האמת על פי ויקיפדיה

השבוע ניגשתי לחפש בויקיפדיה, מה הם כותבים על המהפכה החוקתית, זו שכבר מעל חצי שנה כל השיח הציבורי עוסק בה. יגעתי ומצאתי שיש ערך שעוסק במהפיכה החוקתית בישראל. הנה מה שכתוב שם: "המהפכה החוקתית בישראל היא כינוי לתהליך של הרחבת הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת, שהחל עם חקיקתם, במרץ 1992, של שני חוקי יסוד – 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו', ו'חוק יסוד: חופש העיסוק'. חוקי יסוד אלה נועדו להגן על זכויות אדם ולשמש נדבכים בדרך לבניית חוקה לישראל. המפלגות הגדולות תמכו במהפכה החוקתית, מרבית הרכב בית המשפט העליון בראשות הנשיא היוצא מאיר שמגר, התייחסו אל חוקים אלה כאל בעלי מעמד על-חוקי הדומה לחוקה, שעל-פיו ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה אליהם... ביסוס המהפכה החוקתית מיוחס לאסכולה, שהוביל שופט בית המשפט העליון, אהרן ברק, שהחליף את שמגר בשנת 1995 בתפקיד נשיא בית המשפט העליון, הדוגלת בפרשנות חוקתית על פי עקרונות מגילת העצמאות. אסכולה זאת, לגווניה, נתמכה על ידי רוב השופטים בהרכב, משפטנים ונבחרי ציבור רבים. נבחרי ציבור אחרים ומשפטנים רבים אחרים (ביניהם נשיא בית המשפט העליון בשנים 1980–1982, משה לנדוי והפרופ' רות גביזון) חלקו על גישה זאת, ולשיטתם לא היה מוסמך בית המשפט העליון לעשות שימוש בחוקי יסוד אלה על מנת להנהיג 'מהפכה חוקתית'". סוף ציטוט מוויקיפדיה.

אז זה לא רק אני, וזה גם לא הימין ולא ערוץ 14 – 'ויקיפדיה' בכבודה ובעצמה מייחסת את המהפיכה החוקתית האמיתית בישראל לחוקי היסוד, שאהרון ברק החליט על פיהם להפוך את כל מערכת המשפט הישראלית מדמוקרטיה לדיקטטורה - דיקטטורה של בית המשפט.

גם האתר הרשמי של משרד המשפטים, מספר על המהפכה החוקתית כך: "שנת 1992 הייתה שנת מפנה במשפט הישראלי, אולי השנה המשמעותית ביותר מאז התקופה המעצבת של ראשית ימי המדינה. בחודש מרץ של אותה שנה חוקקה (ויש המעדיפים לומר: כוננה) הכנסת שני חוקי-יסוד בעניין זכויות האדם: תחילה חוק-יסוד: חופש העיסוק ושבועיים לאחר מכן חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. מהלך זה זכה עד-מהרה לכינוי 'המהפכה החוקתית'". מי שישלח אצבע מאשימה כלפי יריב לוין, יגלה שהנוסח הזה באתר משרד המשפטים פורסם ב-28 במרץ 2019, על סף בחירות 2019א', שלהי ימי כהונתה של איילת שקד במשרד.

'ויקיפדיה' על המהפיכה החוקתית

טוב, יאמרו הצדקנים, אבל עכשיו זה הרבה יותר גרוע, כי זו לא 'מהפיכה חוקתית' אלא 'הפיכה משפטית' – כמו שטוחנים לנו כל כלי התקשורת, שאימצו את התיאור השקרי של גופי המחאה, מתעלמים מההגדרה המדוייקת יותר 'רפורמה משפטית'. נניח שאימצתי את ההגדרה השקרית שלהם, אשמח אם מישהו יצליח להסביר לי באמת מה ההבדל המהותי בין 'מהפיכה חוקתית' ל'הפיכה משפטית' – ומה באמת חמור יותר.

בית המשפט איננו קדוש

לאחרונה הותקפתי לא מעט פעמים, בגלל דברים שכתבתי נגד בית המשפט, ואפילו בחריפות. לא התרגשתי. בית המשפט איננו קדוש. בית המשפט הוא אחד מתוך שלוש הרשויות במדינת ישראל. אם לגיטימי לגדף, בלשון נקיה אבל תקיפה, את הרשות המבצעת והעומד בראשה – עוד לא מצאתי איש אופוזיציה אחד שלא עשה את זה – ואם לגיטימי לגדף את הרשות המחוקקת והעומד בראשה, לגיטימי גם לגדף את הרשות השופטת והעומד/ת בראשה, ובתנאי שהסגנון יהיה ראוי. השיוויון מתחיל ברשויות המדינה.

גם אני בעד הפרדה מוחלטת של רשויות. הפרדה מוחלטת פירושה שהרשות השופטת לא מנסה להשתלט על הרשות המבצעת, הממשלה. ואם מדברים על הצורך באיזונים ובלמים - מי בדיוק בולם ומאזן את בית המשפט העליון?

אני לא אוהב לדבר על בג"ץ בהכללה. יש שופטים ויש שופטים, והחלוקה היא מאד ברורה, בין שופטים שמרנים לשופטים אקטיביסטים. שופטים שמרנים - סולברג, וילנר, שטיין, אלרון - מבינים את תפקידם: לשפוט. להיות רשות שופטת. השופטים האקטיביסטים - חיות, עמית, פוגלמן, ברק-ארז - לא רוצים לשפוט. הם רוצים למשול. הם רוצים להיות השלטון שמעל השלטון הנבחר. זה מאד בולט בפסיקות שלהם.

ולכן לדעתי, צריך לעצור את חקיקת הרפורמה המשפטית, לפעול לחקיקה בהסכמה עם גורמים באופוזיציה או לפחות בקרב משפטנים שאינם חלק מהקואליציה, ואת הזמן לנצל ליצירת דה-לגיטימציה ציבורית מוחלטת לשופטים האקטיביסטים.

אם בג"ץ יבטל את חוק הנבצרות, ממשלת ישראל, והעומד בראשה, חייבים למלא את החלטות בג"ץ. אבל חייבים להגיע לחקיקה בהסכמה, וזה אפשרי, שהפעם הראשונה בה בג"ץ פוסל חוק יסוד או תיקון בחוק יסוד – תהיה גם הפעם האחרונה.

התמונה מהאתר הפלשתיני שאומרת אמת

השייח' עכרמה סברי, ראש המועצה המוסלמית העליונה בירושלים, אמר השבוע בראיון עיתונאי, בהתייחסו לסיפור פרה אדומה, "הבאת חמש הפרות האדומות מארה"ב נעשתה בהתבסס על אמונת שווא של הקיצונים, ומטרתה המרכזית הינה לייהד את מסגד אל-אקצא ולחלל את קדושתו".

וכן הוא חשף את הבנתו ההיסטורית: "על כל פעולה שהכיבוש מבצע בירושלים או במסגד אל-אקצה המבורך, הם מלבישים את ההיבט הדתי כדי לקדם את תפישתם ולעודד את היהודים בעולם להגר לפלשתין. לכן הם המציאו את הסיפור על חמש הפרות אשר ייבאו מארה"ב, והדבר מלמד על הכישלון שפקד את התנועה הציונית והכיבוש לאחר שלא מצאו ולא אבן אחת במהלך החפירות והקדיחות שתוכיח שהיה להם קשר למה שנקרא היכל שלמה או הוכחה כלשהי שהיה לו קשר להיסטוריה העברית".

התמונה מתוך האתר הפלשתיני

דבריו של סברי, כמה לא מפתיע, הם תערובת של בורות עם אנטישמיות והסתה. ברור שהמדיניות של מדינת ישראל בכל 75 השנים האחרונות, השבח לאל, היא "לעודד את היהודים בעולם להגר לפלשתין". קוראים לזה עליה, ולצורך כך נחקק חוק השבות. גם הטענה שהציונים, כהגדרתו, "לא מצאו ולא אבן אחת במהלך החפירות שתוכיח שהיה להם קשר למה שנקרא היכל שלמה או הוכחה כלשהי שהיה לו קשר להיסטוריה העברית", לא רק שאינה נכונה, ובחפירות סביב הר הבית נמצאו אין ספור ממצאים שתואמים את תיאורי המשנה של מבנה בית המקדש (שערי חולדה, למשל), אלא שאחת הבעיות היא שעד היום לא התאפשר לבצע חפירות וקדיחות רציניות בשטח הר הבית עצמו – ולכן שם באמת אין הרבה ממצאים של 'מקדש שלמה'. גם המעט שנמצא הושמד בידי המוסלמים ששולטים בהר.

ידידי בנימין שפרן הראה לי אתר ערבי, שבו אלפי צילומים היסטורים של כל ארץ ישראל, 'פלשתין' כלשונם, מהמאה ה-18 עד היום. אחת התמונות מראשית המאה ה-20, מראה את שער הרחמים, עם הכיתוב החד משמעי (מתורגם מאנגלית): "שער הזהב, בתוך שטח המקדש". שטח המקדש! – כך מכונה הר הבית באתר שנועד להציג את השורשים הערביים של 'פלשתינה'.

אני סקרן לשמוע מפי השייח' האנטישמי, ולכל חבר מרעיו מכחישי ההיסטוריה היהודית של ירושלים, לאיזה מקדש מתכוון כיתוב התמונה? מתי ואיזה מקדש היה שם במרוצת ההיסטוריה?