תנחום הברנעי היה איש שרבים מבני יעקב אשר ירדו למצרים כיבדו והעריכו.
תנחום היה מזקני העדה ואדם מלומד שידע בעיקר לישא דברים. הוא הכיר רבים מבין מנהיגי העבריים אשר יושבים בארץ מצריים. היו שסיפרו שהוא זכה בילדותו אפילו לראות את השליט יוסף בימי תפארתו.
אלה היו זמנים קשים. עם העבדים מוכה הגזירות של המלך החדש, היו בעיקר טרודים בעבודת הפרך ובניסיונות להציל את הבנים אשר נולדו בסתר, חרף האיומים הקשים מבית המלוכה. לכן, כשבוקר אחד קייצי הגיע אותו אדם תמהוני שהודיע לנבחרי העדה כי הוא מגיע בשליחות האל, והולך להוציא את החברים מעבדות לחירות, רובם של העבריים התייחסו לא ממש ברצינות להודעה המשמחת.
צריך להבין שאותו משה לא היה הראשון שבא וסיפר על גאולה קרובה. בני ישראל היושבים במצרים כבר שבעו מהודעות בלעדיות ומהבטחות מפי 'מושיעים' רבים שהגיעו בשנות העבדות והבטיחו ישועות. אך תמיד בסוף היתה אכזבה גדולה, כשיעור התקווה שנתלתה לפני שהמנהיג החדש התגלה כעוד שרלטן.
אך יותר מכולם, הגדיל תנחום הברנעי ותקף את האיש שהכתיר את עצמו כשליח האלוקים לישועת העם והצלתו. הפובליציסט העברי של בני כנען הנאנקים בעבדות מצרים, לא חסך את שבט לשונו מידי שבוע בשבוע:
״מגיע אלינו אחד המכנה עצמו שליח האל, טיפוס אלמוני אשר הגיע ממדיין הרחוקה, ואין מושג לאיש, מי הוא ולאן הוא באמת שייך. טיפוס משתמט שכלל לא היה איתנו בנטל העבודה בכל שנות עבדותנו. הימני המשיחי הזה מספר לנו שהגיע הזמן לצאת ממצרים. לא זו בלבד, אלא שההזוי הזה בעצם הכרזתו קורא תיגר מסוכן על המלך והממלכה, מרחיק מאיתנו את המפרנסים אותנו, את אלה אשר ברוב טובם מעבירים לנו סיוע כספי מידי חודש בחודשו ודואגים לכל מחסורנו. האיש הזה הוא לא פחות ממסית ומדיח. כל קיומנו ועתידנו בסכנה מיידית בגללו ובגלל אנשיו״.
בהפגנות הסוערות שהתקיימו מידי מוצאי שבת ב'כיכר יוסף' אשר במרכז שכונת העברים, היה תנחום הברנעי מהנואמים הגדולים: ״מכונת הרעל הזו - כך מתברר כעת - סיכנה אותנו גם בעבר. הנה כעת נחשף ע״י ידידי אהוד הברקאי, שאותו משה חיסל בעבר נוגש מיצרי אומלל והעמיד כבר אז את כולנו בסכנה עצומה מול אומת מצרים החזקה. יש לסלק מיד ועכשיו את האיש הרע הזה ואת 'מפלגת הגאולה' שהוא מקים כאן עם אחיו ההזוי לא פחות ממנו״.
וכל העם זעק בכיכר: ״לסלק עכשיו״, ״לסלק עכשיו״, ״די לגאולה״, ״די לאכזבה״...
*
ועם קריאת פרשות השבוע בשבתות האחרונות, אתה מבין כמה טוב, שבזמנים ההם, לפני אלפי שנים, לפחות חלק מהעבריים מוכי העבדות והעייפות, כן החליטו, למרות ההסתה הגדולה, שהם לא מקשיבים ליושבי ההאולפנים, לאנשי התקשורת, לאלופים בדימוס או לבעלי הטורים, וכן מבינים שבשורת הגאולה, למרות הנִרְאות הדמיונית שלה, טומנת בקירבה תקווה וגאולה אמיתית וטובה בשם אלוקי ישראל.