דשדוש דמים

בחסות ההישגים הצבאיים באיראן, נמשך הדשדוש בעזה. אין הכרעה, לא כי צה"ל לא מסוגל להשיג אותה, אלא מפני שלא ניתנה לו פקודה להכרעה. זוהי לחימה סטטיסטית בעצימות נמוכה, שתכליתה לחץ מוגבל על החמאס כדי להגיע לעסקה. לחץ, לא הכרעה.

בקבינט מתקיימים ויכוחים מרים סביב העניין. שרים בכירים מתוסכלים מהזמן שעובר, הקרבנות שמתרבים, ומהיעדר ההנחיה להכרעה. זה שהוויכוחים בקבינט המצומצם נשארים בחדר, לא אומר שהתסכול מנתניהו אינו גדול.

הסיבה היא, שנתניהו מעדיף עסקה עם החמאס על פני הכרעה. אמנם טראמפ דוחף לעסקה. אבל אל תטעו, נתניהו לא מובל, הוא זה שדוחף אותו לשם.

זה שיר פרידה

בחדר העבודה הקטן שבכניסה לביתו של בני גנץ, על מדף בגובהו של בעל הבית, ניצב בקבוק יין. מגנום של ירדן, ליטר וחצי. את הבקבוק הזה נוהג גנץ לומר לאורחיו, אפתח כאשר אושבע לראשות הממשלה. יין טוב, אבל אם גנץ יעמוד במילתו, יש לו סיכוי להתיישן לעד.

העולם הפוליטי אכזר. רגע אחד אתה יכול להיות מעל 40 מנדטים בסקרים, כמועמד המוביל לראשות הממשלה, טס לוושינגטון לפגישות מדיניות כאילו אתה ראש ממשלה מכהן, כולם מחזרים אחריך, בתקווה לגרד כמה טיפות מהזהב שאתה מצופה בו. וחודשים ספורים אח"כ אתה פגר פוליטי, ספינה טובעת שהעכברים נוטשים אותה בריצה.

האמת, בניגוד לפוליטיקאים אחרים שקל לשנוא אותם, בני גנץ הוא איש חביב שקל לסמפט. אין בו מה לשנוא, שזה בערך מה שיש להעריך בו. אדם שנחמדותו היא סך חלקיו. קשה להבין מהי עמדתו הברורה באף נושא. בניגוד ללפיד שהיום אומר אלף ולמחרת בית, אצל גנץ באותו משפט הוא מצליח לומר דבר והיפוכו, כשלאף אחד אין מושג מה אמר.

בשעה ששורות אלו נכתבות, עדיין נמצאים בתוקף סקרי השבוע שעבר, שניבאו לגנץ שבעה מנדטים, 15% מהסקרים, שנתנו לו רק לפני כמה חודשים 43 מנדטים. כדי לחזור למומנטום הוא צריך נס בסדר גודל של תחיית המתים. בסוף השבוע הנוכחי, הוא עלול לרדת גם מתחת לאחוז החסימה. גם אם יקבל מעט מעל – זה לא ממש משנה. הדינמיקה השלילית של גנץ ברורה: פוליטית - הנ"ל ז"ל.

אוקטובר האדום

ראש הממשלה נתניהו החל בקמפיין. מהביקור בפלאפל ועד הסיורים המתוקשרים במשטרה, כב"א, מד"א וזק"א. שום דבר לא מקרי, בטח לא אצל מכונת קמפיינים כמו נתניהו.

"האם ייתכן שזה לא קמפיין בחירות אלא רק הזדמנות לקושש מעט חום ואהבה מהציבור אחרי תקופת מלחמה קשה ועקובה מדם?", תהה באוזניי ידיד שנון אך רך לבב. התשובה שלי הייתה ברורה: נתניהו איננו איש של רגשנות. הוא מכונה משומנת שפועלת לפי יעדים ברורים. סיורי בחירות של שעות, יום אחרי יום, בימים בה הוא מבקש מביהמ"ש לדחות את דיוני משפטו בגלל עיסוקים ביטחוניים ומדיניים דחופים, אינם מגיעים בגלל צורך בהול בחיבוקים.

אלא שקביעת מועד הבחירות היא סוגיה מורכבת. אילו נתניהו מכריז כעת על פיזור הכנסת ובחירות בזק, מועד הבחירות יהיה בחודש אוקטובר 2025. זהו אוקטובר האדום בו יתקיימו אזכרות קרבנות ה-7 באוקטובר. הארץ כולה תתעטף ביגון ותצבע בשחור. בחודש כזה אין אפשרות לערוך בחירות, גם לא חודשיים שלושה לאחריו - כאשר החודש הזה נופל בתוך מערכת הבחירות, והאופוזיציה תהפוך את המדינה כולה לאזכרה אחת ענקית.

גם המועד המקורי של הבחירות נופל באותה קטגוריה בעייתית – שוב אוקטובר האדום. מכאן, שטווח הבחירות הבאות היה בטווח שבין חודש פברואר 2026 לבין חודש ספטמבר באותה שנה.