ראש הממשלה נתניהו, שוב הפסיד השבוע בהצבעה בכנסת. זה לא אירוע שקורה הרבה, אבל כשזה קורה פניו הנפולות והמיואשות של האיש מותירות חותם. נתניהו כל כך התאמץ לסגור עם בנט את ההצבעה על הוועדה המסדרת (שבעצם מנהלת את מאזן הכוחות בכנסת עד הקמתה של הממשלה), ששכח שהוא נעל בארון את מנסור עבאס מרע"מ, מבלי לסגור איתו כלום. לפיד הגיע, פתח את הארון וסגר עם עבאס דיל, מה שהוביל למפלתו של נתניהו בהצבעה. מנסור עבאס הראה לנתניהו שהוא לא שפוט שלו, ושצריך להתייחס אליו ולא לתת לבצלאל סמוטריץ' להשפיל אותו. עבאס היה ונשאר לשון המאזניים.
אז הסיפור הזה אכן דרמטי, אבל המציאות היא לא כזו דרמטית. כי בכל זאת יו"ר הוועדה לפי החוק חייב להיות ממפלגתו של מי שקיבל את המנדט, וכך ח"כ מיקי זוהר הוא זה שקובע מה יובא להצבעה בפני הוועדה ומה לא, לפחות לשבועיים הקרובים, עד תום ימי המנדט של נתניהו. וכך הוא יסכל בינתיים את כל היוזמות של גוש השינוי.
"לא צריך את רע"מ"
במענה לשאלה מה עם רע"מ, הצהיר נתניהו ביום שלישי, כי לא צריך את רע"מ; צריך בחירות ישירות או שתקום ממשלת שמאל. נתניהו שוב תקף את בנט וטען כי עליו להצהיר שהוא תומך בבחירות ישירות ובכך יהיה רוב למהלך, ושוב שכח את רע"מ שגורמים בה טענו כבר כי יתנגדו לחוק. בימינה לא מתכוונים לתמוך בחוק, שיכול להבטיח לנתניהו שלטון ממושך הרבה יותר מכפי שהיה עד כה. נתניהו ינצח בבחירות ישירות, זה ידוע לכולם. ואז מה יקרה? חברי הכנסת הרי נשארים אותם חברי כנסת. הוא שוב לא יצליח להביא 61.
ומה אז? עוד פעם בחירה ישירה, וכך נמשיך בלוּפ אינסופי. בנט לא יסכים לתמוך במהלך בשום אופן. למרות שאולי בהמשך יסכים לכך, כי לאחר שתינתן לו האפשרות להרכיב ממשלה בעצמו, אם גם הוא לא יצליח – רק אז יסכים לתמוך בחוק. ואז כבר ניכנס לוויכוח בין לפיד לבנט איזו רשימה ערבית עדיפה - רע"מ או המשותפת. בנט ירצה את רע"מ, לפיד את המשותפת.
כפי שכבר כתבנו כאן בעבר, בנט וסער לא יכולים לחיות עם תמיכה של המשותפת. עם רע"מ אין להם בעיה. נתניהו כבר עשה להם את עבודת ההכשרה. אך האם באמת עבאס יהיה זמין למהלך? השבוע הוא אותת שכן, אבל לא בטוח שזה האיתות הנכון. רע"מ צריכה מהלך של ממשלה בלי המשותפת, אחרת היא לא תצליח להביא את ההישגים שהיא צריכה כדי לשרוד בעתיד. אם לפיד לא ינתק את הקשר עם המשותפת, עבאס לא ימהר לשלב איתו ידיים, ויעדיף לנסות למצות את סיכוייו עם נתניהו.
הרבה שאלות - התשובות בקרוב
ועכשיו ברשותכם קצת מחשבה מעבר. האם באמת נתניהו התרשל? האם באמת נתניהו מיואש ואבוד ומבין שאין לו ממשלה ונותרה לו רק האופציה של בחירות ישירות, או שמא לאחר שהבין שאין לו יכולת ללחוץ על סמוטריץ', וכאשר גם הרבנים גיבו את שלילת רע"מ, הבין נתניהו שעליו לתת לבצלאל קצת מהתרופה שלו, לתת לו לראות מה יקרה אם יתמיד בסירובו? נתניהו ייתן לסמוטריץ' לראות איך השמאל עולה לשלטון ואיך הכל הולך לאיבוד, ואיך הדרך היחידה שלו למנוע את התבוסה היא להסכים למהלך של תמיכת רע"מ.
פתאום גם גפני הולך להיפגש עם לפיד. האם באמת גפני רק דואג לוועדת הכספים, או שמא בודק את השטח? האם גפני פועל פה בשירות נתניהו, כדי להלחיץ את סמוטריץ'? האם נתניהו עושה תרגיל גדול של מציאות מדומה לסמוטריץ', או שאכן אפסו סיכוייו, אין לו שפנים בכובע, והוא בונה על הסיכוי הקלוש להעביר את החוק של בחירות ישירות שיציל אותו? או שמא בתוך תוכו האיש כבר השלים עם הפרידה מבלפור, וזה ההסבר לפניו הנפולות בכנסת השבוע, לאחר ההפסד בהצבעה? הרבה שאלות. אתם לא תצטרכו לחכות הרבה זמן לקבל תשובות. הן תגענה ממש בקרוב.
נתניהו לא יתקפל
בשבוע שעבר ציינתי שתי אפשרויות נוספות להקמת ממשלה: רוטציה של בנט עם נתניהו כשבנט ראשון, ואופציה של בכיר ליכוד שיהיה במקומו של נתניהו. כתבתי שאין מה לפרט אותן, כי נתניהו לא יסכים להן לעולם. קוראים רבים פנו אלַי (תמשיכו לשלוח מיילים, זה בסדר - אני קורא את כולם) וטענו כי אין ברירה וכי נתניהו יהיה חייב להתפשר כדי לשמור על הימין. צר לי לאכזב אתכם קוראים יקרים, אך אני עומד על דעתי: נתניהו לא יתקפל גם לא במחיר איבוד שלטון הימין. השבוע אף עלתה אופציה נוספת שנתניהו יסכים לחזור לממשלה החליפית עם גנץ. גם זה לא יקרה. קיץ בריא לכולם.
התקיפות הלאומניות
מילה לסיום על אובדן ההרתעה של המשטרה וצביעות הפוליטיקאים והתקשורת. השבוע תקפו ערבים יהודים בעלי חזות דתית ברחבי הארץ: בירושלים, ביפו ובעוד מקומות. אם זה היה קורה בחו"ל כל הארץ הייתה גועשת. אם יהודים היו תוקפים ערבים, גם הארץ והתקשורת הייתה סוערת. אך מדובר בסך הכל ביהודים שהותקפו ע"י ערבים.
אז מצקצקי השמאל מצאו תירוצים למכביר: מהתנהגות המשטרה דרך הרמאדן ועד מכירת דירות ע"י עמידר של נכסי נפקדים ביפו ובירושלים, ועוד. הרבה תירוצים יש לתקיפות. ועד שהמשטרה עצרה חלק מהתוקפים, בתי המשפט מיהרו לשחררם. נו, בסך הכל הרביצו ליהודים. זה לא חמור בעיני השופטים. רוב חברי הכנסת נאלמו דום. ממפלגות הימין היו מספר ח"כים שגינו את התקיפות. יתר המפלגות השמיעו קול ענות חלושה. זה לא זמן לעצבן את הערבים, גם אם הם תוקפים. אנחנו צריכים להקים איתם ממשלה. בושה.
לתגובות: nachman.pr@gmail.com