כמה כפיות טובה יש לאזרחי מדינת ישראל, בדגש על חובבי החיות שבהם, שלא נותנים לבני אדם לחיות. במקום להודות להלל ולשבח את שר החקלאות, אורי אריאל, על מאמציו לספק לכולנו הפוגה קומית בימים טרופים אלו, תוקפים חובבי נמרים, מלטפי חתולים ומסרסי שועלים, את השר על הצעתו לבצע טרנספר לחתולים, במקום לעקר אותם, כאילו המדובר בהצעה לגרש סתם מסתננים ממוצא סודני, או מחבלים ממוצא מוסלמי, עליהם מחוייב כל יפה נפש מהשמאל למסור את נפשו.
אמנם נכונה העובדה שתחלופת יועצי התקשורת במשרד החקלאות, כנראה מותירה את חותמה, וייתכן שביבי ודרעי פשוט התחננו להסחת דעת, אך עדיין לא ברור מדוע ולמה החליטו במשרד החקלאות לעבור מאיסוף פילפלים להטסת חתולים, גם אם יש לעניין הצדקה הלכתית.
אבל, וזה אבל גדול, ולמרות הפרסום המיותר על תוכנית אריאל לצמצום מייללים - על מה בדיוק יצא קיצפם של אורנה בנאי ושאר חבריה הנוהגים לערבב מין בשאינו מינו?
כל אותם הומאניסטים יפי נפש שמוכנים לסרס באכזריות כל חתול שלא נימול כדת מיאו בישראל, אבל מסרבים לסדר לו טיסת VIP לצד חבריו ובני עדתו ליעד אקזוטי מרוחק, כולל חבילת פיצוי מורחבת ומלא גבינה וחלב.
אהבת חתולים או שנאת דתיים?
הקמפיין המוגזם של אלו שלא ברור אם הם יותר אוהבי חתולים, או יותר שונאי דתיים, מצייר מצב היפותטי, כאילו צפויות לחזור התמונות הקשות מגירוש גוש קטיף בגירסת החתול. השר אריאל יתייצב עם חטיבת ימ''ס בכיכר החתולות, או בביתה של הגברת בנאי, שם יקרעו ממנה בכוח, בעודה מייללת בקול, את חתלתולה הקטן, כששאר חתוליה מתקבצים סביבה, מייבבים לשימצה ושורטים את שימלתה.
שנ"צ עם גבנ"צאם אני חתול ישראלי מצוי, אני בורח מכאן כל עוד נפשי בי. במקום לעבור סירוס מכאיב ולגור במדינה מוכת טרור, בה שולטים הכלבים, וחתולים נדרסים כמו מים, הייתי מהגר בשמחה לאיזה אי יווני מוכה עכברים, ומתפנק לי ברביצה על חוף הים לצד השמש היוקדת עם כוס חלב קר וכמה עכברושים שלקחתי מהרכבת הקלה, והגנבתי למזוודה רגע לפני הטיסה.
שבע נשמות
חובבי החיות טוענים, כי כל אדם הוא טיפוס של חיה מסוימת, וכי אם אתה איש של כלבים, לעולם לא תוכל לסבול חתולים, ולהיפך. ואילו אני, יותר איש של ציפורים, קרי עופות בתנור וברווזים מטוגנים, ואין לי שום בעיה אתית לא עם עיקור, לא עם טרנספר, לא עם חיסול ממוקד, וגם לא עם השמדת הסידרה המעצבנת 'האלו קיטי', כולל כל המרצ'נדייז שהבת הקטנה שלי מכריחה אותי לקנות. אל תהיו צבועים.
אפילו התאילנדים עם הסטנדרטים הנמוכים משדות החקלאות בעוטף עזה, מעדיפים לבשל כלב בחלב אמו, ולא לאפות חתול בשק. אם יש מדינה שמוכנה לקלוט אלפי חתולים כשרים למהדרין ממוצא יהודי, אדרבה תרבחו ותסעדו.
אגב, את חתולי הבר הפראיים, שפלשו כמו בדואים לאדמות הגינה שלי, אתם מוזמנים לסרס, לגרש או לחסל, בכל אמצעי, ובמיוחד את השחורה המפחידה, זאת הנועצת בי עיניים ירוקות ורעות המדירות שינה מעיניי, כמה שנאמר 'שמור אותי מחתולַי, מאויבַי אשמר לבדי'.