.
אבל השבוע נוכח היו"ר הנוכחי של הוועדה, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, שגם הכוח הפוליטי האדיר שמעניק תפקיד זה אינו בלתי מוגבל. גפני למד בדרך הקשה, ואפילו קצת מבזה, את מיגבלות הכוח.
גפני, שהשתכר כנראה מעוצמת התפקיד, ביקש לנצלו כדי להעביר לראשונה בתולדות מערכת החינוך בארץ, חוק גורף שיחייב את הממשלה לממן ב-100% את הוצאות מערכות החינוך החרדיות החינוך העצמאי ומעיין החינוך החרדי, במקום מימון של 75% עד כה. משמעות החוק היא השוואת זכויות מלאה של מערכות החינוך החרדיות למערכות החינוך הרשמיות, וזאת ללא כל התחייבות מצידן, למשל התניית המימון המלא בנכונות לאמץ את נושא מקצועות הליבה (מקצועות חיוניים כמו מתימטיקה, לשון, אנגלית, אזרחות וכד').
החומרה שב"חוק גפני" היתה לא רק העקרון של אפס התחייבויות מול מאה אחוזי מימון, שהוטמע בתוכו, אלא גם בכך שבמירוצו לאישור החוק "שכח" גפני את מוסדות החינוך ה"מוכר שאינו רשמי" – כל אותם תלמודי תורה חרדיים, גני הילדים של חב"ד, בתי ספר ציוניים-דתיים פרטיים שאינם פועלים במסגרת החינוך הממ"ד, ועוד. אילו התקבל חוק גפני היו רשתות החינוה"ע והמעיין נהנות מ-100 אחוזי מימון והמוסדות המוכרים שאינם רשמיים מ-75 אחוזי מימון.
ביום ב' השבוע, ערב התכנסות הכנסת להצבעות בענייני התקציב, הגיע גפני שמח וטוב לב לכנסת כדי לחזות בכניעתה של ועדת החינוך בפני כוחו האדיר, ובהסכמתה לאמץ את הצעת החוק שלו המטפלת רק ברווחתן של רשתות החינוך העצמאי של יהדות התורה ומעיין החינוך של ש"ס.
אלא שההר הוליד עכבר. שר החינוך גדעון סער בתמיכה אגפית חזקה של יו"ר ועדת החינוך ח"כ זבולון אורלב ("הבית היהודי") טירפדו את הצעת גפני.
"חוק גפני" הוחלף ב"חוק נהרי"
ברגע האחרון הבין גפני שלא תהיה תפארתו על דרך זו ומשך ביוזמתו את "חוק גפני", ותחת זאת התחבר ליוזמת חקיקה אחרת – והפעם של ח"כ משולם נהרי, ש"ס, אבי "חוק נהרי". וכך אירע שח"כ גפני שהגיע לכנסת כדי להעביר את "חוק גפני" מצא עצמו בסופו של יום עם תמיכתו ב"חוק נהרי".
מיותר לציין שח"כי יהדות התורה לא כל כך רווח נחת מהחוק המנציח את עמיתם נהרי. כל מי שמצוי בנבכי הפוליטיקה החרדית נחשף להאשמות הדדיות, מריבות ומאבקי האגו סביב חוק נהרי, שחלקם גלשו לכלי התקשורת, ופרנסו אותם לא רע.
מספר מלים על חוק נהרי: חוק נהרי הטיל בין היתר על הרשויות המקומיות חובת מימון כספי במזומנים של מערכות החינוך המוכרות שאינן רשמיות, למימון השירותים שהן אמורות לספק: מזכירות, שרתים, נקיון, חימום וכו'.
אלא שבפועל התברר שחוק נהרי נטול כל תוכן ממשי. התברר שהרשויות סובלות מקשיים כלכליים חמורים, עד כדי כך שאין בידיהן המשאבים הכספיים שיאפשרו להן לעמוד בהוראות חוק נהרי. וגם כאשר הזרימו הרשויות כספים למוסדות החינוך הללו, נשאב הכסף מיידית אל החשבונות המרוקנים של המוסדות.
עקב כך סבלו מוסדות חינוך פרטיים רבים מהפסקות בהספקת מים וחשמל, היעדר בניקיון, קשיי תחזוקה ועוד.
גפני היה כמובן מודע לליקויי חוק נהרי, ושאף מן הסתם לחוק חדש שישא את שמו, ייטיב עם רשתות החינוה"ע וש"ס וייתעלם מצרכיהם של מוסדות ה"מוכר שאינו רשמי".
אבל משנוכח גפני בהתנגדויות סער-אורלב שטירפדו את הצעתו, חבר כאמור לשיפור חוק נהרי. השיפור היה בקביעת ועדת החינוך, כי מרגע תיקון חוק נהרי, תוכלנה הרשויות המקומיות למלא חובתן כלפי החינוך המוכר שאינו רשמי לא רק בכסף, במזומנים, אלא גם בשווה כסף – כלומר במימון עבודות המזכירות, השרתים, הניקיון, החשמל והמים וכדומה.
סופו של דבר: ועדת החינוך דחתה את חוק גפני והוכיחה לו את מיגבלות הכוח, קבעה כל רשתות החינוה"ע והמעיין וכן מוסדות המוכר שאינו רשמי, ייהנו מתיקצוב של 75%; ובנוסף יזכו מוסדות המוכר שאינו רשמי בתמיכת הרשויות לא רק בכסף אלא גם בשווה כסף.
הבנת מגבלות הכוח
בערבו של יום ב' השבוע באה הסאגה לסיומה: כל המוסדות הלא ממלכתיים יקבלו את תמיכת העיריות בשווה כסף, ואילו חוק גפני יעלה אבק במגירות בהמתנה לזמנים טובים יותר. אגב כך למד בדרך הקשה גם גפני עצמו, ח"כ ותיק ומנוסה, שיעור חשוב בהלכות פוליטיקה: לפעמים גם לכוח האדיר שהופקד בידך קיימות מיגבלות, ושעלול גם לקרות, שאדם נכנס למשכן הכנסת בבוקר, בראש מורם ותקוות גדולות, ויוצא משם בערב חפוי ראש, ללא חוק חדש הנושא את שמו, ועם "חוק נהרי" משופר.
שר החינוך גדעון סער חכך ידיו בהנאה בסופו של יום לנוכח תבוסת גפני ואמר: "לא נוכל לסבול מצב שבו בית ספר מקבל תיקצוב מלא מהמדינה אך אינו מלמד את מקצועות הליבה במידה שיידרש לעשות זאת". ואילו במשרד החינוך נקטו בלשון פחות דיפלומטית והדגישו כי המשרד יעצור לחלוטין תקציבים למוסדות חרדיים המתחמקים מחובת לימודי הליבה אך מעוניינים בתיקצוב גבוה ככל האפשר מן המדינה".
וח"כ אורלב סיכם: "הצלחנו היום למנוע נזק ופגיעה בחינוך הממלכתי והממ"ד ופרקנו סיכון לחינוך הרשמי במדינת ישראל. יש להקפיד גם להבא לשמור על העדיפות הלאומית שהמדינה צריכה להעניק לחינוך הממלכתי והממ"ד שכן רק הוא קולט את כל התלמידים ללא אפליה ומחנך לשרת ולשאת בעול בכל תחומי המדינה".
פסק הלכה של הרב מצגר: מכירת קרקעות המדינה מנוגדת להלכה
הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר פירסם חוות דעת הקובעת כי יש להתנגד למהלך מכירת הקרקעות.
חוות הדעת שהינה בעלת תוקף של פסק הלכה, מתפרסת על פני עשרים עמודים ובה כותב הרב כי הרפורמה עומדת בניגוד לשני איסורים הלכתיים: איסור "והארץ לא תמכר לצמיתות" ואיסור "לא תחונם" שמשמעותו היא איסור נתינת הקרקע בארץ למי שאינו יהודי, לפיכך טוען הרב כי מכירת אדמות ארץ ישראל לגוים הינה בעייתית מבחינה הלכתית.
הרב מצגר כתב כי "מדינתנו מצויה עדיין במצב מלחמה, ובמצב זה עלינו לחשוש מגורמים עוינים אשר יבקשו לנצל הזדמנות זו של רכישת קרקעות בבעלות פרטית ויציעו הצעות מפתות לרכישת בתים אלה – דבר שיעמיד בעלי קרקעות יהודים בנסיון גדול לאור גובה התמורה שתוצע. תופעה זו אף עלולה לגרום לכך שגורמים כלכליים ממדינות עוינות יסייעו לרוכשים".
ח"כ אורלב שלח את חוות הדעת לכל חברי הכנסת תוך בקשה לתמוך בהסתייגות שהוגשה נגד מכירת הקרקעות, על אף היותו חבר קואליציה. "לפני שבועות אחדים, עם היודע דבר הרפורמה פניתי לרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר שליט"א, על פי סעיף 2 לחוק הרבנות הראשית, ובקשתי חוות דעת ותשובה הלכתית האם מותר למכור את קרקעות המדינה לצמיתות", כתב אורלב. "עתה קבלתי את תשובתו המלומדת והמנומקת ממנה עולה בברור ובמפורש שאין פתח להתיר מכירת קרקעות לצמיתות בארץ ישראל ופעולה זו אסורה מטעמים הלכתיים שפורטו בתשובתו" הוסיף.
"חוות דעתו של כבוד הרב הראשי לישראל עומדת בפני עצמה, וגם מצטרפת לשורה ארוכה של נימוקים לאומיים, ציוניים וחברתיים שפירט ח"כ אורלב באחת מישיבות הועדת הכלכלה" – כתב אורלב.
ריבלין לפרס: השלם חנינת 'עצורי ההתנתקות'
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין ביקש מנשיא המדינה שמעון פרס, בפגישה בין השניים שהתקיימה בבית הנשיא, לפעול להשלמת הליך מתן החנינה לעצורי ההתנתקות. זאת כדי שהכנסת תניח לקידום יוזמות חקיקה בעניין, דוגמת חוק החנינה שמצוי בהליכי חקיקה, לאחר שאושר בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה.
"מדובר בטראומה לאומית, ומי ששילם את המחיר אלו המפונים עצמם", הדגיש ריבלין והוסיף כי "תהיה זו מחווה חשובה לעקורים, שרובם עדיין לא הקימו את ביתם מחדש, אם לפחות נושא העצורים יבוא על סיכומו".