בוודאי נתקלתם בשנים האחרונות במונח: ׳אפקט השריפה המאוחרת׳, הקשור לעולם האימון וההרזייה. ואם לא, תכירו. ד״ר איזומי טבטה, הוא חוקר יפני אשר המציא שיטת אימון הקרויה על שמו - ׳אימון טבטה׳. טבטה חקר ופיתח את השיטה בעבודה עם קבוצות אימון בטוקיו, במוסד הלאומי לספורט. הוא הגיע למסקנה שאם אדם מתאמן בתרגול של 20 שניות בעצימות גבוהה ומנוחה של 10 שניות, בסבב של 4 דקות רצופות, במשך 20 דקות, זה יאפשר לו להביא תוצאות טובות יותר מאימון רגיל.
הוא ישרוף קלוריות ושומן בזמן קצר. תאי השריר שלו יסתגלו לעצימות הגבוהה והתוצאה תהיה פיתוח סיבולת לגוף. השימוש בין העצימויות המרוכזות ובין המנוחה בזמן קצר, יסייע לגוף להשתמש באנרגיה שלו בצורה יעילה יותר. והשוס – תרגול כזה גורם לשריפת קלוריות ושומן גם-אחרי-האימון. בגלל שהתרגול נעשה בעצימות כל כך גבוהה, הגוף לא מפסיק לעבוד בתום האימון, אלא ממשיך לשרוף קלוריות גם 24 שעות לאחר שהאימון הסתיים.
בואו נתעכב על זה רגע, כי לשם כך התכנסנו. מדובר על אימון מיוחד שלא מפסיק להשפיע על הגוף בסיומו. בשונה משאר האימונים אשר עושים את העבודה לאותה השעה, כשמסיימים לעסוק בהם נפסקת גם שריפת הקלוריות והשומן . כאן שריפת הקלוריות נמשכת עוד 24 שעות. האימון הזה הוא מתנה שלא מפסיקה לתת. סטארטפ. לדעתי טבטה הוא קולמבוס בתחום האימונים ומגיע לו שאפו על גילוייו המרעישים.
הסתובבתי עם המידע הזה כמה ימים ואז נולדה בי תובנה. אם האפקט הזה עובד בתחום הפיזיולוגיה של הגוף, הוא מן הסתם עובד גם במטאפיזיקה. במציאות שמעבר לנראה לעין ומדובר בחוק יקום שקיים בעולם. ממאגר חוקי היקום של בורא עולם (הפיזיקה של טאטע, ט״א).
לפי אפקט ׳שריפת הקלוריות המאוחרת׳ אנחנו מבינים שיש בעולם כוח שפועל לטובתנו, גם כשהוא כבר לא קיים במציאות שלנו. נגיד שעשינו מעשה טוב והיטבנו עם מישהו באיזו שהיא דרך. מבחינתנו שם זה נגמר. אבל לא. אפקט השריפה המאוחרת פועל את פעולתו ויום בהיר אחד צינורות השפע נפתחים בפנינו ואנחנו מקבלים הצעת עבודה מטורפת, עסקה כלכלית משתלמת או שידוך מבטיח לבת.
עשיית חסד היא כמו צמח ששותלים באדמה. הצמח זקוק לזמן ולתנאים הנכונים ורק אז הוא נובט. ברור שאנו גומלים חסד עם הזולת, שלא על מנת לקבל פרס. אבל לחסד קיום משל עצמו. הוא מקנן בעולם, פועל את פעולתו ומתישהו אפקט השריפה המאוחרת צץ ומרים ראש. לא נדע מתי ואם בכלל זה יקרה. גם לא נדע אם טוב שמגיע אלינו, הוא בעקבות טוב שעשינו עם אחרים. בקיצור, לא נדע. אבל אין ספק שעשיית טוב זה סוג של קרדיט מצטברת, עם הרבה כוכבים ולאו דווקא עם טיסות לחו״ל. והיא נמצאת איפשהו בעולם, בשירותי הענן של הקב״ה.
יש אנשים שחיים בנתינה ועשיית חסד היא בטבע שלהם. הבת שלי היא אחת כזאת. במסגרת עבודתה, חלק נכבד מהמשכורת שלה מוקדש באופן קבוע לטובת רכישת מוצרי מזון ומילוי מקררים של משפחות נצרכות. אבל לא כולנו כאלה. לרוב, כשיוצא, אנחנו עוזרים בשמחה.
לזה התכוון שלמה המלך בעצתו: ״שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו״. שליחת הלחם היא עידוד לעשיית מעשה טוב היום, אשר ביום מן הימים נתוגמל עליו.
אם תגמול או בלעדיו, בואו נרבה בטוב.