עוד כשהייתי בכיתה ב' אמרו לי תמיד, "את לא מלכת הכיתה". מלכת הכיתה צריכה להיות יפה, מרשימה, גבוהה, עם נעלי עקב, עם אודם אדום, ולנופף לשלום לכל הבאים וההולכים.
במהלך השנים גיליתי שאני חיה עם מלכה, וזאת אמא שלי שתזכה לחיים ארוכים, אשר מסרה את כל חייה ואת כל נפשה למען הבית והילדים. המילה מלכה היא מילה גדולה, עוצמתית ומודגשת, אך תחושת המלכות מתקיימת מבפנים, מהבחירה, מההתבוננות, מהתנהגויות מהותיות ומשמעותיות.
אם אני ארצה לשחק מלכה על הבמה, אני אמהר לשים על עצמי כתר, שמלה ונעלי עקב, אבל אם אתבקש להיות מלכה בחיי, בחיי היום יום שלי, אני אמהר להיצמד אל עצמי, אל הנאמנות שלי, אל האני מאמין ששייך רק לי.
מלכות היא חלק מספירה בקבלה וגם כתר. המלכות בקבלה מייצגת את העולם הגשמי, ומבטאת את העשייה החומרית. המלכות היא הענווה, הצניעות, הדרך ארץ, האמת שעוברת בין כולם.
כל אחד חולם להיות מלך או מלכה, אבל לא צריך כתר בשביל להיות מלכה. לא צריך להרגיש מלך הכיתה, לא צריך להיות מקובל ומרשים. צריך לפקוח עיניים ולהסתכל על המציאות ולנהוג על פי הכנות והנאמנות.
אני מוצאת את עצמי מתמודדת מול אנשים שלעיתים מחפשים את הכתר, הכבוד, הרושם והשרביט, שיעזור להם לפעול ולהפעיל.
אז כולנו רוצים ללבוש מלכות בדיוק כמו אסתר המלכה. אבל שוכחים לפעמים שהליכותיה, התנהגותה ודרכיה, נעשו והיו מתוך צניעות, דבקות, אמונה ואהבה גדולה.
אסתר המלכה פעלה מתוך מחשבה, חכמה וראיה עתידית.
"לנו יש את מלך העולם, והוא שומר אותנו מכולם".
בפורים נתמלא בשמחה ובתחושה אמיתית ופנימית שכל אחת ואחת וכל אחד ואחד מלך או מלכה ואין אחד שיכול לתייג או לקבוע מי הוא המלך, כי הכתר הוא תמיד בראש.
ורגע לפני פורים אנחנו מרגישים ויודעים שיש לנו מלך אחד, בורא עולם שמנהיג את עולמו בחסד וברחמים, בהסתר-אסתר פנים.
יהי רצון שנזכה 👑.
הטור מוקדש לעילוי נשמת הלל ויגל הי"ד.