- ביום שלישי האחרון הלכנו בפעם השניה השנה לבחירות לכנסת. בפעם הראשונה מאז קום המדינה נערכו בחירות פעמיים ברצף, לאחר שראש הממשלה נתניהו שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה מהנשיא לפני חמישה חודשים, לא הצליח להקים ממשלה, וחברי הכנסת אישרו את חוק פיזור הכנסת ואת ההליכה שוב לבחירות.
רבות דובר על מה יהיו תוצאות הבחירות, והאם יצלח תהליך הקמת הממשלה, ואיזו ממשלה זו תהיה. את התוצאות היום כבר כולכם יודעים.
אבל נושא שעליו לא התעכבנו מספיק הוא: כמה זה באמת עלה לנו? אם נניח בצד את העובדה שבשנה האחרונה, שנת בחירות, המדינה התנהלה על טייס אוטומטי ולא באמת נוהלה, מסקרן לדעת כמה כסף עלתה לנו, לכולנו, שנת הבחירות הזו.
ההוצאות הישירות של הבחירות הן עלות תיפעול ועדת הבחירות, והתקציבים אותם מעניקה המדינה למפלגות לצורך מימון הקמפיין והמפלגות עצמן.
בנוסף קיימת הוצאה עקיפה שנגרמת מחמת השבתת המדינה ליום הבחירות.
תקציב ועדת הבחירות לכנסת ה-21 שנערכו בחודש אפריל עמד על 287 מיליון שקל.
לקראת הבחירות הנוכחיות לכנסת ה-22, אישרה ועדת הכספים את בקשת ועדת הבחירות להגדלת תקציבה שעמד על 329 מיליון שקלים, למימון 10,885 קלפיות בכל רחבי הארץ. התקציב המעודכן לאחר אישור הוועדה, גילם תוספת של 46 מיליון שקלים, שהם 16 אחוזים, לעומת התקציב המקורי שאושר בבחירות לכנסת ה-21.
כ-12 מיליון שקלים הינם עודפי תקציב, שוועדת הבחירות לא עשתה בהם שימוש בתקציב הבחירות לכנסת ה-21, והם הועברו לתקציב הבחירות.
בקשת ועדת הבחירות המרכזית נומקה בכך ש"להבדיל ממערכת בחירות רגילה בה ההכנות לבחירות מבוצעות במהלך זמן ממושך, על פי תכנית רב-שנתית, במערכת הבחירות הנוכחית, מועמסות כל הדרישות התקציביות על התקציב הנוכחי".
בנוסף, טענה הוועדה כי מערכת הבחירות לכנסת ה-22 מלווה בקשיים מיוחדים הנובעים מסמיכות הזמנים בין מערכות הבחירות, וכי יש לכך השלכות תקציביות.
חוק מימון המפלגות תשל"ג, 1973, קובע את הכללים למימון המפלגות, הן המימון עבור הבחירות והן המימון השוטף. סך תקציב המפלגות כפי שאושר בתקציב לשנת 2019 עמד על 460 מיליון שקל. אבל זה היה לפני שמישהו חלם על שתי מערכות בחירות השנה.
תקציב המפלגות לבחירות מתבסס על המימון מהמדינה שנקבע לפי יחידת המימון שמוענקת להם לפי גודלן. יחידת המימון עומדת היום על 1,395,000 שקל לכל מנדט. גובה יחידת המימון מתעדכן בהתאם למדד, ונקבע ע"י ועדה ציבורית בת שלושה חברים. עד שנת 1994 ועדת הכספים הייתה זו שקבעה את גובה יחידת המימון, וכך הגענו משיא של 1.8 מיליון שקל בשנת 1997, בשנים האחרונות, לעלות של 1.3 מיליון שקל ליחידת מימון.
כללי המימון פועלים לטובת המפלגות הגדולות ומקשות על המפלגות הקטנות. מפלגה שלא עוברת לפחות אחוז אחד מסך הקולות, לא מקבלת כלל מימון, ואילו מפלגה שכן עוברת את סך אחוז אחד מהקולות הכשרים, מקבלת החזר של יחידת מימון אחת, למרות שלא עברה את אחוז החסימה.
מפלגות קיימות מקבלות מימון לפי ממוצע המנדטים שלהם מן הבחירות האחרונות ומן הבחירות שלפניהן, ועליהן יש להוסיף יחידת מימון אחת. המטרה בחישוב זה היא להגן על מפלגות במקרה בו הן נחלשות ממועד בחירות אחד למשנהו.
כך לדוגמה מפלגת ישראל ביתנו קיבלה כ-8 מיליון שקלים לקראת הבחירות הנוכחיות (ממוצע של 5+6 + יחידת מימון).
מפלגת הליכוד קיבלה מעל 46 מיליון שקל (ממוצע של 30+34 פלוס יחידת מימון).
בנוסף לכך כל מפלגה מקבלת תקציב חודשי לפעילות שעומד על 6% מגובה יחידת המימון עבור כל חבר כנסת (83,000 שקל).
כמו כן, העניקה המדינה אשראי על סך 130 מיליון שקל למפלגות, וכן 30 מיליון שקל לצרכי בחירות מקדימות במפלגות שערכו אותם לקראת הבחירות שנערכו באפריל.
אם ננסה לכמת את עלות מועד א' של הבחירות הרי שיחד עם מימון המפלגות ועם תקציב ועדת הבחירות חצינו את עלות של 700 מיליון שקל בעלויות ישירות.
במועד ב' כפי שכבר ציינו, תקציב ועדת הבחירות היה גבוה יותר עקב הסמיכות של הבחירות והקושי בגיוס העובדים.
מלבד האשראי שקיבלו המפלגות ועלויות נוספות, הסתכמה העלות של מימון המפלגות עבור הבחירות, בכ-200 מיליון שקל, אם נצרף את הסכום הזה לעלות אירגון הבחירות ע"י ועדת הבחירות, הרי שבשנת 2019 הבחירות עלו לנו, לכל האזרחים, כמעט מיליארד ושלוש מאות מיליון שקלים, רק על אירגון הבחירות ומימון המפלגות.
ועוד לא דיברנו על עלות יום השבתון למשק שעליו חלוקים המומחים כמה הוא באמת עולה לנו. הדעה המקילה טוענת שעלות השבתת המשק עולה מיליארד וחצי שקלים, והדעה המחמירה טוענת שמדובר בעלות של חמישה מיליארד שקלים ליום שבתון למשק הישראלי. שתי מערכות בחירות לכנסת, פעמיים יום שבתון, זו עלות מטורפת למשק בישראל.
האם אנחנו בכלל מעכלים את סכום הכסף העצום שמערכות הבחירות עלו לנו השנה? האם אנחנו קולטים בכלל שכל הקמפיינים שלוו בהכפשות ופירסומות ענק, וקמפיינים בכל המדיות, יצאו מהכיס שלנו? כל המפלגות וכל הפוליטיקאים שמתיימרים לקבוע לנו לאן המדינה תלך, משתמשים בכסף שלנו. ראוי שהם יבינו זאת וינהגו קצת יותר בשיקול דעת, בהוצאת כספי מימון המפלגות בשנים הבאות.
נזכיר גם כי כל חברי הכנסת קיבלו חמש משכורות בכנסת ה-21 (כ-44 אלף שקל לחודש) ללא מתן תמורה כלשהי לכספים אלה, וכך גם קיבלו הח"כים בעשרת החודשים האחרונים של הכנסת ה-20, בסך הכל עשרה חודשים, משכורות ל-120 חברי כנסת ושרים, אשר ביצעו את תפקידם באופן חלקי מאוד, אם בכלל, בשנה האחרונה.
נאחל לכולנו הרכבת ממשלה מהירה ובחירות רק בזמנן.
- מערכת הבחירות שהסתיימה השבוע היא גם ההזדמנות האחרונה לעסוק בכמה מפלגות בפעם האחרונה לארבע השנים הבאות. 32 מפלגות החלו את המירוץ, הגיעו לגמר 29. מלבד מפלגת נעם שהטרילה את מערכת הבחירות בחודש האחרון, זהות וכל ישראל אחים לשוויון חברתי , שפרשו לבסוף ולא התמודדו בבחירות, יש עוד כמה מפלגות שהבטיחו ולא קיימו. רון קובי שחרך את כל המסכים בשנה האחרונה עם התבטאויותיו האנטישמיות כנגד החרדים בטבריה, ועידוד שיח השנאה כלפיהם, ואשר הבטיח שיצליח להיכנס לכנסת עם המסר נגד החרדים, ייאלץ לחזור להתמודדותו עם השימוע להדחתו מראשות העירייה לאחר הבחירות. בכנסת הוא לא יהיה.
עוד מפלגה שהוכיחה כי בין המחאה לבין כניסה לכנסת יש מרחק רב, היא מפלגת צדק של אבי ילאו, מראשי מחאת יוצאי אתיופיה, שהוכיחה שוב שמחאה חזקה ככל שתהיה, לא מצליחה בשנים האחרונות להפוך לכוח פוליטי. ההפגנות של הישראלים יוצאי אתיופיה, ששיתקו את המדינה רק לפני כמה חודשים, לא הצליחו להיתרגם לכוח פוליטי ולקולות בקלפי.
עוד מפלגות שהפעם הבאה שניזכר בהם תהיה רק בבחירות הבאות הן אדום לבן לקידום לגליציה ושוויון; מפלגת הפיראטים הצבעונית; מפלגת צומת בראשות משה גרין שמאז ימי רפול, רפאל איתן ז"ל, לא מצליחה לגרום לחקלאים ובני המושבים בארץ להבין שאחת הסיבות לכך שהמדינה שכחה אותם ואינה משקיעה בחקלאות בעשורים האחרונים, היא כי אין להם כיום כוח פוליטי.
וכן גם מפלגות צפון בראשות לב רן עידן, זכויותינו בקולנו בראשות ספיר קולמן עינת, וסדר חדש לשינוי שיטת הבחירות בראשות אופק אביטל, שלא סחפו ועוד כמה מפלגות שיסלחו לנו שלא הזכרנו כאן.
שיהיה לכולנו בהצלחה אנחנו צריכים אותה.