חב"ד וסאטמר: 'טומאת הציונות'

אם יש שתי חסידויות כל כך רחוקות זו מזו, הרי הן סאטמר וחב"ד. סאטמר הקנאית מכריזה בגלוי על תיעובה את חב"ד, וטוענת כי הפגם הגדול שנפל בה הוא היותה ציונית המקדשת את המדינה היהודית, רחמנא ליצלן.  

אכן, במבט ראשון אין שום דימיון ביניהן. חב"ד מאירת פנים כלפי כל יהודי, מתהדרת באהבת ישראל, בעוד שסאטמר מחמיצת פנים כלפי כל מי שאינו מאנ"ש, ומכריזה בשער בת רבים על עויינותה והתנערותה מהמדינה היהודית, שנתפסת בעיניה מעשה שטן (ממש כך!), ושעצם קיומה מהווה חטא כבד כלפי שלוש השבועות הנודעות (שהחשובה שבהן – קיומו של איסור מוחלט על נטישת הגולה ועלייה לא"י לפני בוא המשיח).

הלך לעולמו ה'חוייזר' - הרב יואל כַּהַן

בשבוע שעבר, ערב ט' באב, הלך לעולמו החב"דניק הבכיר ביותר בזמננו, הרב יואל כַּהַן, הסמכות הבכירה בהבנת המחשבה החב"דית. בציבור הוא נודע האיש, שנולד במוסקבה לפני 91 שנה, בתואר ה'חוייזר', בזכות זכרונו הפנומנאלי, שאיפשר לו לשחזר בכתב במוצאי שבתות, את הדא"ח ('דברי אלוקים חיים') שהשמיע הרבי בשבתות.   

אולם תפקידו העיקרי היה - ה'משפיע'. אתר 'חב"דפדיה' מבהיר, ש'משפיע' משמעו חסיד ותיק המהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו החסידית, מְשַׁמֵּר האתוס החסידי האותנטי. במילותינו: האידיאולוג הראשי, שומר הגחלת.

הרב יואל כהן, ה"משפיע"

צילום: חב"ד

מפתיע, או לא, להיווכח שדעותיו של הרב כַּהַן כלפי הציונות וכלפי המדינה, הן – איך לומר בעדינות? – לא פחות ממזעזעות. הוא שולל לא רק מהמדינה היהודית, ואת הציונות, אלא אפילו תנועות חרדיות השותפות בבניין הארץ, אגודת ישראל למשל, שגם הן הואשמו, רחמנא ליצלן, ב...ציונות. 

לדברי הרב כַּהַן אין זו דעתו הפרטית. זו האידיאולוגיה של אדמו"רי חב"ד. יתירה מזו: הרב כַּהַן מציין שבאיבה החב"דית כלפי הציונות והמדינה, חב"ד קיצונית יותר מסאטמר. זו לא טעות. קראתם נכון. 

וכך נולדה האנומליה החב"דית: מצד אחד פנים מאירות: חלוקת ממתקים בצה"ל בפורים ולביבות בחנוכה, מבצעי הנחת תפילין ועוד, עד כדי מעורבות עמוקה בהוויה הישראלית, בניגוד לסאטמר שמחרימה את הבחירות ואת כל מה שריח של ישראליות נודף ממנו. בבחירות 1996 למשל עמדו פעילי חב"ד מאחורי קמפיין 'נתניהו. זה טוב ליהודים', שהכריע את הכף במירוץ הצמוד בין נתניהו לפרס. מצד שני, אידיאולוגיה סאטמרית רדיקלית.

הרב כַּהַן ביטא את האידיאולוגיה החב"דית, במכתב ארוך ששיגר לחסיד סאטמר, שהתלבט בשאלת המעבר לחב"ד. ה'חוייזר' טרח להוכיח באמצעות 14,000 מילותיו, שהאידיאולוגיות הסאטמרית והחב"דית זהות, ואם אם יש שוני ביניהן, הוא מתבטא בעמדה קיצונית יותר של חב"ד. לא תמצא בפתשגן הכתב אף מילה טובה אחת של השלמה, ולוּ בדיעבד, עם המציאות. הרב כהן מוליך את האיבה הכי רחוק שאפשר: 'טומאת הציונות' והיותה של הציונות עבודה זרה.  

ואתה עומד ותוהה, מהי חב"ד האמיתית: הקנאות או הדַּרְכֵי נועם? 

"המלחמה שליובאוויטש נגד הציונות גדולה מזו של סאטמר"

הנה 'פנינים' מהאידיאולוגיה שנוסחה בידי 'המשפיע' (שניתן לקרוא במלואה באינטרנט; חפשו בגוגל: 'ציונות קנאות וחסידות'):

• "המלחמה של ליובאוויטש נגד ציונות היא מצד ג' טעמים: א) מצד ענין הלאומיות. ב) מצד הרעיון של גאולה בכוח עצמנו (ולא ע"י משיח צדקנו). ג) מצד האיסור ד-ג' שבועות".
• "כשמתבוננים קצת רואים, איך שמזרחי ואגודה מחזקים את הציונות, מה שאין כן ליובאוויטש שלוחמת נגד הציונות".
• "המלחמה שליובאוויטש לוחמת נגד שיטת הלאומיות שבציונות... היא מלחמה הרבה גדולה יותר מהמלחמה של סאטמאר נגד הציונות".
• "הציונים הטיפו שאפשר להיגאל מהגלות גם ע"י דברים טבעיים (בלי תשובה, ובלי משיח)... ובעוונותינו הרבים נתקבל רעיון זה גם אצל הרבה יהודים שומרי תורה ומצוות, ובפרט לאחרי שמעשה שטן הצליח והוקמה 'מדינת ישראל' [המרכאות במקור]... וגם יהודים שומרי תומ"צ... נתפסו לרעיון זה ואמרו שזהו 'אתחלתא דגאולה' (לשון המזרחי), ובלשונם של היותר דתיים (נוסח האגודה) – 'אתחלתא דאתחלתא', או 'הכנה לגאולה', וכיו"ב. ורעיון זה הוא כפירה גמורה בעיקר אמונת הגאולה ע"י משיח צדקנו".
• "ליובאוויטש אין לה שום שייכות לציונות ח"ו, ואדרבה היא לוחמת נגד הציונות עוד יותר מאשר סאטמאר".
• "כל הדברים שליובאוויטש עושה אין להם שום שייכות כלל וכלל לרעיון הציונות".
• "ליובאוויטש אומרת שאסור להחזיר השטחים מצד פקוח נפשות, ענין שמקורו בהלכה... יש אומרים שזה ענין של ציונות, אף שאין לזה שום שייכות כלל וכלל".
• "בנוגע לרעיון הציונות, שאפשר להיות איזו אתחלתא דאתחלתא דגאולה לפני ביאת משיח צדקנו, הנה שיטת רבינו שליט"א היא כשיטת הגה"צ מסאטמאר זצ"ל, ובענינים מסויימים, שיטת רבינו שליט"א היא עוד חריפה יותר".
• "כל מגמתינו ועבודתינו לעקור ולשרש כל מיני ע"ז מן העולם, כולל הציונות".

עכשיו ברור למה סאטמר וחב"ד מאוחדות באי אמירת התפילה לשלום המדינה ובאי הנפת דגלה. גם ברור מדוע אף חב"דניק.ית לא השתתף.ה בטקס קבלת פרס ישראל. אחדות הניגודים.