אחד העניינים המורכבים בפרשתנו, היא פרשת הסוטה: אישה שנחשדה בבגידה, והובאה למקדש למעמד שמטרתו לברר את האמת. המילים חזקות, הטקס עתיק, וקל מאוד להירתע ממנו. אבל אם רגע מניחים את הפשט, ומקשיבים לרוח הדברים – מתגלה כאן משהו אנושי מאוד. רגע של שבר. של חוסר אמון. של תחושת ריחוק. רגע שבו בני זוג, שהחלו דרכם קרובים ואוהבים, מוצאים את עצמם במצב של אי-ודאות, חשד, כאב.
וזה קורה גם היום. לא תמיד בבגידה ממש – אבל לפעמים בגילוי פתאומי שבן הזוג היה בצ'ט פרטי עם אישה אחרת. או בהתכתבויות שחורגות מהמקובל. לפעמים באישה שמגלה שהיא נהנית יותר לשתף חברה מאשר את בן זוגה. זה יכול להיות במבט שמתארך מדי, בתחושת ניתוק שמזדחלת בלי קול, או אפילו ברגעים קטנים שבהם עולה התחושה: "אני כבר לא יודע מה קורה איתה", "...אולי אני לא היחיד שבלב שלה?"
הרגעים האלה – כואבים, מערערים, ולעיתים משאירים צלקת. כלפיהם מציעה התורה תהליך, מסלול של בירור, חיפוש האמת, מול פני ה'. מקום שבו לא שותקים מחשש, ולא ממשיכים כאילו לא קרה כלום – אלא מעיזים לעצור, לשאול, ולפעמים גם לבכות.
אמון אמיתי בזוגיות לא נבנה מהעמדת פנים. הוא צומח כששני אנשים בעלי חוסן פנימי מוכנים להביא את עצמם. לא רק את הגרסה המלוטשת, אלא גם את המקומות הכואבים. את הפאשלות, את המבוכה, את הרצון להרגיש אהובים גם כשאנחנו לא מושלמים. דווקא הכנות הזו – שמבקשת קשר אמיתי במקום של הסתרה שמייצרת ניתוק – היא הבסיס הכי עמוק לבניית אמון. כשאני מביא את עצמי כמו שאני, ופוגש אותך שמסכים להישאר, קורה משהו כמעט מקודש.
ולא במקרה, מיד אחרי פרשת סוטה – שמטפלת בקשר שהתערער – מגיעה ברכת הכהנים, שמציעה ריפוי. התורה מלמדת אותנו איך מברכים, איך מדברים טוב, איך זוכרים את הנוכחות האלוקית גם ברגעי שבר. נראה שזו תשובה עמוקה לכל סיפור הסוטה: אולי לא נוכל תמיד לדעת הכול, אבל נוכל לבחור להיות אנשים שמכבדים את עצמנו ואת השני בזוגיות.
ברכת כהנים היא ברכה שכולה מבט של חסד, של קרבה, של נוכחות אלוקית. יש כאן רמז עמוק: אמון אמיתי לא יכול להיבנות רק ממה שהשני עושה או לא עושה. הוא נובע מתוכנו. מהשאלה – איזה אדם אני רוצה להיות? כאשר אדם מבקש לחיות מתוך אמת פנימית, מתוך קרבה לה' ומתוך נאמנות לערכים שנובעים מהיהדות – אז גם כשקשה בזוגיות, גם כשיש משבר, פיתוי, ריחוק – הוא לא יבגוד. כי הוא יודע שזו לא רק פגיעה בבת הזוג, אלא התרחקות מעצמו ומבוראו. ברכת כהנים מבקשת שנהיה ראויים לברכה. לבניית אמון בזוגיות, כל אחד צריך לבחור – יום אחר יום – להיות אדם הראוי לברכה, מפני שהוא נאמן, קודם כל, למהות שלו.
ואולי – דווקא מהמקום הכי לא פשוט גם כשיש רגעי משבר של אמון זוגי– יכולה לצמוח קרבה חדשה, עמוקה יותר. דווקא כשנפלו המחיצות, והאמת יצאה לאור – לא רק אמת על השני, אלא גם על עצמי – נפתח פתח לבנייה מחודשת. לא רק של אותו קשר בדיוק, אלא של קשר בוגר יותר, קשוב יותר, שנולד מתוך הידיעה שגם שבר קיים, ניתן לריפוי. זוגות שהצליחו לצלוח משבר אמון ולבחור זה בזו מחדש, לעיתים מעידים שהאהבה שבאה אחר כך – פחות נאיבית, אבל הרבה יותר אמיצה. וזה אולי החסד הגדול של הפרשה: להזכיר שגם בלב הקושי, יש אפשרות לתחייה.
*
ד"ר ציפי ריין, פסיכולוגית, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ובעלת מכון ריין ליעוץ ולימודי משפחה
הרישום למסלולי התעודה במכון (טיפול זוגי, הנחית הורים, הנחית מיניות, זוגות יועצים, הדרכת כלות) נמשך. לפרטים: 055-668-9082