מהו כאב? האם כל כאב הוא חזק, עוצמתי וקשה?
אם הכאב תמיד צף? נשכח? מדברים על כאב?
מתי הכאב נעלם? לא שב? נשאר? מתרפא?
רחוק מהעין רחוק מהלב. כך אנו אומרים על רגעים, מצבים, משברים וסיטואציות שמתרחשות ולא תמיד אנחנו פוגשים אותם.
יש אומרים: "לא רואים - לא כואב". האם זה טוב? הסתרה? חוסר ידיעה? לא לפגוש, לא להתמודד עם?
היכן אני מניחה את הכאב?
לא מעט אנשים סוחבים איתם כאבים שלא מרפים. אם נברח מהמקומות הכואבים והפגועים לעולם לא נוכל להתמודד וללמוד.
תינוק שמגלה את העולם הוא אט אט לומד ללכת. בהתחלה הוא נופל ומקבל מכה. המכה כואבת אך הוא לומד איך להתמודד ללכת בזהירות. להישמר יותר, לשנות כיוון, לא להגיע לאותו המקום ש"פגע בו".
דרך כאבי החיים אנו למדים איך לעמוד מולם, לפגוש אותם פנים אל פנים. ללמוד אחרת, לשנות את דרכינו, להתחזק נפשית ורוחנית.
אנחנו לא רוצים לכאוב, אך חלק מחיינו הם לימודי חיים דרך פגיעות קטנות וגדולות.
כל כאב מגלה לנו שכאן קיים הפצע, פצע פתוח, מקום שחייבים לטפל בו. הכאב מגלה, מזהיר, מתריע שיש בעיה.
ישנם מכאובים שהם חזקים וישנם מכאובים שמתעלמים מהם. זה פשוט יחלוף, כמו כל דבר בחיים.
מקרה שקרה והוא כואב - לא רוצים לזכור אותו, רוצים לשכוח, להתעלם מאותו המקרה שלא יכאיב, שלא יכאב.
בפרשת השבוע 'בא' המכות הולכות ומתחזקות. כל מכה אט אט כואבת ומכאיבה.
המכות לא נעימות לפרעה ולא לעבדיו, אך המכות מלמדות ומראות לפרעה מי נותן את הטון. מראה את הטעות שהוא עשה. מה הוא צריך ללמוד מאותן מכות כואבות.
יש לנו זיכרונות ויש את השכחה. אנחנו יכולים לשכוח כאב ופגע.
לדוגמא: אישה אחרי לידה. היא פוגשת את התינוק, היא מיד שוכחת את הכאב שהיא חוותה ועברה.
כאבים מטרתם לגלות לנו מה צפוי, למה לחכות מהכאב המוכר. מה היה כאן ומה אנחנו צריכים לעשות באותה העת ובאותו הזמן.
השבוע נחשפתי לסיפור נורא על תלמיד שלי, שנכנס לי ללב ברמה האישית הפרטית. התלמיד עבר חיים לא קלים. כל כך צעיר, אבל הצרות שהוא עובר הן כמו של אדם בוגר ומנוסה. לא קל לו בכלל.
המצב שלו הידרדר נפשית וכללית. לולא הייתי שומעת על זה לא הייתי נחשפת ולא היה כואב לי. לולא הידיעה עליו לא הייתי חושבת עליו.
אבל עצם הידיעה גרמה לי לדאוג לו, לחשוב עליו מחדש. מחשבות עולות - כי לעיתים עדיף לא לדעת את המכאוב. הכאב מציף ומאותת לנו שיש כאן בעיה. שיש פצע שחייב להתרפא.
רחוק מהעין רחוב מהלב. לא נראה, נדע מכאובים, לא נרגיש כאבים...
נכיר כאבי לידה שמולידים לנו דברים טובים ומצמיחים.