די, אכלנו את הראש לכל מדינות העולם. שיטוט קטן בערוצי התקשורת הזרים מגלה, שישראל לא יורדת מהכותרות כבר למעלה מחודש. בעצם, כבר למעלה משבעים שנה. אנחנו הכיתה הקטנה של כדור הארץ. כיתה עם שבעה תלמידים בסך הכל, הסובלים מבעיות קשב וריכוז חמורות, וקשה להם לשבת במקום אחד יותר משתי דקות.
בשעה שכל הכיתות צוללות לתוך למידה, בכיתה הקטנה יש חפלה בלתי פוסקת. הבלאגן חוגג וגם המורה, הסייעת ובת השירות מתקשות להשליט שם סדר. כאלה אנחנו. מייצרים המון רעש ומעסיקים סביבנו את כל העולם שעוקב בדריכות אחר רצף ההתרחשויות המטורלל והלא ייאמן במדינתנו הקטנטונת.
בא לי לדבר קצת על מזג האוויר, באמת שבא לי. אבל לא לפני שאכתוב כמה מילים על העמלקי הזה מוחמד דף, שמטריד את מנוחתי בימים האחרונים. שמתם לב שהחצי בן אדם הזה, שהולך ומתמעט ככל שחולפות השנים, מנהל מערכות שלמות עם ידיים כבולות (שהתעופפו להן זה מכבר).
המחבל הזה מן הסתם נזקק ביומיום לסייעת צמודה, נהג, מבשלת, מלבישה ומאבטח. בתכל'ס, האיש העלוב הזה לא מסוגל לעשות שום דבר בכוחות עצמו, אפילו לא כוס קפה, שלא לדבר על מקלחת זריזה לפני הפגזה. מה שכן הוא מצליח יפה מאוד בהבל פיו, זה לשתק מדינה שלמה ולטלטל את כל העולם. הוראה אחת שלו עלולה להבעיר את המזרח התיכון ולגרור את העולם כולו למלחמת עולם שלישית. רשימת ההישגים העצומים האלה נכנסים להיכל התהילה של אדם אחד בודד שבקושי מתפקד.
ואל תתבלבלו. אנחנו לא מרימים לצורר הרשע הזה בטור הקדוש שלנו. אבל אם נוכל לרגע להתעלות על עצמנו ולשים בצד את התיעוב כלפיו, אולי נצליח להבין פה משהו נוסף: כוח היחיד. תראו כמה כוח יש לאדם אחד בעולם.
לפני כמה שנים הוזמנתי לבר מצווה. בשעה שכולם נאבקו עם הבורקס ברוטב פטריות צמיגי בצלחת, התארגן לו מעגל עם חברים בודדים של חתן בר המצווה במרכז האולם. ילדים חמודים, בתחילת גיל ההתבגרות, שפמים מדולדלים וחיוכים חושפי קוביות, חסרי קואורדינציה אך מלאי כוונות טובות, במאמץ עילאי לעשות שמח לחתן האירוע, אך ללא הועיל.
עד שלפתע נכנס באיחור אחיו הגדול של ילד בר המצווה במדי צה"ל, גבוה וחסון עם קיטבג ענק על הגב ונשק תלוי באלכסון לגופו. כל המבטים הופנו אליו. הוא הניח את התיק בצד ומיד חבר למעגל הרוקדים בצעדי ריקוד של מקצוען ובשירה אדירה המלווה את השיר שהתנגן ברקע. איש לא נשאר אדיש מול המחזה המפתיע. פתאום ברגע אחד התרוקנו כל השולחנות מיושביהם, וכמו אצל החלילן מהמלין, כולם נהרו למעגל הרוקדים ונסחפו אחר אותו חייל לשירה וריקודים סוערים.
מה היה שם? נכנס חייל לאולם ובעצם נוכחותו העוצמתית הצליח להדביק המוני אדם בשמחה שלו ולשנות את האווירה במקום מקצה לקצה.
בכל אחד מאיתנו טמון כוח עוצמתי, שאינו תלוי בגוף הפיזי שלנו אבל רק אנו מחליטים לאן לתעל אותו - להרס וחורבן, או לבנייה והוספת טוב בעולם. כוחות הרשע והאכזריות שהחמאס'ניק מעזה מביא איתו, מלמדים אותנו שמהצד השני יש את כוחות החסד והטוב, וגם הם מסוגלים להזיז, הרים ולהפוך עולמות. הבחירה בידינו.
בשעה טובה, סטיקר חדש: כל - אחד - יכול - להפוך - עולמות.
מילים טובות, מחמאות והצעות שידוכים לילדים שלי: