לא קל ולא פשוט לעמוד על עקרונות. לפעמים המחיר הוא כבד עד מאוד - מול המשפחה, החברים, סביבת העבודה או המגורים
חמור המצב כשאדם לא מצליח לעמוד באתגר או ביעד שהציב לעצמו ונופל. מכאן קצרה הדרך לנפילות בתחומים אחרים, בעיקר מפני שיאמר - בעיקר לעצמו - כי הוא חלש, לא החלטי וחבל שניסיתי...
השבוע, בחצר בית הכנסת לאחר מעריב, פגשתי חבר שסיפר שהיה לו 'יום זוועה'. החל בכך שאיחר לעבודה, דרך צעקות הבוס שלו, וכלה בעובדה ששכח כי תורו להוציא באותו היום את ילדו מהגן ואיחר לסייעת בעשרים וחמש דקות.
"אני חייב סיגריה", אמר לי לפתע, תוך כדי סיפור על 'יום הזוועה'.
ליוויתי אותו לקיוסק שנמצא לא רחוק, ובעל הקיוסק פינק אותו בסיגריה חינם (כנראה הבחין במצבו הלא עליז בעליל של חברי). "ארבעה חודשים אני לא מעשן, ארבעה חודשים!", אמר תוך כדי הצתת הסיגריה.
"נו אז למה?" שאלתי. "עזוב נו, אחרי כזה יום", ענה.
לאחר שישבנו קצת והבנו ביחד שהיום לא היה כזה 'זוועה' אלא רק תיזמון לא מוצלח של חוסר שינה שלו, לצד בוס מתוסכל בעבודה, אמר לי רגע לפני שנפרדנו: "טוב גם ריצה לא אספיק היום... כבר מאוחר".
חשבתי לעצמי בדרך חזרה הביתה, בכמה דברים הוא נפל אותו יום, והכול בגלל רגשות תיסכול שבעזרת קצת מחשבה והגיון היו יכולות להימנע.
חשבתי לעצמי בדרך חזרה הביתה, בכמה דברים הוא נפל אותו יום, והכול בגלל רגשות תיסכול שבעזרת קצת מחשבה והגיון היו יכולות להימנע
סיפור נוסף: דניאל אלישע, חבר יקר שלי עוד מימי בחרותי בישיבה, מוסר בקביעות שיעור דף יומי בשעות הבוקר המאוחרות לאנשים שעובדים עד מאוחר בלילה, ולרוב לא עולה בידם לשבת ללמוד בשובם מהעבודה (מוזיקאים, למשל).
בשבוע שעבר החליטו לומדי השיעור על טיסה משותפת לקברות צדיקים, לטובת גיבוש השיעור ולומדיו. אבל בזמן הטיסה נזכרו כי זהו גם זמן השיעור הקבוע – והרי על קביעות לא מוותרים!
מה עשו? ביקשו מכמה מהנוסעים להחליף איתם מקומות, התיישבו להם ביחד, ובשקט בשקט בלי שהפריעו לאיש, למדו בצוותא את הדף היומי הקבוע, תוך שרבי דניאל מוסר להם אותו במתיקות שאין שניה לה.
אחד הנוסעים שהתרגש מהמראה של מסירת שיעור דף יומי בתוך ציפור הפלדה המעופפת, תיעד.
משני חברי למדתי מלא!
א. לא לוותר ולא להישבר. לא משנה מתי והיכן.
ב. גם אם נשברת ונפלת, צריך לדעת איך, ובפורפורציות הנכונות.
ג. לפעמים עקרונות נשמרים.
נ.ב. ולפעמים לא...