חגי הוברמן
עורך 'מצב הרוח'

התנ"ך נכתב בעברית – השפה הרשמית של המדינה

בחוק הלאום ישנו סעיף חד משמעי: "עברית היא שפת המדינה". כשגורם בצה"ל, למשל, מפרסם שלטים של הטובים.ות לטיס – הוא עובר על החוק, כי הוא לא כותב עברית אלא איזו שפה מומצאת חדשה חסרת שם, גם אם היא נכתבת באותיות עבריות

  • פורסם 01/06/22
  • 20:29
  • עודכן 01/06/22
מה כתוב כאן? בטוח שילדי כיתה א' ילמדו לקרוא כך עברית?:
צילום: דוברות המועצה האזורית עמק חפר

בחג השבועות אותו נציין מחרתיים, קיבלנו בהר סיני לא רק את התורה, אלא גם קיבענו את השפה העברית. כי התורה נכתבה בעברית. התנ"ך רובו, במקור, נכתב בשפה העברית (למעט פרקים מעטים בארמית). כשמוצאים כתובות ארכיאולוגיות עתיקות, חרסים או מגילות, מימי בית ראשון ומימי בית שני ומתקופת החשמונאים או מימי בר כוכבא, אין בעיה להבין את הכתוב גם אם הם כתובים בכתב העברי הקדום – כי השפה היא השפה העברית.

בכל העולם לומדים תנ"ך, שמתורגם ל-70 שפות - מהשפה העברית.

לכן קשה להבין את הטירלול שאחז בשנים האחרונות בגורמים פוסט-ציונים ברובם, שמנסים דווקא במדינה היהודית להחריב את השפה העברית – כנראה כחלק מהתשוקה להחריב את המדינה. כי אין מדינה יהודית בלי השפה העברית

מילא הטירלול. משום מה ישנה התעלמות, במיוחד מהשמאל ה'דמוקרטי' האדוק, שכל ניסיון לדרוש מגורמים ממשלתיים לכתוב בעברית קלוקלת, במכוון, עם ריבוי מגחך של גברים.ות נשים.ות וכו', הוא לא סתם טמטום: הוא עבירה על החוק. במילים אחרות: כשגורם בצה"ל, למשל, מפרסם שלטים של הטובים.ות לטיס – הוא עובר על החוק.

בחוק הלאום, זה ששרד את מתקפת השמאל האחרונה לפני שבועיים, ישנו סעיף חד משמעי: "עברית היא שפת המדינה".

עברית היא שפה עם כללים נוקשים. העברית היא מדע מדוייק. כללי השפה העברית, גם ביחס לזכר ונקבה, חד משמעיים. מי שמסלף אותם, בוודאי כשמדובר במסמך רשמי של מדינת ישראל או בשלט רשמי של גורם שלטוני – לא כותב עברית אלא איזו שפה מומצאת חדשה חסרת שם, גם אם היא נכתבת באותיות עבריות.

מי שיכתוב במבחן בגרות בלשון '4 שולחנים' ו'נחיל דבורות', לא יעבור את המבחן, כמה שלא יתאמץ לשכנע את הבוחן שהוא בסך הכל עומד על עקרון השיוויון המגדרי הדתי הקדוש

אין מחלוקת על כך, שמי שיכתוב במבחן בגרות בלשון עברית 'שלושה חיילות ושלוש טייסים' – ייכשל במבחן, גם אם יעמוד על דעתו שהוא בסך הכל מממש את האידיאולוגיה הדתית של הדת הפרוגרסיבית הרוחנית, המקפידה על שיוויון מוחלט בין זכר ונקבה. מי שיכתוב במבחן '4 שולחנים' ו'נחיל דבורות', לא יעבור את המבחן, כמה שלא יתאמץ לשכנע את הבוחן שהוא בסך הכל עומד על עקרון השיוויון המגדרי הקדוש.

השבוע קיבלתי מדוברות ביה"ח 'הלל יפה' הודעה לתקשורת בזו הלשון – לא נגעתי (רק קיצרתי את מה שלא חשוב): "הלל יפה: מטבע הוקרה לכל עובד.ת! בהפנינג חגיגי ומרגש חילק המרכז הרפואי הלל יפה לכל עובדיו מטבע הוקרה מיוחד שהונפק על ידי בנק ישראל כאות הוקרה והערכה לצוותים הרפואיים על תרומתם ומאבקם במגפת הקורונה... איך זה מרגיש כשמקום העבודה שלך מחלק לך כסף מתנה? – תשאלו את עובדי המרכז הרפואי הלל יפה. הנהלת המרכז הרפואי העניקה לכל עובד.ת מטבע הוקרה מיוחד בסך 5 ₪..."

נניח לרגע לעילגות במשפט 'איך זה מרגיש'. מד"ר אבשלום קור למדתי, שבעברית, השימוש בלשון זכר כולל גם את הנקבה. זו השפה העברית ואלו כלליה. המלה 'ילדים' (למשל, גן ילדים...) כוללת גם ילדים וגם ילדות. כשאומרים 'הורים' הכוונה לאבות ולאמהות כאחד. זה כלל יסוד, כלל פשוט בעברית. לכן איננו אומרים 'יום הזיכרון לחללי וחללות צה"ל', וה'האגודה למען החייל' כוללת גם את החיילת. וכשאנו מצטטים בקידוש את הפסוק 'ושמרו בני ישראל את השבת' – ברור שאת השבת שמרו גם בנות ישראל, כי המונח 'בני ישראל' כולל גם את הבנות. ככה זה בעברית.

הטירלול הזה של שיבוש השפה העברית טומן בחובו גם סכנות מעשיות. נניח ששני מפקדים בצה"ל מחליטים על מבצע מתואם 'בשבת בערב'. כוח אחד ייצא למשימה בליל שבת – זה הפירוש הנכון ל'שבת בערב', כי רק הערב הקודם ליום השבת הוא שבת (כשהשמש תשקע ביום שבת, ושלושה כוכבים ינצנצו ברקיע, שוב לא תהיה זו שבת) – והשני יפעל במוצאי שבת, כי המפקד יפרש את 'שבת בערב' כערב שבו מסתיים יום השבת, כמו שאת 'שלישי בערב' הוא יבין כיום שלישי אחרי השקיעה. סכנה אמיתית.

העברית היא שפת המדינה על פי חוק יסוד הלאום – ומסמך רשמי או שלט רשמי חייבים להיות כתובים על פי כל כללי השפה העברית, בלי משחקים. וכל מי שלא עושה זאת, הוא עבריין העובר על החוק, וזה כולל את שרי הממשלה ואת מפקדי הצבא. גם אם שר התחבורה מירב.ה מיכאלי.ה סבור.ה אחרת.

לא מגזרי, לא מגדרי

לא השתתפתי השבוע במצעד הדגלים ביום חגה של ירושלים, בעיר העתיקה של ירושלים, עם כל אהבתי את המהלך. המצעד, ברוך ה', התקיים כסידרו למרות כל האיומים, בעיקר בזכות העובדה שהשנה ראש הממשלה לא מימצץ מול האיומים.

ביום ראשון פירסמתי בפייסבוק שלי על נושא שמפריע לי, כאוהב העיר וכתומך הריקודים עם הדגלים: הפיכת המצעד לאירוע מגזרי. הכיפות הסרוגות כבשו את הרחובות. נכון, היו גם גלויי ראש בין הצועדים, ולפי מה ששמעתי מספרם היה גדול מבשנים עברו, אבל עדיין הרוב ה'סרוג' היה הבולט בחג שיחרור ירושלים בעיר העתיקה וסביבתה.

הדבר שצרם לי במיוחד היה שבמתווה המצעד נקבע מראש, כי תהיה הפרדה בין גברים ונשים. בהודעה נמסר כי "במהלך הצעדה יכנסו כ-8,000 צועדים בנים לכיוון הכותל דרך שער שכם, ואילו צעדת הבנות שתכלול 8,000 צועדות תצעד לכותל דרך שער יפו".

זו לא הפעם הראשונה שההפרדה הזו מתקיימת, ובכל זאת אני משוכנע שאם אנחנו באמת שואפים ש'מצעד הדגלים' לא יהיה מגזרי אלא של כלל הציבור הישראלי, חייבים בראש וראשונה לבטל את ה'מסלול לנשים' ו'מסלול לגברים'. כולם צריכים לצעוד ביחד, גברים ונשים, בחורים ובחורות, ילדים וילדות, רווקים ובעלי משפחות. כולם ביחד צריכים להיכנס יחדיו דרך שער יפו ושער שכם. אני הייתי מנתב לשערים נוספים - השער החדש, שער הפרחים - כדי לאפשר יותר רוקדים וצועדים.

מסתבר שכיוונתי לדעת גדולים באמת. הרב אורי שרקי פירסם גם הוא הודעה, ובה מחה גם הוא על כך שמצעד הדגלים הפך להיות אירוע מגזרי, ברגע שהדתיים עמדו על כך שתהיה הפרדה בין בנים לבנות. וכך אמר הרב שרקי: "הרב יהודה חזני, תלמיד הרב צבי יהודה, הגה את רעיון ה'ריקודגלים' כדי לחבר את עם ישראל לירושלים. ובאמת, בהתחלה הייתה השתתפות של התנועה הקיבוצית, ושל תנועת הצופים, וחברי כנסת מכל הצדדים. אך ברגע שהדתיים עמדו על כך שתהיה הפרדה בין בנים לבנות, זה הפך לאירוע של הציונות הדתית.

"אני לא בא לשפוט או לפסוק הלכות. אני רק אומר שצריך לעשות את החשבון, מה ההפסד ומה הרווח. הרווחנו צניעות; אבל הדבר הזה גרם שהאירוע הזה מזוהה עכשיו כאירוע מגזרי, ובעצם איבדנו את עם ישראל".

ומוסיף הרב שרקי: "הנקודה הזאת היא חשובה כאשר אנו - בתור תלמידי הרב קוק או מושפעים מתורתו - צריכים לחשוב על הנקודה הזו".

הרי אין באמת בעיה הלכתית בצעדה משותפת מעורבת ברחובות ירושלים. אבל יש בעיה אמיתית בהפיכת יום שיחרור ירושלים לחגם של ה'סרוגים' לבדם.

לשמחתי הרבה, אכן היו במצעד משפחות וזוגות שצעדו יחדיו. רפאלה סגל מקדומים כתבה לי, שהיא איננה זוכרת שנה של צעדת דגלים ענקית ומרגשת כשנה זו, שבה השתתפו גם הרבה מבוגרים ולא היתה בעיה למשפחות שלמות לצעוד עם הבנים או הבנות. "לא היתה שום הפרדה פרט לקבוצות של האולפנות והישיבות שצעדו כקבוצה וזה דווקא הכי נכון", כתבה רפאלה.

נקווה שכך יהיה גם בשנים הבאות, שמספר החוגגים מכל המגזרים יגדל, בלי ההפרדה בין גברים ונשים במסלולי הצועדים.

האמנם 'ההיפך מחיזוק ההתיישבות'?

חברי יהודה אליהו, מנכ"ל המועצה האזורית בנימין, ממייסדי היישוב 'חרשה', מקים תנועת 'רגבים' יחד עם ח"כ בצלאל סמוטריץ', אידיאליסט אמיתי וציוני אמיתי ללא ציניות, פירסם השבוע הודעה כי הוא מתכוון להחרים את כנס אשכול רשויות יו"ש שיתקיים בחודש הבא, בגלל השתתפותה של שרת הפנים איילת שקד בכנס. "דווקא משום שמטרת הכנס היא חיזוק ההתיישבות ביו"ש, אני סבור כי לא הולם להזמין לבמה המרכזית מי שפועלת להיפך מכך, ומחזיקה את הממשלה הזו על חודו של קולה שלה", הסביר יהודה אליהו את התנגדותו.

יהודה אליהו הוא חבר מפלגת הציונות-הדתית האופוזיציונית לממשלה, וזה כמובן לגיטימי לגמרי. לגיטימי גם שכאיש האופוזיציה הוא נאבק במדיניות הממשלה. אבל היושר מחייב גם להזכיר, שאותה איילת שקד, שיהודה הגדיר כמי ש'פועלת ההיפך מחיזוק ההתיישבות', היא זו שרק לפני כחצי שנה הגדילה משמעותית את התקציבים לרשויות ביו"ש, בכך שהשלימה את העברת הכספים הייחודיים ליו"ש ממשרד הפנים והגדילה את המענק ל-140 מיליון ₪ - גידול של 76% משנת 2020. אני מניח שיהודה אליהו, כמנכ"ל המועצה האזורית מטה בנימין, מכיר את הנתונים הללו. זו לא בדיוק פעילות ההולמת את ההגדרה 'ההיפך מחיזוק ההתיישבות'.

תגובות