בתי הצעירה לומדת נהיגה (190 ש״ח לשיעור!!!). משמעות הדבר שבעוד מספר שבועות אפסיק לישון, לחץ הדם שלי יעלה, ואצטרך לעלות מכוס יין קטנה בערב, לרכישת בקבוקים בשישיות. אחותה הגדולה כבר אוחזת בהגה מספר שנים, והחוויה שלה על הכביש רק מוסיפה לחרדות הנוכחיות שלי.
גם כך, ישנה חרדה בכל פעם שהן יוצאת מפתח הדלת. תסכים איתי כל אמא לבנות בישראל (ובעולם). העובדה שהן אוחזות בכלי נשק על ארבע גלגלים רק מגדיל את תחושת הסכנה. וכשהנערה עולה על רכב שנערה אחרת אוחזת בהגה, אני פוצחת ברצף של תפילת הדרך-תהלים-והדלקת נר שתחזורנה בשלום.
הסטטיסטיקה של נהגים צעירים מדאיגה מאוד: בישראל (בשנת 2023) היו 771,024 נהגים צעירים עד גיל 24; 56 נהגים צעירים נהרגו בתאונות דרכים מתחילת שנת 2024, יותר מהרוג בשבוע בממוצע, השנה הקטלנית ביותר בעשרים השנים האחרונות; החודשים הראשונים לאחר קבלת רישיון הנהיגה הם התקופה המסוכנת ביותר; בכל שלושה ימים נהג צעיר מעורב בתאונת דרכים קטלנית; כל נהג רביעי שנהרג - נהג צעיר; חלקם של הנהגים הצעירים בהרוגים בעשור האחרון (27%) גדול ב-79% מחלקם בבעלי הרישיונות העומד על 15.1%; כל נהג חמישי שהיה מעורב בתאונות אלכוהול או סמים הוא נהג צעיר; רוב מוחלט מבין הנהגים הצעירים ההרוגים בתאונות דרכים - גברים; הכי הרבה נהגים צעירים נהרגו בימי שישי; שעות הלילה קטלניות יותר לנהגים צעירים.
על פי הסטטיסטיקה לעיל אמנם הבת שלי בקבוצת סיכון כנהגת צעירה, אך מצד שני יש כמה עובדות שפועלות לטובתה: היא נקבה, היא דתיה ולא נוסעת בערבי שישי, והיא לא צורכת סמים (לפחות לפי כמות הפעמים שהיא אומרת לי בחנות ספרים ״תגידי תודה שההתמכרות שלי היא לספרים ולא לסמים״).
דיברתי עם בתי על האחריות שלה כנהגת וגם על האחריות שלה כנוסעת כשחברותיה נוהגות. ביקשתי שהרכב לא יהפוך לרכב נ-נח-נחמן שיפציץ במוזיקה בקולי קולות, כך שלא ישמעו מה קורה סביבן. ביקשתי שלא ישבו במושב שליד הנהג כאילו הן יושבות בזולה, גם אם הן נוסעות בכיף שלהן לים. וביקשתי שיהיו קשובות לריכוז הנדרש בכביש ולא יסיחו את הדעת של מי שנוהגת.
הייתי יכולה בקלות להמשיך ולכתוב על הסכנות שבחוסר הניסיון של הנהגים הצעירים, בימי הנעורים שמאופיינים בלקיחת סיכונים (מיותרים), בלחץ חברתי שלילי שמופעל עליהם, הסחות הדעת של הפלאפון וכדומה. אבל אני מעדיפה להפנות את ההמשך אליי. אליכם. אל מי שחולק איתם את הדרך על הכביש.
מפני שבנוסף לסכנות מצד עצמם שהזכרתי, הם צריכים להתמודד עם הסכנות שאנחנו הנהגים האחרים גורמים להם. כשאנחנו לא מקפידים על איתות בסטייה מהנתיב - אנחנו מסכנים אותם. כשאנחנו בודקים רק לשנייה את הפלאפון - אנחנו מסכנים אותם. כשאנחנו ממהרים ועוקפים בחוסר זהירות - אנחנו מסכנים אותם. כשאנחנו ממהרים לצפור ולוחצים עליהם להתחיל נסיעה כשהם לא לגמרי בטוחים - אנחנו מסכנים אותם. כשאנחנו חוצים כביש שלא במעבר חצייה, או כשהרמזור עדיין אדום - אנחנו מסכנים אותם.
ועל כל אלה, הדבר הכי מסוכן הוא הדוגמה האישית שלנו כשאנחנו נוהגים והם איתנו ברכב. אם אנחנו מנרמלים ומאפשרים נסיעה לא חוקית, לא בטוחה ומסכנת חיים, אז מה נלין על הדרך שבה הם נוהגים? אני נוהגת מהר מדי ולא תמיד בזהירות מספקת. ברור לי שאני חלק מהבעיה. ולפחות בתקופה זו אני מנסה להיות מודעת לזה יותר, ולתקן דרכיי.
עשו לי טובה אישית, וסעו בזהירות. כדי שהבת שלי תחזור הביתה בשלום.